שמואל רביב
שמואל רביב (25 באוקטובר 1918 - 1 באפריל 2002) היה מדען, ממציא ויזם ישראלי בתחום פיזיקה ואלקרוכימיה, שבילה את חלק נכבד מזמנו במעבדה ונודע בעיקר בשל תרומתו למחקר שימושי תעשייתי באלקטרוכימיה ובאנרגיה מתחדשת[1]. רביב היה חבר באיגוד הצרפתי לכימיה-פיסיקה (צר'), ממקימי הקריה למחקר גרעיני בנגב, חבר הוועדה לאנרגיה אטומית ומייסד חברת לימת לליטוש מתכות אלקטרוכימי[2].
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1918 סלונים, פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 2002 (בגיל 83) |
| תאריך עלייה | 1949 |
| מקום לימודים | אוניברסיטת שטרסבורג, מכון הטכנולוגי לאלקטרוכימיה ולאלקרומטלורגיה בגרנובל, הפקולטה למדעים של אוניברסיטת פריז |
| מנחה לדוקטורט | פול פסקל(צר'), פייר ג׳וליבואה(צר'),אג׳ין דרמואה(צר') |
| מוסדות | קריסטופל, מחצבי ישראל, הקריה למחקר גרעיני - נגב |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים תעשייתים יישומים בתחומי אלקטרוכימיה, אנרגיה מתחדשת והיתוך קר | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תחילת חייו והשכלה עריכה
שמואל רביב נולד כשמואל רזניק בעיר סלונים (אז חלק מפולין) ולאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים יצא ללמוד בבלגיה. בתום שנת לימודים אחת, עם פלישת הגרמנים לבלגיה, ברח לצרפת והתמקם בקלרמון-פראן שהיתה באיזור החופשי. רביב נרשם מחדש ללימודי תואר ראשון בכימיה פיזיקלית באוניברסיטת שטרסבורג שעברה בזמן מלחמת העולם השניה לקלרמון-פראן, את התואר השני בהנדסה קיבל מהמכון הטכנולוגי לאלקטרוכימיה ולאלקרומטלורגיה בגרנובל (צר'). באותו זמן היה רביב חבר בתנועת ההתנגדות הצרפתית שלרשותה העמיד את הידע הטכנולוגי שלו שבא לדי שימוש בפעולות גרילה נגד הגרמנים. ב־1945, עם סיום המלחמה הוא התמנה למנהל מעבדות המחקר בכריסטופל ועסק בתחום טיפולי שטח של מתכות. במקביל לעסוקו זה השלים את עבודת הדוקטורט באלקטרוכימיה בפקולטה למדעים של אוניברסיטת פריז (צר') בהנחיית פרופסור פול פסקל (צר') כימאי צרפתי שהתמחה בכימיה אי-אורגנית ומטלורגיה. בחבר השופטים של התיזה ישבו גם הכימאי פייר ג׳וליבואה (צר') והפיסיקאי אג׳ין דרמאוה (צר')[3].
קריירה מדעית עריכה
ב־1949 עלה רביב לישראל והתמנה למנהל מפעל "מכסף". לאחר כמה שנים הצטרף לתעשיות מחצבי ישראל כמנהל המחלקה האלקטרוכימית שבה פיתח תהליך אלקטרוליטי להפקת מנגן וברום[4] .
ב-1958 שינה את שם משפחתו ל"רביב", וגויס על ידי ארנסט דוד ברגמן, אבי תוכנית הגרעין של ישראל, לצוות ההקמה של הקריה למחקר גרעיני. רביב היה חבר בוועדה לאנרגיה אטומית ואחראי על מעבדות המחקר והפיתוח בכור. בתקופה זו המציא ורשם פטנטים רבים[5], פרסם ספר על קורוזיה משטחית מנקודת מבט תיאורטית בשם "Double Couche"[6] ומחקריו פורסמו בכתבי עת מדעיים בינלאומיים[7][8]. סיכום תמציתי של פרסומיו נאספו ונסקרו בתדירות על ידי ארכיון מדע הגרעין (אנ') של הועדה לאנרגיה אטומית של ארה״ב (אנ') ונועדו לשימוש חוקרים במעבדות הלאומיות של משרד האנרגיה האמריקאי (אנ')[9].
בהמשך הקים רביב מעבדה פרטית שבה חקר את אופי המגע שבין המתכת לאלקטרוליט. רביב גילה שבין האלקטרודה לאלקטרוליט יש מערכת קבלים אלקטרוכימיים ובנסויים שערך הצליח לפרוק אותם ולהפיק אנרגיה גדולה כשטמפרטורת התמיסה נשארת קרה[1]. האנרגיה שמתקבלת בתהליך גורמת לפירוק של המים לחמצן ומימן ומאפשרת להפיק אנרגיה בין-פזית[10].
