שלמה אפרים מלונטשיץ
רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר[1] ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.
תולדות חייו עריכה
נולד בלונטשיץ (Łęczyca), שבפולין לרבי אהרן. בתחילה נקרא אפרים בלבד, והשם שלמה נוסף לו רק בהמשך.
בצעירותו למד בישיבת המהרש"ל אותו מכנה מורו ורבו. בהמשך עבר לירוסלב ומשם ללבוב, בשלב זה בחייו היה מהדרשנים היהודים המפורסמים בדורו. בשנת שס"א (1601) קודם ימי הפורים חלה קשות ואז הוסיפו לו את השם שלמה. בשנת ה'שס"ד (1604) נקרא לשאת יחד עם המהר"ל (בשנותיו המאוחרות) את תפקיד ראש הישיבה ורבה של פראג. בשנת ה'שס"ז (1607) פטרוהו ראשי הקהל מהחובה לשפוט בדיני ממונות ובמקום זאת החל לשאת את הדרשות מדי שבוע. בשנת ה'שס"ט (1609) לאחר פטירת המהר"ל כיהן ברבנות פראג לבדו עד שנת ה'שע"ד (1614) שבה החל השל"ה (שגורש מפרנקפורט) לכהן יחד איתו כרב העיר. היה מראשי ועד ארבע ארצות והוא חתום על רוב החלטות שהתקבלו בתקופה זו. באופן חריג מימן הוועד את הדפסת ספרו "כלי יקר".
חיבוריו הרבים עוסקים בענייני מוסר לרוב ולמרות תפקידו בוועד ארבע ארצות נודע כאחד המבקרים החריפים של החברה היהודית בתקופתו. הוא תוקף בספריו ודרשותיו את הרבנים, ראשי הקהל, והעשירים. כמו כן ביקר גם את מנהגי ההוללות בפורים, ואת חוסר הכוונה בתפילה. נודע גם בהתנגדותו ללימוד התלמוד לילדים בגיל צעיר ולשיטת הפלפול. הדבר מתבטא גם בפירושו לתורה, בו הכניס ענייני מוסר.
נפטר בז' באדר ה'שע"ט (1619) מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בפראג סמוך למקום קבורת המהר"ל.
משפחתו עריכה
- רבי שלמה אפרים - היה נשוי לזלדה (נפטרה בשנת ה'שפ"ו, 1626)
- בנו הרב הירש - כיהן אף הוא כדרשן וראש ישיבה בפראג
- בנו רבי יצחק
- חתנו רבי יצחק שיטנהופן
- אחיו הרב משה - כיהן כר"מ בהורודנה
תלמידיו עריכה
בין תלמידיו נמנים:
- רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ מחבר הספר ווי העמודים, בן השל"ה.
- רבי יום-טוב ליפמן הלר בעל פירוש "תוספות יום טוב" על המשנה.
- בנו רבי צבי הירש - מילא את מקומו בראשות הישיבה בפראג.
- חתנו רבי האשקי (כינוי ליהושע) אביו של הרב אברהם ראובן הכהן סופר מחבר הילקוט ראובני.
ספריו עריכה
ספרו המוכר ביותר הוא כלי יקר - פירוש על התורה. ספר זה נכתב לאחר מחלתו ממנה התאושש ונוסף לו השם "שלמה". ספריו הנוספים הם:
- שפתי דעת - ספר הקדמה, בו מסביר המחבר את מטרותיו בכתיבת חיבוריו השונים: "בכל החיבורים אשר חיברתי מעודי, היו עיני וליבי על דרכי בני עמינו ולפרסם את החנפים, לפעמים מתוך הכתב, ופעמים בעל פה בבתי כנסיות במדינת פולין..."
- עיר גיבורים - דרשות על התורה ובנושאי מוסר.
- עוללות אפרים - דרשות על מועדי השנה, ודרשות לשמחות כגון ברית מילה וחופה וקידושין.
- ארח לחיים - דרשות לראש השנה, יום הכיפורים ולפסח.
- עמודי שש - דרשות ופשטים אשר בתחילה נכתבו באורך שישה עמודים.
- רבבות אפרים (לא נדפס).
לקריאה נוספת עריכה
- ר' חיים מיכל, אור החיים, פפד"מ תרנ"א, עמ' 241–243.
- ח"ה בן-ששון, "עושר ועוני במשנתו של המוכיח רבי אפרים איש לנצ'יץ", ציון יט (תשי"ד), עמ' 166 – 142.
- חיים ראובן רבינוביץ, ר’ שלמה אפרים לונשיץ "המוכיח בשער", סיני נט (תשכו) 174-184.
- אביב עקרוני, בעל "עוללות אפרים" [ר’ שלמה אפרים מלונצ’יץ’], הפועל הצעיר מ, 22 (תשכט) 28-29.
- משה סוקולוב, פרשת האזינו : "אני אמית ואחיה" - גלות וגאולה במשנתו של ר’ שלמה אפרים לונטשיץ, הוגים בפרשה (2005) 630-637.
- ישראל פינחס טירנואר: "ראש המדברים בכל מקום", בתוך המודיע מוסף תורני, א' באדר ב' התשע"ט, עמוד ט"ז.
קישורים חיצוניים עריכה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שלמה אפרים איש לונטשיץ", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1273-1272, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי שלמה אפרים ברבי אהרן איש לונצ'יץ (בעל „כלי יקר”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ספריו
- עוללות אפרים, לובלין, שנ, באתר היברובוקס
- כלי יקר, לובלין, שסב, באתר היברובוקס (טקסט הספר באתר ויקיטקסט)
- אורח לחיים, ווארשא, תרמא, באתר היברובוקס
- עיר גבורים, בזל, שמ, באתר היברובוקס
- פתיחות ושערים, זולקווא, תקנט, באתר היברובוקס
- שפתי דעת, פראג, שע - א, באתר היברובוקס
- עמודי שש, ווארשא, תרלה, באתר היברובוקס
- שלמה אפרים מלונטשיץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
שלמה אפרים בן אהרן לונטשיץ (1550-1619), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ תמונת מצבתו באתר Find a Grave
| תקופת חייו של הרב שלמה אפרים מלונטשיץ על ציר הזמן |
|---|
 |