תולעי אדמה
שַׁלְשׁוֹלִים[1] או שִׁלְשׁוּלִים[2] (באנגלית: Earthworms), הידועים בשם העממי תולעי אדמה, הן קבוצה של דל-זיפיות במערכה תולעים טבעתיות. תת-סדרה זו כוללת כ־4,000 מינים מזוהים ברחבי העולם. רוב המינים אנדמיים לאזורים גאוגרפיים, אך מבחינת התפוצה והשימוש המבוקר לצורכי האדם מספרם אינו עולה על 50 (בישראל מזוהים 34 מינים, מתוכם רק כ־10 ניתן למצוא גם באזורים גאוגרפיים אחרים).
תולעי אדמה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | תולעים טבעתיות |
קבוצה: | Clitellata |
מחלקה: | Clitellata |
תת־מחלקה: | דל-זיפיות |
סדרה: | Haplotaxida |
תת־סדרה: | תולעי אדמה |
שם מדעי | |
Lumbricina | |
הסיבה העיקרית לתופעה זו מקורה בעובדה שלאחר תקופת הקרחונים בצפון אמריקה, לא נותרו בה תולעי אדמה, ורק המתיישבים האירופים הביאו עמם בציודם ובחומרי החקלאות, את המגוון האירופי. כך הדבר בניו זילנד וארצות התיישבות אחרות.
סיבה עיקרית שנייה היא השימוש שנעשה במקצת תולעי האדמה לצרכים אקולוגיים ואגרו־אקולוגיים. כך הפכו למשל ארצות הברית והודו ליצואניות של תולעי אדמה אשר נפוצו בכל העולם.
כך, הטקסונומיה אינה עונה על צורכי השימושים המודרניים. לפיכך מקובל היום לחלק את המינים לשלוש קבוצות אקולוגיות, בהתאם לבית הגידול ותרומתם האגרו־אקולוגית. מיון זה איננו חד־ערכי, רוב המינים מאופיינים בתמהיל שונה של מקצת התכונות של שתי קבוצות, כדלקמן:[דרושה הבהרה]
- איסניה פטידה ("תולעת אדומה" או "תולעת קומפוסט) - מתקיימות במקבצים של פסולת אורגנית מתפרקת (ערמות קומפוסט, מתקני סניטציה מסורתיים, זבל בעלי חיים), אך גם מתחת לפני הקרקע בעורקים אורגניים עשירים מאוד. חיות במחילות קצרות ונוטות לקביעות כל עוד מקור המזון קיים. המזון בעיקרו הוא תוצרי ההתפרקות, לרבות ובעיקר הביומסה שגרמה לפירוק.
- תולעי הגינה - מתקיימות בקרקע מושקית ובשטחים לחים, לעומק הקרקע הפורייה בלבד ועד כ־60 ס"מ. חיות במחילות אופקיות ומזדמנות וניזונות מחומר אורגני המצוי בקרקע על ידי העברת האדמה דרך מערכת העיכול.
- תולעי הבניין - חיות במחילות אנכיות קבועות ויציבות מפני הקרקע ועד עומק של שני מטר ולעיתים, ובוודאי בעבר, עד סלע האם. ניזונות מחומר אורגני, לרוב לא מפורק, ומאחסנות אותו ב"מחסנים" לעומק המחילה, לשימוש בהתאם לעונות השנה ושינויים אחרים. בדרכן אל פני הקרקע מעלות התולעים מינרלים מעומק הקרקע ומורידות חומר אורגני. גם לאנזימים המצפים את המחילה יש תרומה לפוריות הקרקע. לתולעי אדמה אלה ייחס צ'ארלס דרווין חשיבות עידנית בייצור כל הקרקע החקלאית בעולם.
השלשולים מסוגלים לקיים רגנרציה (regeneration); כלומר, במקרה שהם נפגעים, הם מסוגלים ליצור מחדש את החלקים החסרים. במינים מסוימים של תולעי אדמה, תולעת שנחתכה לשתיים יכולה לגדול לשתי תולעים חיות.
משפחות ידועות מישראל
עריכה- שלשוליים (Lumbricidae)
- שלשוליתיים (Acanthodrilidae)
קישורים חיצוניים
עריכה- תולעי אדמה, באתר ITIS (באנגלית)
- תולעי אדמה, באתר NCBI (באנגלית)
- תולעי אדמה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- תולעי אדמה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תולעי אדמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שלשולים : העוזרים הקטנים של הגנן, באתר "בלוגינון"
- גידול תולעי גשם, תחנה נסיונית של האגרונום גליני, יומני כרמל 1952 (התחלה 1:49)
- תולעים אקולוגיות. באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן
הערות שוליים
עריכה- ^ אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, 1985. כרך 2 - חסרי חוליות יבשתיים, עמוד 159
- ^ לפי האקדמיה ללשון: שִׁלְשׁוּל - בעל החיים; חיריק בשי"ן הראשונה,[1]