רשות החדשנות

רשות שנועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית

רשות החדשנות היא רשות ממשלתית עצמאית הפועלת לקדם את החדשנות הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, המהווה מנוע צמיחה עיקרי של כלכלת ישראל[1]. מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית, שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של ישראל בעולם. בין היתר, מוצעים תנאי מימון והשתתפות בסיכונים הכרוכים בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) בחברות עתירות ידע בשלבים השונים[1], יצירת שיתופי פעולה בין חברות בתעשייה ובינן לבין קבוצות מחקר באקדמיה, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, וקידום חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה המסורתית[2].

רשות החדשנות
Israel Innovation Authority.svg
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
סוכנות אם משרד הכלכלה והתעשייה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1965 (כלשכת המדען הראשי)
2016 (כרשות החדשנות)
סוכנות קודמת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה
חוק חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה
מנכ"ל דרור בין
יו"ר עמי אפלבום
מטה מרכזי ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
innovationisrael.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרשות היא גוף עצמאי שמרכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע, באמצעות מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות, הקלות וערבויות שלא לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, ועוד. הרשות גם פועלת להתמודד עם אתגרי הצמיחה של תעשייה עתירת הידע, כגון המחסור בכוח אדם מיומן[3].

הרשות מייעצת למשרדי הממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, פועלת להסדרת רגולציה שנוגעת לחדשנות טכנולוגית ולתעשיית ההייטק, עוקבת ומנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל וממליצה על דרכי פעולה לשימור היתרון התחרותי של ישראל, יוצרת שיתופי פעולה עם רשויות אחרות וחברות בינלאומיות ברחבי העולם, ופועלת לקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה ובמשק הישראלי[1].

משרדי רשות החדשנות ממוקמים בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.

מימון ומענקיםעריכה

תמורת המימון שמעניקה הרשות, היא אינה לוקחת אחוזים מהמיזם ואינה מתערבת בניהול או בקבלת החלטות. ההחזר הכספי מתבצע, במידת הצלחה בלבד, על ידי החזר תמלוגים מהכנסות עתידיות של החברה, עד להחזרת המענק, בתוספת ריבית קרן תמורה היא הגורם האחראי ברשות על גביית תמלוגים, על פי חוק המו"פ. חברה שהסתייעה במענקי רשות החדשנות, מחויבת בתשלום תמלוגים בגין הכנסותיה ממוצרים המתבססים על הידע שנתמך. הכספים שנגבים על ידי קרן תמורה, מוחזרים לתקציב קרן המחקר ובכך מגדילים את תקציב המענקים המיועד להמשך תמיכה במחקר ופיתוח.

התיקון בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (חוק המו"פ) מאפשר לרשות לקבוע את תנאי המענקים, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה מאפשר גמישות רבה יותר בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

היסטוריהעריכה

על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, אושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה[4] שיזמו שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון[5]. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".

הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[6] ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח).

עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי הוא שילובם של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה[6]. בדצמבר 2016 מונה המנכ"ל הראשון של רשות החדשנות, אהרון אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר)[7]. בספטמבר 2017 מונה ד"ר עמי אפלבום ליו"ר רשות החדשנות, והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה[8]. מאז 2021 מכהן בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין[9][10].

ביולי 2021, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, עברה רשות החדשנות ממשרד הכלכלה לפיקוחו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.[11]

חטיבותעריכה

הרשות עובדת במתכונת של חטיבות שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ובשלבים שונים בפיתוח ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו באמצעות מסלולים שונים[1].

