שלמה עמר

פוליטיקאי ישראלי

שלמה עמר (נולד ב-24 בנובמבר 1935) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך.

שלמה עמר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בנובמבר 1935 (בן 88)
חיפה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה מפלגת יחד, המערך
חבר הכנסת
13 באוגוסט 198421 בנובמבר 1988
(4 שנים ו־14 שבועות)
כנסות 11
תפקידים נוספים
  • יושב-ראש מזכירות "אגד"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

עמר נולד בחיפה ב-1935. ב-1950 התחיל לעבוד בקואופרטיב "אגד", ובמשך השנים מילא תפקידים מנהליים בקואופרטיב, וכן שימש יושב-ראש מזכירות "אגד".

כיהן בכנסת ה-11 מטעם מפלגת יחד והמערך. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, נבחר עמר למקום ה-41 ברשימת המערך לכנסת, ועם זכייתה של הרשימה ב-39 מנדטים לא שב אל המשכן[1].

ב-1985 ביקש היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר מוועדת הכנסת להסיר את חסינותו של עמר, כדי שניתן יהיה להעמידו בגין עבירה על חוק האזנת סתר. הוועדה סירבה. שניים משותפיו של עמר לעבירה זו נשפטו והורשעו.

ב-1983 נקרא שלמה עמר לשירות מילואים בלבנון. כדי להתחמק מהחובה, סידר עמר עבודה באגד לאלברט אזולאי, והלה דאג לשחרר אותו. לאחר מכן, כאשר פוטר אזולאי, הוא נקם בעמר על ידי הדלפת הסיפור לעיתונות. נפתחה חקירת מצ"ח. בינואר 1986, בעיצומה של החקירה, זימן רם כספי, עורך הדין שייצג את עמר, את גיבורי הפרשה לפגישה במשרדי עורך הדין יגאל ארנון. במהלך הפגישה, שכונתה לימים "הפגישה הלילית", ניסה כספי לשכנע את אזולאי שלא להעיד נגד עמר. פסק הדין בפרשה ניתן ב-1989. עמר, אזולאי, כספי וארנון, ושלושה נאשמים אחרים, הורשעו. עמר נידון לארבעה חודשי עבודות שירות, כספי לשמונה חודשי מאסר על-תנאי, וארנון נקנס אך זוכה בבית המשפט העליון[2].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רשימת המערך לכנסת השתים עשרה, 1988, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  2. ^ איתמר לוין ושלומית לן, ‏נתפסו בכלכלתם, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2006
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.