אפי נצר
אפרים (אפי) נצר (נולד ב-27 ביוני 1934) הוא מלחין ישראלי ואחד מאבות השירה בציבור בארץ. בשנות השישים והשבעים, לחניו הושרו בידי זמרים רבים בישראל.
 | |
| לידה |
27 ביוני 1934 (בן 89) חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| שם לידה | אפרים שטמר |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1952 |
| עיסוק | מלחין ואחד מאבות השירה בציבור |
| כלי נגינה |
אקורדיון |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
.jpg)
נצר נולד בשם אפרים שטמר, לחייק'ה ואהרון בחיפה. בגיל 16 קיבל אקורדיון מהוריו כמתנת יום הולדת. את שם משפחתו הנוכחי הוא שאל מדודו, חבר קיבוץ משמר העמק.
בנעוריו למד בבית ספר המקצועי בסמ"ת ועבד במקביל במוסך אגד. לאחר שירותו הצבאי כאקורדיוניסט בצוות הווי עבד במוסך כמכונאי דיזל, ובמקביל ניגן באקורדיון בערבי ריקודי עם. לאחר מכן החל ללמוד במגמת מוזיקה ב"סמינר אורנים", והחל להלחין כבר בגיל 20.
קריירה מוזיקלית עריכה
הלחנה וכתיבת שירים עריכה
נצר כתב את הלחן הראשון שלו לשיר "הורה נעורים" שכתב אברהם בן זאב, לתחרות ריקודים של השומריה. הלחן לשיר "שובך יונים" של בן זאב, היה הלהיט הראשון, אותו שרה והקליטה עליזה קשי (הופיע על גבי סינגל ב-1961). את תקליטי השירה הראשונים הוציא בחברת "התקליט" החיפאית.
השיר "אני ושירי" שהלחין אפי נצר למילותיו של אברהם בן זאב בביצועה של שושנה דמארי זכה בשנת 1964 בפסטיבל הזמר והפזמון במקום השלישי.
השיר "בלדה לחובש", שהלחין נצר למילותיו של דן אלמגור ולעיבוד של שמעון כהן ושר יהורם גאון, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 (שהיה הפסטיבל הראשון שצולם לטלוויזיה). השיר "בלדה לחובש" זכה במקום הראשון בתחרויות שהתקיימו ברדיו בין כל השירים שהקליט יהורם גאון.
נצר כתב את ההמנונים ליחידות רבות בצה"ל[1]
הקמת חבורת זמר עריכה
נצר קיים חוג לזמר עם בבית רוטשילד בחיפה, בתחילת שנות ה-60[2] ובעקבותיה הקים את חבורת הזמר הראשונה בארץ "חבורת בית רוטשילד", וגילה במסגרתה זמרות שזכו בהמשך לקריירה מצליחה, דוגמת עדנה לב וירדנה ארזי.
מנהל מוזיקלי ושירה בציבור עריכה
נצר מנהל מוזיקלי של ערבי זמר רבים ובשיתוף אומנים.[3][4] בתקופת מלחמת ששת הימים כבר נחשב למלך השירה בציבור, אז הופיע בפני החיילים עם אומנים רבים. כך גם נהג במלחמת לבנון הראשונה ועוד. בתקופת מגפת הקורונה, התבטלו אירועיו, ולכן פנה לעשייה בפייסבוק, יחד עם המלווה יאיר סתווי[1].
ייחודו היה בהמצאת השקופיות למילים, שהוקרנו מול הקהל המזמר[5]
ספריו עריכה
נצר הוציא חמישה ספרי שירים שבכל אחד מהם ליקט 200 שירים של טובי היוצרים בארץ. הספרים מכילים מילים, תווים ואקורדים לנגינה.
חיים אישיים עריכה
נצר מתגורר בשכונת כרמליה בחיפה. היה נשוי לאילנה,[6] אותה הכיר בערב ריקודי עם, ולהם שני ילדים[5]. נכדו, עידו נצר, הוא חבר בהרכב האלקטרוני "Triangle" ואחד מיוצריו של השיר "Set Me Free", אשר נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 2021, בביצועה של עדן אלנה.[7]
הוקרה עריכה
- 2001 פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם על הפצת הזמר העברי, ופרס "מגן הכנסת" באותה הקטגוריה.
- 2006 אות יקיר חיפה, על הלחנת מאות שירים, ייסוד השירה בציבור, הטבעת המונח "חבורות הזמר", הקמת מועדוני הזמר הראשונים בארץ וכן מקהלות רבות של מפעלי ועובדי תעשייה בארץ.
- 2011 פרס על מפעל חיים, מאת אמ"י (אגודת אמני ישראל) ועיריית חיפה, על 50 שנות הלחנה ויצירה.[8]
- 2013 אות הוקרה על מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן.[9]
- 2014 נערך לכבודו מופע מטעם להקת הנוער הרוקד.