חטיבת הזנקעריכה

חטיבת הזנק מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של מיזמים טכנולוגיים שנועדו לסייע לחברות הזנק (סטרטאפים) וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב הרעיון (Pre-Seed) או המו"פ הראשוני (Seed), להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית. בין המסלולים בחטיבת הזנק:

  • קרן הסיד (Seed): מסלול זה נועד לסייע בהקמה של חברות טכנולוגיה חדשות, דרך עידוד משקיעי הון סיכון לבצע השקעות בסטארטאפים שנמצאים בסיכון גבוה ובשלב מוקדם שבו יש חוסר במשקיעים מנוסים. עידוד זה נעשה על ידי מצ'ינג של הרשות להשקעות המשקיעים, עד לסכום של 3.5 מיליון ש"ח.
  • מסלולי החממות הטכנולוגיות והמעבדות לחדשנות טכנולוגית: מסלולים אלה מבוססים על זכיינים שנבחרים בהליך תחרותי ומעניקים לחברות הזנק עתירות ידע מעטפת מקצועית, תוך שותפות עם חברות מבוססות בתעשייה. חברות החממה והמעבדה זוכות למענק של כ-70% עד 85% מהתקציב המבוקש לפרויקט. מסלול החממות גם נותן דגש לחברות שנבנות על בסיס מסחור של ידע שנוצר במוסדות אקדמיים ישראליים.
  • מסלול תנופה: מסלול זה מיועד ליזמים ויזמיות בשלבים הראשונים ("פרי-סיד") של המיזם הזקוקים למענק כדי להגיע להוכחת היתכנות לטכנולוגיה אותה הם מפתחים. מסלול זה מעניק 85% מימון מהתקציב המאושר ועד תקרת מענק של 200,000 ש"ח.
  • קרן הון אנושי להייטק פועלת להגדלת היצע כח האדם המיומן בענף ההייטק, ולקידום גיוון האוכלוסיות המועסקות בתעשייה עתירת הידע, תוך יצירה ותמיכה בהכשרות טכנולוגיות הממוקדות בתחומים מתקדמים שנדרשים בתעשיה.
  • מסלולים נוספים לקידום יזמות והנבטת חברות הזנק- מסלול יזמות צעירה, מסלולי קידום יזמות טכנולוגית במטרופולינים, מסלול הנבטה התומך במאיצים, מרכזי חדשנות ומועדוני אנג'לים ועוד.

חטיבת צמיחהעריכה

חטיבה זו מפעילה מגוון מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות. חטיבה זו נועדה לתרום לקידום ולשימור התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות ולהגדלת קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן. המסלולים בחטיבת חברות בצמיחה מותאמים לחברות היי-טק בשלבי צמיחה במכירות ולחברות היי-טק בוגרות הפונות לאפיקי צמיחה מוטת חדשנות טכנולוגית או מבקשות השתתפות במימון מחקר ופיתוח חדשניים.

תחת חטיבת צמיחה פועלים גם מסלולי ייצור מתקדם המתמקדים ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית, במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשיות טכנולוגיות, וטכנולוגיות-מסורתיות. מטרת המסלולים בזירה זו היא להזניק קדימה את התעשיות מוטות הייצור ולעודד את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים.

מסלולים בחטיבת צמיחה:

  • מסלול קרן המו"פ: מסלול זה הוא אחד המסלולים העיקריים ברשות החדשנות, הפונה לטווח רחב יחסית של חברות טכנולוגיה, בשלבי התפתחות שונים. המסלול תומך בחברות בתהליכי פיתוח של מוצרים חדשים או בשדרוג טכנולוגיה קיימת לצרכים מסחריים. המסלול מעניק את התמריץ הכספי הגדול ביותר מטעם ממשלת ישראל לפעילויות מחקר ופיתוח של תאגידים ישראליים ופונה לכלל התחומים, במטרה לחזק ולקדם את המשק הישראלי. במסלול זה ישנן מספר תתי-קטגוריות, בהתאם לשלב ההתפחות של החברה ובהתאם לתקציב אותו היא מבקשת. באופן כללי ניתן לקבל במסלול באופן שוטף בין 20%-50% החל מתקציב של 2.5 מיליון ש"ח ועד לתקציב של 15 מיליון ש"ח, אך בהתאם לקולות קוראים ניתן להגיש בקשות עבור תקציב הגדול מ-15 מיליון ש"ח (באותן אחוזי השתתפות) [12].
  • מסלול פיילוטים בחברות ממשלתיות: המסלול תומך בתוכניות מו"פ ובתוכניות הרצה ("פיילוטים") באתרי חברות ממשלתיות. זהו מסלול משותף לרשות החדשנות ולרשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר. על מוצרים המוגשים במסגרת התוכניות במסלול זה להיות בשלים להרצה וללא תכולות מו"פ משמעותיות [13].
  • מסלול מעבר מפיתוח לייצור: המסלול מעניק תמיכה עבור פיתוח תהליכי ייצור למוצרים חדשניים. במסגרת מסלול זה מתקבלות בקשות שלפחות שני שלישים מתקציבן עוסק בתהליכי ייצור חדשניים. המסלול נועד לסייע לחברות ומפעלים לצלוח את שלב המעבר מפיתוח לייצור, במטרה לקדם בישראל הקמה של מפעלים וקווי ייצור למוצרים חדשניים ברמה העולמית [14].
  • מסלולים נוספים: במסגרת החטיבה קיימים מסלולים נוספים, חלק ממסלולים אלה נפתחים ונסגרים בהתאם לקולות קוראים [15].

