שם תאגיד

שם תאגיד משמש לזיהויו, והוא צעד ראשוני בעת הקמתו של תאגיד (חברה, עמותה, אגודה שיתופית, שותפות וכדומה).

שם פשוט

ישנן דרכים אחדות למתן שם פשוט לתאגיד, שם המשקף היבט מהותי של התאגיד:

שמות מייסדי התאגיד או בעליו

פעמים רבות משמשים שמות מייסדי התאגיד או בעליו לזיהוי התאגיד. שם כזה נפוץ במקרים שבהם יש חשיבות למוניטין האישי של העומדים בראש התאגיד, ובהם משרדי עורכי דין (למשל "גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'"), רואי חשבון ("ארנסט אנד יאנג, קוסט פורר גבאי את קסירר") ועוד. חברת האלקטרוניקה הרב-לאומית היולט פקארד קרויה אף היא על שם מייסדיה, ויליאם היולט ודייב פקארד, וכך גם רשת חנויות הספרים סטימצקי.

שם המתאר עניינית את מהות התאגיד

שם התאגיד נועד בראש ובראשונה לזהותו, ולכן משמש לעיתים למטרה זו שם המתאר בצורה עניינית את מהות התאגיד. דוגמאות:

• התעשייה האווירית לישראל
• אוניברסיטת תל אביב
• בתי זיקוק לנפט.

ראשי תיבות

פעמים רבות משמשים ראשי תיבות ליצירת שמו של תאגיד - כשמו הרשמי או כקיצור נפוץ של שם זה. דוגמאות:

• מייסדיה של חברת הנכסים של חברי "אגד" העניקו לה את השם "נצבא" - ראשי תיבות של "נכסי צאן ברזל אגד".

שם ייחודי

תאגידים רבים בוחרים לעצמם שם ייחודי, לעיתים בעל קשר לפעילות התאגיד, ולעיתים חסר קשר כזה. פעמים רבות נוצר השם הייחודי כהלחם של מילים או חלקי מילים. דוגמאות:

• פלאפון תקשורת - במילה "פלאפון" היא מעין הלחם של "פלא" ו"טלפון".
• סלקום - קיצור של Cellular Communication.

בתקופת "בועת האינטרנט" רווח המנהג לבחור בשם חסר פשר (או לפחות חסר פשר בשפתם של מרבית המשתמשים בשם), ולעיתים בשם המהווה מילת סלנג, בעל צליל מעניין. דוגמאות:

• שם חסר פשר הוא שמה של חברת גוגל יצרנית מנוע החיפוש הנודע. השם Google בא מהמילה Googol - גוגול, מספר גדול מאוד.
• שמה של חברת Tipalti מובן לדוברי עברית, אך הוא חסר פשר לדוברי אנגלית, שהם קהל היעד העיקרי של החברה.
• שמות שמקורם בסלנג הם Yahoo!‎, וואלה! ודומיהם.

שם מתחכם

הריצה לראש המדריך המסווג

בעבר, במדרכי טלפון, כדוגמת "דפי זהב", שבו העסקים הוצגו לפי נושאים, ובכל נושא הם היו ממוינים בסדר אלפביתי של שמם, יש שהיו מעוניינים להופיע בתחילת הרשימה, בתקווה שדורש השירות יבחר בשם הראשון שהוא פוגש. רצון זה הוליד בישראל עסקים ששמם מתחיל בצירוף "א.א.א".

שינוי שם התאגיד

לעיתים נוצר צורך לשנות את שמו של תאגיד, עקב שינוי מהותי באופי התאגיד, רצון להתחדשות וגורמים נוספים. שם התאגיד הוא מרכיב חשוב במיתוג שלו, ולכן החלפת שם התאגיד אינה עניין של מה בכך.

דוגמה: "בנק אנגלו-פלשתינה", שמרכזו בלונדון ופעל בארץ ישראל, שינה את שמו בשנת 1951 לבנק לאומי לישראל, תוך העברת מרכזו לתל אביב. שינוי זה משקף שינוי מהותי בסביבת פעולתו של הבנק - הקמת מדינת ישראל. בתחילת המאה ה-21 קיצר הבנק את שמו ל"לאומי". צעד זה, שבא לידי ביטוי גם בלוגו של הבנק, היה כרוך בשינוי השלטים בכל סניפי הבנק, שינויי הניירת הרבה של הבנק, ומסע פרסום להחדרת השם החדש.

שינוי שם בעל משמעות נרחבת היה שינוי שמה של חברת "סטאנדרד אויל" והמותג Esso (שמקורו באופן הגיית ראשי התיבות של שם החברה) לשם ולמותג Exxon - שם מלאכותי וחסר משמעות. עלות החלפת השם, שנערכה בשנת 1973, נאמדה ב-100 מיליון דולר. השם Esso ממשיך לשמש את החברה מחוץ לארצות הברית.

מגבלות חוקיות על שמו של תאגיד

עקרון היסוד הוא שתאגיד רשאי לבחור לעצמו כל שם, אך על עיקרון זה חלות הגבלות אחדות.

חוק החברות

בחוק החברות נכללות הסתייגויות אחדות מהעיקרון המופיע בסעיף 25 לחוק, לפיו "חברה רשאית להירשם בכל שם":

• נאסר שימוש בשם מטעה. לרשם החברות סמכות לקבוע כי בשם מבוקש יש תרמית או הטעיה, ובנוסף נאשר שימוש בשמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות.
• נאסר שימוש בשם שהרשם סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.

הגבלת השימוש בתואר "בנק"

סעיף 4 לפקודת הבנקאות, 1941, קובע: "אסור לכל אדם או לחבר אנשים, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, פרט לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים, להשתמש או להוסיף ולהשתמש, בלא הסכמת שר האוצר, במלה "בנק" או בכל מלה הגזורה הימנה בשם שבו הם מנהלים עסקים".

הגבלת השימוש בשם המרמז על מוסד להשכלה גבוהה

סעיף 21י לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, קובע: "לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה – אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה – בין בנפרד ובין בסמיכות, ובין בצירופו, כשם או כתואר, לכינוי אחר, בין בעברית ובין בלועזית, אלא אם המוסד הוכר לפי סעיף 9, או שהכינוי ניתן לו בחוק או שקיבל עליו אישור מאת המועצה להשכלה גבוהה".

קישורים חיצוניים

• מדריך בנושא שמות חברה ובחינתם על ידי רשם החברות, באתר רשות התאגידים
• תני גולדשטיין, שם הכסף: מה טבעי בטבע ומה לאומי בלאומי?, באתר ynet, 13 בינואר 2012
• "זה נראה כמו זחל מפלצתי!": הסיפורים מאחורי השמות של חברות הענק, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2013
• אדם פישר, למה לא SnatchBot: כל הטעויות שעושים יזמים בבחירת שם לחברה, באתר כלכליסט, 9 ביוני 2018
• רותי לוי, הבחירה הגורלית בראשית חייו של כל סטארט־אפ, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2022