- 2015 פרס ע"ש נעמי שמר על מפעל חיים על ידי אקו"ם. נימוקי השופטים:
- "אפי נצר, יוצר-מלחין, יליד הארץ, גדל והקים את ביתו בחיפה. קשה לחשוב על המוזיקה הישראלית ללא אפי נצר האיש והאקורדיון, הוא מאבות השירה בציבור בארץ ועד היום גם בגיל 80 הוא ממלא אולמות ופועל במרץ מעל כל במה אפשרית כדי להנחיל את השירים הללו לכל בית בישראל. אפי מדרבן את הקהל לשיר עוד ועוד משירת הארץ הכל כך אהובה עליו. הוא עושה זאת בכריזמטיות הייחודית לו, בשמחת חיים ובאנרגיות שאינן ברורות מאליהן."[10]
בין שיריו הידועים עריכה
- "בלדה לחובש"
- "גולני שלי"
- "מישהו הולך תמיד איתי"
- "פרחים בקנה"
- "מלכות החרמון"
- "ציפורים נודדות"
- "זר של נרקיסים" ("עצי הצפצפות")
- "למה למה"
- "נגן אקורדיאון ישן"
- "קוראים לנו ללכת"
- "שובך יונים"
- "שלום על ישראל"
- "אם תשוב"
- "ראי רחל"
- "אני ושירי"
- "סיירת אגוז"
- "המנון גבעתי"
- "המנון חיל המודיעין"
- "המנון חיל התותחנים"
- "המנון קריית ההדרכה"
- "המנון הסטילים"
- "הורה נעורים"
- "ילדתי מרוסיה"
דיסקוגרפיה עריכה
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אפי נצר, ברשת החברתית פייסבוק- אפי נצר, באתר שירונט
אפי נצר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אפי נצר, באתר Discogs (באנגלית)- אפי נצר, דף שער בספרייה הלאומית
- אפי נצר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- לא רק שירה בציבור, דבר, 29 בינואר 1971
- יעקב בר-און, בגיל 79 אפי נצר ממשיך למלא אולמות. מה הסוד שלו?, באתר מעריב השבוע, 30 במאי 2013
- ערן נבון, לא מפסיק לשיר, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2015
אפי נצר, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016- רחלי אורבך, האיש שהוא פס הקול של חיינו בארץ ישראל • ביקור בביתו של אפי נצר בחיפה, באתר חי פּה, 5 באוגוסט 2022
- בר זגה, אפי נצר: "כתבתי 800 שירים, אבל את הטוב ביותר - עוד לא כתבתי", באתר ynet, 15 בספטמבר 2023
- אפי נצר באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- מידע על אפי נצר בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 "אין שירה בציבור בלי ציבור": אפי נצר על השינוי בשגרה בצל הקורונה, באתר www.maariv.co.il
- ^ ג. משה, "בית רוטשילד" בחיפה מבטיח אמנות ובידור, מעריב, 7 בספטמבר 1961
- ^ צוותא |, באתר צוותא |
- ^ סטריאו ומונו, סטריאו ומונו, אתר הדיסקוגרפיה של המוסיקה הישראלית
- ^ 1 2 "לא המצאתי את השירה בציבור. עשו את זה לפניי, אבל אני המצאתי את השקופיות. הבאתי סדינים מהבית ועליהם הקרנו את המילים", באתר ynet, 2022-05-03
- ^ נרשמו לנישואין - חיפה, הצופה, 28 באפריל 1966
- ^ מאור הוימן, יש שיר לאירוויזיון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בינואר 2021
בועז כהן, החיפאים שאחראים על השיר שייצג את ישראל באירוויזיון, באתר כלבו – חיפה והצפון, 26 בינואר 2021 - ^ אסף נבו, פרס מפעל חיים מטעם אמ"י לאפי נצר, באתר מאקו, 29 בנובמבר 2010
- ^ אלי אלון, בר-אילן תעניק אות הוקרה על מפעל חיים לאפי נצר, באתר מוטק'ה, 2013
- ^ דפנה ארד, חנה גולדברג ואפי נצר יקבלו פרס מפעל חיים מאקו"ם, באתר הארץ, 16 בפברואר 2015
- ^ "כולנו באנו מאהבה": מיטב זמרי ישראל חלקו כבוד למלך השירה בציבור, באתר www.maariv.co.il
- ^ אוראל ואקנין, נחנך הפארק לכבודו של אפי נצר בגבעת זמר, באתר רדיו חיפה, 27 ביוני 2022
- ^ הענקת פרס מפעל חיים למלחין אפי נצר... - אפי נצר - מלחין ויוצר | By אפי נצר - מלחין ויוצר | הענקת פרס מפעל חיים למלחין אפי נצר בשיתוף עיריית קריית מוצקין בהיכל התיאטרון במוצקין | Mozkin Theater מחרוזת משירי ולחני אפי נצר תזמורת כלי הנשיפה של..., נבדק ב-2022-07-07
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, עמוד 20, ארכיון, סדרה B