חטיבת תשתיות טכנולוגיותעריכה

חטיבה זו מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. המסלולים בחטיבה זו מקדמים שיתופי פעולה וניסיון ופיתוח על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים בזירה זו – קמי"ן, מאגדים, מגנטון, נופר, מימ"ד.

לדוגמה, בשנת 2020 הודיעה החטיבה כי אושרו שלושה מאגדי מחקר ופיתוח בתחומי התחבורה בערים חכמות - רכבים אוטונומיים, תקשורת קוונטית ועיבוד של חומרים בלייזר. המאגדים ימומנו בסכום של 150 מיליון שקלים[16].עבודה מקיפה בנושא, אודות מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), נערכה על ידי פרופסור דן פלד, פרופסור בנימין בנטל ודוקטור צמרת רובין ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שבה קראו החוקרים להבטחת משאבים לטווח ארוך עבור אוניברסיטאות המחקר בישראל, הן דרך תקציבי המדען הראשי והן דרך תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח[17].

המערך הבינלאומיעריכה

המערך הבינלאומי אמון על יצירת גשרים לשווקים בינלאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת שחקנים זרים אסטרטגיים לישראל תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות, כגון תוכנית הורייזן של האיחוד האירופי המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים של מו"פ תעשייתי.

פעילותו של המערך הבינלאומי מופנית ללקוחות ישראלים בהם יזמים וחברות ישראליות, גופים אקדמיים, עמותות, גופי ממשלת ישראל ורשויות מקומיות ובתי חולים המבקשים לחבור למאגדי מחקר. קהל יעד נוסף הם לקוחות זרים כמו גורמי ממשל, חברות מו"פ, תאגידים רב-לאומיים, משקיעים זרים. קהלי היעד ממרבית הזירות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התוכניות והקשרים הבינלאומיים שהמערך הבינלאומי יוצר ומתחזק עבור התעשייה.

השפעה על המשק הישראליעריכה

בשנת 2008 בוצע מחקר לבחינת השפעת פעילות המדען הראשי על הצמיחה במשק הישראלי [18]. זאת לאור השקעות של 13 מילאירד ש"ח בתמיכה ועידוד המחקר והפיתוח האזרחי בסקטור הפרטי, שבוצעו בין השנים 1991 ל-2007.

תוספת המו"פ הנובעת מפעילות הרשותעריכה

התמיכה הממשלתית יצרה מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק בלי התמיכה הממשלתית. היקפו של המו"פ החדש הוא בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי (משתנה בהתאם להיקף המענק). נתונים אלה נכונים הן לענפי תעשייה מסורתית, תעשיית התוכנה ולפירמות טכנולוגיה בגדלים שונים. מעבר לכך, השקעות הרשות אינן באות במקום השקעות של כסף פרטי, אלא מממנות מו"פ שלא היה זוכה למימון דרך השקעה פרטית ובכך מגדילה ומעודדת את כלל המו"פ במשק. כך לדוגמה, השקעה ממשלתית של 1 מיליון ש"ח במו"פ יוצרת תוספת של השקעה פרטית במו"פ בגובה 1.28 מיליון ש"ח ובסך הכל השקעה של 2.28 מיליון ש"ח תוספת השקעה במו"פ למשק.

