שלמה חזן (אלכסנדריה)
הרב שלמה חזן (? – 1856) היה רבה של אלכסנדריה שבמצרים ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
עריכהלא הרבה ידוע על חייו של הרב חזן, וכך גם מוצא משפחתו לא ידוע, מלבד הידיעה שהיה בן למשפחת הרבנים חזן.
עם פטירת רבה של אלכסנדריה שבמצרים, הרב ידידיה שלמה ישראל בשנת 1831 (ה'תקצ"א), החליפו הרב חזן בתפקידו. לתפקיד התמודד גם ידידו הרב נתן עמרם ששימש דיין בעיר ושאלת הבחירה חצתה את הקהילה לשניים כאשר חלק תמכו ברב חזן וחלק ברב עמרם. בסופו של דבר זכה הרב חזן בתפקיד, ותקופה קצרה לאחר מכן עבר הרב עמרם לחברון. לאחר כעשרים שנה שב לאלכסנדריה ושימש לצד רב העיר כראש הוועד הרוחני של הקהילה היהודית בעיר.[1]
כפי שהיה נהוג בתקופתו, הרב חזן היה האחראי היחידי לענייני הקהילה הרוחניים והגשמיים ולהכנסותיה ולהוצאותיה. לאחר שבשנת 1845 (ה'תר"ה) הוקם באלכסנדריה הוועד הראשון של הנהלת הקהילה (שהורכב משבעת נכבדי הקהילה, ומטרתו לסייע בעניינים היום-יומיים שלה), צומצם תפקידו של הרב חזן לענייני הדת, שכללו בין היתר פסיקה, גירושין וקידושין.
במטרה להקל מעליו את העומס של ניהול חיי הקהילה, כינס משה מונטיפיורי (שפעל בתקופה זו לסייע לקהילת אלכסנדריה) אספה של נכבדי הקהילה, ויחד הכריזו בשנת 1854 (ה'תרי"ד) על הקמת מועצת חברים לקהילה.
בשנות כהונתו כרב באלכסנדריה ביסס את מוסדות הקהילה, והכשיר רבנים וחזנים רבים. הוא פעל לתקן תקנות לטובת הקהילה, בנושאי צדקה, כלכלה וחינוך. כן פעל אל מול שליט מצרים, מוחמד עלי למען שיקום בית הכנסת אליהו הנביא מהריסותיו, ועל פועלו זה הוא מונצח עד היום בלוח שיש התלוי בבית הכנסת.
בשנת 1856 (ה'תרט"ז) חלה במחלה קשה, ובהמלצת רופאיו הפליג עם בני משפחתו לעבר אירופה. לאחר שלושה ימי הפלגה, הלך לעולמו הרב חזן בחדרו בספינה. כדי למנוע את זריקת גופתו לים, נמנעו אשתו וחתנו מלהודיע לצוות הספינה על פטירתו, וכשהגיעו למלטה, העבירו את גופתו בחשאי לבית הקברות היהודי, שם קברוהו.[2]
הרב חזן היה נשוי לשרה, והשאיר אחריו בנות, ובן יחיד – דוד. חתנו היה הרב יוסף בן יקר.
בתפקידו באלכסנדריה החליפו קרובו, הרב ישראל משה חזן.
חיבוריו
עריכה- שער הקדים – מובאות ותקצירים מספרי דרוש, קבלה והגות, נא אמון, תרנ"ה
- אותיות מחכימות – שאלות לשון ודקדוק, מילים זהות בעלות משמעויות שונות, וחילופי אותיות, הודפס ביחד עם שער הקדים
- כרוב ממשח – שאלות לשוניות-ספרותיות ומילים נרדפות בעברית, נא אמון תרנ"ה
- בן שלמה – סיכומים הלכתיים, מחולק לארבעה חלקים בהתאם לשולחן ערוך, ושו״ת בהלכה שהשיב בעצמו לבני קהילתו ולרבנים שונים, נא אמון תר"ס
- המעלות לשלמה – חיבור המשך ל"שם הגדולים" של החיד"א, המכיל ערכים אנציקלופדיים על רבנים שפעלו באגן הים התיכון בדורות האחרונים, ויצירותיהם התורניות. החיבור מכיל מידע חשוב ובלעדי על אודות רבני ספרד וארצות המזרח בעת החדשה, נא אמון תרנ"ד
קישורים חיצוניים
עריכה- צבי זוהר, היצירה ההלכתית והתורנית של רבני מצרים במאתיים השנים האחרונות, עמ' 177–179
- תולדות חייו בהקדמה לספרו כרוב ממשח, עמ' 1–4, באתר אוצר החכמה
שלמה בן יוסף חזן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ לילך תורג'מן, הרב נתן עמרם – שד"ר קהילת חברון, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמוד 36. על הרב נתן עמרם ראו גם: לילך תורג'מן, הרב נתן עמרם: פועלו ויצירתו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ף. ראו תקציר בעברית וEnglish – Abstract and Contents
- ^ לפי צבי זוהר, הרב חזן נסע למלטה בשנת 1855, ונפטר בה שנה לאחר מכן.
| הקודם: הרב ידידיה שלמה ישראל |
רבנים ראשיים של אלכסנדריה | הבא: הרב ישראל משה חזן |