פתיחת התפריט הראשי

שלמה אפשטיין

שלמה אפשטיין (22 באוגוסט 19406 ביוני 1967) היה חובש שנהרג בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים במהלך טיפול בפצוע, ועוטר בעיטור העוז על הקרבתו ואומץ לבו.

שלמה אפשטיין
אין תמונה חופשית
לידה 22 באוגוסט 1940
ישראלישראל ירושלים, ישראל
נהרג 6 ביוני 1967 (בגיל 26)
כינוי "מומה"
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה טוראי
תפקידים בשירות
חובש מחלקתי
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שלמה אפשטיין ("מומה") נולד בירושלים. למד בבית ספר גאולה בחיפה ולאחר מכן למד מכונאות בבית ספר המקצועי בבת גלים. לאחר לימודיו התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל המוצנח. אפשטיין עבר קורס חובשים ומילא תפקיד של חובש מחלקתי. לאחר שחרורו עבד בחקלאות בחצרים.

בפרוץ מלחמת ששת הימים הוצב בירושלים בגדוד 28 של חטיבת הצנחנים בדרגת טוראי. ב־6 ביוני 1967, יומה השני של המלחמה, פרץ הגדוד משכונת בית ישראל לכוון העיר העתיקה. בעוד פלוגתו של אפשטיין מסתערת רגלית באזור פתוח, פתחו עליה חיילי הליגיון הירדני בהפגזת מרגמות כבדה. חלק גדול מהצנחנים נפגעו ונותרו בשטח. שאר הלוחמים התפזרו למקומות מחסה. במהלך ההפגזה נותר אפשטיין בשטח המופגז והחל בטיפול בפצועים. בהגיעו אל הצנחן הפצוע יוסף חגואל שרגליו רוסקו, גרר אותו בסמוך לקיר וגהר מעליו כשהוא חשוף. בשלב זה התפוצץ לידם פגז. אפשטיין ספג בגופו את רסיסי הפגז ונהרג. בכך מנע מן הרסיסים לפגוע בפצוע.

לאחר מותועריכה

אפשטיין נטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. לאחר מותו עוטר בצל"ש הרמטכ"ל, אשר הומר בעיטור העוז בשנת 1973.

חיי הצנחן חגואל ניצלו בזכות חילוצו וטיפולו של אפשטיין.

לאחר מותו פנו הוריו של אפשטיין לאפי נצר שהיה ידידם והלחין את השיר בלדה לחובש וביקשוהו להתחשב ברגשותיהם ולפעול לאי השמעת השיר ברדיו. זאת מאחר שסיפור נפילת בנם דומה מאד למילות השיר והאזנה לו גורמת להם צער. בשל בקשה זו ובקשות של משפחות שכולות אחרות לא הושמע השיר ברדיו אלא ביום הזיכרון.

בנו של הצנחן חגואל, שנולד סמוך לתום המלחמה, נקרא שלמה על שמו של אפשטיין. לאחר בקשתו של חגואל הסכים אביו של אפשטיין לשמש סנדק בטקס ברית המילה של הבן.

לקריאה נוספתעריכה

  • משה נתן, המלחמה על ירושלים, תל אביב: אותפז, 1968.

קישורים חיצונייםעריכה