קריירה יזמית עריכה
ב-1971 פרש רביב מהקריה למחקר גרעיני והקים בשותפות עם קיבוץ גבעת חיים מאוחד את חברת ״לימת״[2] לטיפול אלקטרוכימי במתכות[11] על בסיס המצאותיו[12]. החברה מייצרת מכונות לליטוש, לפסיבציה ועכול הומוגני של מתכות ברמת דיוק גבוהה, ללא מגבלת גודל, עובי, מידות או מורכבות הנדסית של הפריטים ומספקת גם את התמיסות הייעודיות בהתאם לצורך לפי סוג המתכת או הטיפול הדרוש[13]. מתקני לימת משווקים בעולם ומשמשים לטיפול בפרטי מתכות או סגסוגות כחלקי מכונות, כלי שולחן ומטבח, צנרת, ציוד מעבדתי, מכשור אלקטרוני, ציוד רפואי, תחמושת ועוד[14].
במהלך שנים אלו שקד על מחקרים ועל פיתוחים רבים ורשם לזכותו למעלה מ־30 פטנטים[15].
חיים אישיים עריכה
רביב היה בעל תואר דוקטורט מההפקולטה למדעים של פריז (צר'), היה נשוי לדבורה וילמן ולזוג נולדו שני ילדים שאחד מהם הוא המנכ"ל בועז רביב. שמואל רביב הוא אחיינו של פרופסור משה קוניץ (אנ') הידוע בתרומתו להבנה שאנזימים הם חלבונים.
לקריאה נוספת עריכה
- דיוקן, המדען שפרש מהמעבדה להקים מפעל תעשייתי, מתימו״פ, עלון מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח, כרך א׳ מס׳ 2 ינואר 1977, טבת תשל״ז.
- חביב הרמן, חידוש עולמי התחמושת בליטוש אלקטרוכימי, מערכות חימוש, מערכות, 1981, עמ' 2-10
קישורים חיצוניים עריכה
- Shmuel Raviv, The Raviv Process, Plasma Technology, 1972-01-01, עמ' 1-8
- Joan, Yaron (1975-08-08). "Metal processing system based on electro-chemical process" (PDF). Israel Export And Trade Journal. 27 (8): 21
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 דר׳ שמואל רביב, רשימת פטנטים של בתחום היתוך קר, משרד הפטנטים האירופי, 1977-1982 (באנגלית)
- ^ 1 2 לימת שוורץ אלמוג טיפולי שטח במתכות - אודות, באתר www.limat.co.il
- ^ פול פאסקל, יוג׳ין דרמואה, פול בול, דו״ח חבר השופטים על עבודת הדוקטורט של רביב, Bibliothèque Biologie-Chimie-Physique Recherche de Sorbonne Université, Faculté des sciences de Paris, 1948-12-21, עמ' 1-3 (בצרפתית)
- ^ szmuel raviv & ozjasz schachter, רשימת פטנטים שפורסמו במהלך תקופת עבודתו במחצבי ישראל, Office of Patent of GB, DE and US US2825685A; GB785723A; DE1010954B, מחצבי ישראל, 1958-1957 (באנגלית)
- ^ משרד הפטנים האירופי, רשימת פטנטים של דר׳ רביב מתקופת עבודתו בכור, באתר worldwide.espacenet.com, 1960- 1971 (באנגלית)
- ^ שמואל רביב, Double Couche, צרפת: Métaux, 1969
- ^ Samuel Raviv, Mise au point une nouvelle technologie d'énergie, Sciences & industries spatiales 7, Société anonyme d'éditions scientifiques et industrielles, 1971, עמ' 53 (בצרפתית)
- ^ Samuel Raviv, Séparation cathodique de N20, Chimie & industrie: génie chimique 98, Société de productions documentaires, 1967, עמ' 1428 (בצרפתית)
- ^ Dr. Samuel Raviv, Nuclear Science Abstracts USAEC, Intenet Archive, 1962-1970 (באנגלית)
- ^ Dr. Shmuel Reznik, Process for gaining interfacial energy by electrolytic-thermal splitting of water, aqueous systems or organic systems, EP0004339, European Patent office, 1979-03-10 (בגרמנית)
- ^ Koshetz, Herbert (1972-03-26). "Israel Metal Is Booming". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-04-13.
- ^ שמואל רביב, רשימת פטנטים בתחום ליטוש מתכות אלקטרוכימי, European Patents Office US3829367A, FR2135331A, FR2075943A1, 1971 -1974 (באנגלית)
- ^ סימה כנען, שיטה מהפכנית לליטוש מתכות פותחה במפעל ישראלי, ידיעות אחרונות, 1976-04-13, עמ' 41
- ^ לימת, ליטוש מתכות אלקטרוכימי, לימת בע״מ, 1972-01-01, עמ' 1-8
- ^ משרד הפטנטים האירופי, רשימת פטנטים שפורסמו במהלך הקריירה של דר׳ רביב, באתר worldwide.espacenet.com, 1990 -1957 (באנגלית)