שמואל זקס

ממקימי תעשיית הטקסטיל בישראל

שמואל (סם) זקס (1888 - 13 בינואר 1973) היה ממקימי תעשיית הטקסטיל בישראל, בעל המפעל "משי זקס" לייצור בדים.

שמואל (סם) ורות זקס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לוחית זיכרון ליד המקום שבו עמד ביתו של שמואל זקס ברמת גן
מפעל "משי זקס" ברמת גן, 1938

קורות חייםעריכה

זקס נולד בעיירה גוֹרְזְדליטאית: Gargždai) שליד העיר ממל, בצפון-מערב רוסיה (ליטא), בן בכור ליצחק זקס (1868–1944) מקלם[1] אביו נסע לדרום אפריקה בגלל מצוקה כלכלית, ובגיל 13 הצטרף אליו. הם עבדו באספקת שירותים לפועלים במכרות. בגיל 20 נפצע בתאונה ונשלח למנהיים שבגרמניה, והחליט להמשיך משם לארצות הברית, שם עסק בגרוטאות ברזל ובכסף שהרוויח הביא לשם את אביו ומשפחתו. הם החלו במסחר בבדי משי, ולאחר הצלחה קנו בית חרושת למשי בפטרסון שבניו ג'רזי ועסקו במסחר וייצור בדי משי. בניהול נכון הצליחו לעבור את המשבר הכלכלי העולמי של 1929.

ב-1932 הגיע עם אביו לארץ ישראל והחליט להשתקע בה. הוא קנה שטח אדמה ברמת גן והעביר ארצה את מכונות האריגה.

משי זקסעריכה

המפעל החל לייצר בשנת 1933 ברמת גן (כיום דרך זאב ז'בוטינסקי 42). זקס נכנס לשותפות עם אברהם קליר בבית החרושת "ארגמן" לצביעת בדים שהוקם ב-1934 בסמוך.[2] בתחילה נתקל המפעל בקשיים, כי הקונים לא האמינו כל כך בתוצרת הארץ, אך עם הזמן הפך המותג "משי זקס" למושג יוקרה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הופסק יבוא המשי מאירופה. זקס נסע למצרים להביא חמרי גלם למפעלו. הוא נענה לבקשת אנשי הרכש ובעזרת רישיון שקיבל משלטונות המנדט לייבא מכונות לייצור בד ניילון, החביא במטען מכונות לייצור נשק ותחמושת.

המפעל התרחב וב-1947 עבר ביחד עם "ארגמן" לבני ברק (בשטחו של מכון מור כיום). נפתחו חנויות מפעל בתל אביב, חיפה, ירושלים, רמת גן, עכו ועוד. המפעל ידע מעלות ומורדות וסכסוכי עבודה שגרמו לסגירות זמניות שלו.

חנויות "משי זקס" נסגרו עם ירידת הביקוש לבד בתפירה עצמית. המפעל נסגר בשנות ה-70.

זקס גר בווילה מפוארת ברחוב פרוג 7 ברמת גן; כשהסתיימה בנייתה הפכה לאטרקציה ורבים הלכו להתרשם מיופיה.[3] הוא אהד את לח"י ובביתו התקיימו פגישות בין נציגי לח"י לעיתונאים ואישים על מנת ליצור קשרי חוץ עם מדינות וגופים שונים כדי להביא את דבר המחתרת לידיעת העולם. שלט זיכרון בנושא זה הוצב בחזית הבית שנבנה על מקום הווילה שנהרסה.

משפחהעריכה

זקס היה נשוי לרות ואב לשלושה בנים: חיים (נחמן), ברוך (טבע בים ב-1951, בהיותו בן 13[4]) ומיכאל (נהרג במלחמת ששת הימים בקרב במבואות אל עריש, בגיל 24).

זקס נפטר בשנת 1973, בגיל 84, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על אביו ראו: דוד תדהר (עורך), "יצחק זקס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 420; יצחק זקס, דבר, 10 ביולי 1944; לוויית ר' יצחק זקס ז"ל, הצופה, 11 ביולי 1944; יצחק זקס ז"ל, המשקיף, 10 ביולי 1944; דוד אייזנברג, ר' יצחק זקס, ז"ל: (ליום השנה לפטירתו), הצופה, 28 ביוני 1945; א. ב., ר' יצחק זקס ז"ל: (במלאות שנתיים לפטירתו), הצופה, 17 ביולי 1946; שמעון זאק, חמש שנים לחורבן יהדות ליטה, הצופה, טור 2, 23 באוגוסט 1946.
  2. ^ ראו עוד: ה. ברוך, יוזמים במשק הישראלי | סוד הארגמן, דבר, טור 2, 11 באוקטובר 1957.
  3. ^ טוביה מילנר, זכרונותי מרמת גן בשנות ה-30 וה-40, רמת גן: ט. מילנר, 2008, עמ' 79.
  4. ^ נעלם נער על שפת ים בהרצליה, דבר, 29 ביולי 1951; ברוך זקס, הצופה, מודעת אבל, 30 ביולי 1951.
  5. ^ שמואל זקס באתר חברה קדישא ת"א–יפו.