התשואה הכוללת למשקעריכה

על פי המחקר ניכר כי התשואה הכוללת למשק בעקבות ההשקעה הממשלתית היא גבוהה מאוד. תוצאות המחקר מראות כי ההשקעה הממשלתית מתורגמת לתוצר במכפיל מינימלי פי 5-6 פעמים מגובה ההשקעה הממשלתית עבור מענק בגובה 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 50-300 מיליון ש"ח ומכפיל מינימלי פי 1.5 עד 2 עבור מענק של 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 300 מיליון ש"ח ומעלה.

ראשי הרשותעריכה

המדענים הראשיים לאורך השניםעריכה

יו"ר רשות החדשנות לאורך השניםעריכה

מנכ"לי רשות החדשנות לאורך השניםעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "חדשנות עם קריצה חברתית", עמ' 314–319

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רשות החדשנות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 אודות רשות החדשנות, באתר המגזין הדיגיטלי של רשות החדשנות
  2. ^ אלירן רובין, רשות החדשנות תשקיע 50 מיליון שקל בשילוב סטארט-אפים בתעשייה מסורתיות, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2017
  3. ^ דו"ח החדשנות 2016, באתר Calltext
  4. ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015, ס"ח 2501 מ-10 באוגוסט 2015
  5. ^ אורה קורן, זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2015
  6. ^ 1 2 אורה קורן, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית יוצאת לדרך: מונתה מועצת המנהלים, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2016
  7. ^ מאיר אורבך, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל, התמנה למנכ"ל הרשות לחדשנות, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2016
  8. ^ עמירם ברקת, ד"ר עמי אפלבום נבחר ליו"ר רשות החדשנות (המדען הראשי), באתר גלובס, ‏11.9.2017
  9. ^ 12 על 12: הדמויות המשפיעות בהייטק בעולם הממשל..., באתר tech12
  10. ^ "דרור בין הוא המנכ"ל החדש של רשות החדשנות". TheMarker. נבדק ב-2021-02-15.
  11. ^ שינוי שם משרד המדע והטכנולוגיה, העברת סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר והעברת שטח פעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה | מספר החלטה 129, באתר GOV.IL
  12. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2019-12-08
  13. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2019-12-12
  14. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2020-07-20
  15. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2020-09-09
  16. ^ אבי בליזובסקי, שלושה מאגדים חדשים: תחבורה בערים חכמות, עיבוד חומרים בלייזר, תקשורת קוונטית, באתר הידען, ‏9 ביוני 2020
  17. ^ פרופ' דן פלד ,פרופ' בנימין בנטל ,ד"ר צמרת רובין ,ד"ר דפנה גץ , ציפי בוכניק , ורד גלעד, מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, https://www.neaman.org.il/Role-Research-UniversitiesNational-R-D
  18. ^ פרופ' שאול לאך, ד"ר שלומי פריזט, דניאל וסרטל, השפעת התמיכה הממשלתית במו"פ תעשייתי על המשק הישראלי, יוני 2008
  19. ^ צורי דאר, בניגוד להערכות מוקדמות: ד"ר אלי אופר מונה למדען הראשי של משרד התמ"ס, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2002
  20. ^ אלירן רובין, אורה קורן, מנכ"ל אפל ישראל, אהרון אהרון, מונה לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2016
  21. ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  22. ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  23. ^ גלי וינרב, ‏אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל ימונה למנכ"ל רשות החדשנות, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2016
  24. ^ מאיר אורבך, דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות במקום אהרון אהרון, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2021;
    מאיר אורבך, ראיון"חייבים לאפשר לחברות ההייטק לעבוד גם בשבת", באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021