שמואל חאגיז
רבי שמואל חאגיז (נפטר ה'שצ"ג, 1633), מחכמי העיר פאס שבמרוקו, דרשן, רב בפירנצה שבאיטליה ומחבר הספרים: "דבר שמואל" ו"מבקש ה'"[1].
 | |
| שער ספרו "דבר שמואל" ונציה ה'שנ"ו (1596) | |
| לידה | פאס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1633 ה'שצ"ג |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| מקום מגורים | |
| תקופת הפעילות | המאה ה-16 – המאה ה-17 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | פרשנות התלמוד הבבלי |
| תפקידים נוספים | |
| בני דורו | רבי יהודה אריה ממודנה |
| חיבוריו |
|
| צאצאים |
|
ביוגרפיה
עריכהרבי שמואל חאגיז הוא בנו של רבי יעקב חאגיז[2] ונכדו של רבי שמואל חאגיז, שניהם חכמים מפורסמים מקהילת המגורשים בפאס שעמדו בראש בית הכנסת ובית המדרש בעיר. דודו היה רבי יצחק חאגיז, מחכמי פאס.[3] מצד אימו היה נכדו של רבי יהודה הכהן[4] ואחיינו של רבי יצחק הכהן.[5]
מסיבה לא ידועה נאלץ רבי שמואל לגלות מפאס כשהוא נדד במקומות רבים ובהם העיר טריפולי שבלוב. במקומות שנדד נשא דרשות, בהדפסתן הוא מצא נחמה לקשיי גלותו ולהיותו מודר מנחלת אבותיו ומבית הכנסת ובית המדרש שהורישו לו[6]. בשנת ה'שנ"ו (1596) הדפיס בונציה את שני ספריו: "דבר שמואל" - ביאור על מדרש רבה על ספר דברים, ו"מבקש ה'" - 'שלוש דרשות נחמדות על כל פרשה'. באותה השנה נדפס בוונציה הספר "תפארת ישראל" מרבי צמח דוראן בהגהתו של רבי שמואל שאף כתב הקדמה לספר. בשנת ה'שנ"ח (1598) הדפיס רבי שמואל בוונציה מחזור לפי מנהג הספרדים.
בשנת ה'שס"ט נזכר באגרת ששיגר רבי יהודה אריה ממודנה לרבי משה כהן פורט מוונציה, בקשר לפולמוס אודות קידושי ספק שהעסיק גדולי החכמים. על סמך אגרת זו משער החוקר מאיר בניהו כי רבי שמואל נתקבל לרב בפירנצה[7].
לדעת רוב כותבי תולדותיו שב לעיר פאס והוליד שם את בנו היחיד, רבי יעקב חאגיז, מי שיהיה ראש ישיבת בית יעקב, מגדולי החכמים בירושלים ומחבר פורה.
הוא נפטר בשנת ה'שצ"ג (1633), והותיר את בנו מיותם כשהוא רק כבן 13 שנים[8].
לקריאה נוספת
עריכה- נח גדליה קזצ'קוב, הלכות קטנות, "מבוא", מכון זכרון אהרן, ירושלים, ה'תשס"ט.
קישורים חיצוניים
עריכה- רבי שמאל חאגיז, מבקש ה', ונציה, ה' שנ"ו, באתר היברובוקס
- רבי שמואל חאגיז, דבר שמואל, ונציה, ה' שנ"ו, באתר היברובוקס
שמואל בן יעקב חאגיז, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הספר מבקש ה', באתר הספרייה הלאומית
- ^ יש להבחין בין אביו של רבי שמואל לבין רבי יעקב חגיז ממתקני התקנות, שכן אביו נזכר בהקדמת הספר "מבקש ה'" בשנת ה'שנ"ו בברכת המתים, ורבי יעקב ממתקני התקנות נפטר בי"ג בכסלו ה'שצ"ה (3 בינואר 1635), ראו: מאיר בניהו, דברי הימים של פאס, עמוד 87, הערה 17, אוניברסיטת תל אביב, ה'תשנ"ג.
- ^ ראו מבקש ה' דף ל עמוד ב: "מה ששמעתי לאדוני דודי ה"ר יצחק חאגיז זלה"ה".
- ^ ראו "מבקש ה'" דף סז, א: "כמו שפירש אדוני זקני החכם כמוהה"ר יהודה הכהן זצ"ל".
- ^ ראו מבקש ה' דף רד, א: "מה שפירש אדוני דודי הר"ר יצחק הכהן זלה"ה".
- ^ ראו הקדמתו והקדמת המגיה לספרו "מבקש ה'".
- ^ ראו: מאיר בניהו, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, עמודים: 165 - 166, 321, תל אביב, תש"מ.
- ^ ראו עדות רבי יעקב אשר נדפסה בספר משנת חכמים של בנו רבי משה חאגיז, דרך א, במעלת התלמוד, אות ב.
| תקופת חייו של הרב שמואל חאגיז על ציר הזמן |
|---|
 |