שלח (דמות מקראית)
דמות מקראית, בנו של ארפכשד בן שם, מאבותיו של אברהם
שֶׁלַח הוא דמות מקראית, בנו של ארפכשד בן שם ואביו של עבר. בתרגום השבעים ובספר היובלים[1] מופיע קינן או קינם כבנו של ארפכשד וכאביו של שלח.
 | |
| אב |
ארפכשד  |
|---|---|
| צאצאים |
עבר |
  | |
שלח חי 433 שנה (460 שנה לפי תרגום השבעים), משנת א'תרצ"ג לבריאת העולם (2068 לפנה"ס) ועד לשנת ב'קכ"ו (1635 לפנה"ס)[דרוש מקור]. בגיל 30 נולד לו בנו, עֵבֶר. לפי עדות המקרא, היו לו בנים ובנות נוספים (בראשית יא, יד-טו). שלח עדיין חי כאשר נולד יעקב.
המסורת המוסלמית מזהה אותו עם הנביא צאלח. לפי המסורת המוסלמית הגר הייתה צאצאית שלו.
שם חיצוני לאשתו הוא מלכה בת עבדי, בת מדי או בת כביר.
מקור השם שלח
עריכהנראה כי מקורו של השם הוא שלחת באכדית, שפירושו תעלות מים. המילה בעברית הקרובה למקור באכדית הוא שילוח.[2]
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר היובלים, פרק ח', פסוקים ב' וח'
- ^ רן צדוק, עולם התנ"ך: בראשית, דוידזון - עתי, תל אביב, 1993, עמ' 87.