רשות החדשנות

רשות שנועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית

רשות החדשנות היא רשות ממשלתית הפועלת לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, המהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי[1]. מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית, שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של התעשייה הישראלית בעולם. בין היתר, מוצעים תנאי מימון והשתתפות בסיכונים הכרוכים בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ)[1], יצירת שיתופי פעולה בין חברות בתעשייה ובינן לבין קבוצות מחקר באקדמיה, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, וקידום חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה המסורתית[2].

רשות החדשנות
Israel Innovation Authority.svg
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
סוכנות אם משרד הכלכלה והתעשייה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1965 (כלשכת המדען הראשי)
2016 (כרשות החדשנות)
סוכנות קודמת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה
מנכ"ל דרור בין
יו"ר עמי אפלבום
מטה מרכזי ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
innovationisrael.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרשות היא גוף עצמאי שמרכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע. מטרת הרשות היא לקבוע את המדיניות, ולהעניק סיוע ותשתית מקצועיים לעידוד החדשנות, בין היתר באמצעות מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות, הקלות וערבויות שלא לפי חוק ערבויות מטעם המדינה. כמו כן, הרשות מייעצת למשרדי הממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, פועלת להסדרת רגולציה שנוגעת לחדשנות טכנולוגית, עוקבת ומנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל, ויוצרת שיתופי פעולה עם רשויות אחרות ברחבי העולם כדי לסייע בקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה ובמשק הישראלי[1].

מעבר לתחום התפעולי, פועלת הרשות להתמודד עם אתגרי המדינה בתחום תעשייה עתירת הידע. אחד האתגרים הבולטים הוא המחסור בכוח אדם מיומן[3]

מימון ומענקיםעריכה

רשות החדשנות אינה פועלת כגורם עסקי. תמורת המימון שהיא מעניקה היא דורשת החזר תמלוגים, ולא אחוזים מהרווחים. התיקון בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (חוק המו"פ) מאפשר לרשות לקבוע את תנאי המענקים, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה מאפשר גמישות רבה יותר בתנאי המענקים בהתאם לצורך. קרן תמורה היא הגורם האחראי ברשות על גביית תמלוגים. על פי החוק, חברה שהסתייעה במענקי רשות החדשנות, מחויבת בתשלום תמלוגים בגין הכנסותיה ממוצרים המתבססים על הידע שנתמך. החזר התמלוגים מבוסס על העיקרון לפיו במקרים של הצלחה מסחרית, המדינה זכאי להחזר המענקים בתמורה להשתתפות בסיכון. הכספים שנגבים על ידי קרן תמורה, מוחזרים לתקציב קרן המחקר ובכך מגדילים את תקציב המענקים המיועד להמשך תמיכה במחקר ופיתוח.

היסטוריהעריכה

על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, אושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה[4] שיזמו שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון[5]. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".

הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[6] ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח).

עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

ביולי 2021, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, עברה רשות החדשנות ממשרד הכלכלה לפיקוחו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.[7]

מבנה הרשותעריכה

ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי בולט לעין הוא שילובם, לראשונה, של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה[6]. בדצמבר 2016 מונה המנכ"ל הראשון של רשות החדשנות, אהרון אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר)[8] וכיום מכהן בתפקיד דרור בין[9][10]. בספטמבר 2017 מונה ד"ר עמי אפלבום ליו"ר רשות החדשנות, והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה[11].

הרשות עובדת במתכונת של חטיבות שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ובשלבים שונים בפיתוח ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו באמצעות מסלולים שונים[1]

חטיבותעריכה

חטיבת הזנקעריכה

חטיבה זו מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של מיזמים טכנולוגיים שנועדו לסייע לחברות הזנק (סטרטאפים) וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב הרעיון (Pre-Seed) או המו"פ הראשוני, להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית. מסלולים בזירה זו: מסלול Seed שנועד לסייע בהקמה של חברות טכנולוגיה חדשות, דרך עידוד משקיעי הון סיכון לבצע השקעות בסטארטאפים שנמצאים בסיכון גבוה ובשלב מוקדם שבו יש חוסר במשקיעים מנוסים , מסלולי החממות הטכנולוגיות והמעבדות לחדשנות טכנולוגית, שמעניקים לחברות הזנק עתירות ידע מעטפת מקצועית (תוך מענק של עד 85% מהתקציב המבוקש), מסלול תנופה ליזמים בשלבים הראשונים של המיזם, מסלול יזמות צעירה, מסלולי קידום יזמות טכנולוגית במטרופולינים ועוד.

תחום פעילות נוסף שמקודם בזירה זו הוא חוק האנג'לים. חוק זה עבר שינוי מהותי בסוף שנת 2015 ומעודד משקיעים פרטיים להשקיע בחברות הזנק. חברת מטרה המעוניינת שהוצאת ההשקעה במניותיה תוכר על ידי יחיד כהוצאה, נדרשת לקבל אישור מרשות החדשנות עבור הוצאות המו"פ שלה.

תחת החטיבה פועלים גם מסלולי הון אנושי להייטק שפועלים להגדלת היצע כח האדם בענף ההייטק, ולקידום גיוון האוכלוסיות המועסקות בתעשייה עתירת הידע.

חטיבת צמיחה וייצור מתקדםעריכה

חטיבה זו מפעילה מגוון מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות. זירה זו נועדה לתרום לקידום ולשימור התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות ולהגדלת קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן. המסלולים בחטיבת חברות בצמיחה מותאמים לחברות היי-טק בשלבי צמיחה במכירות ולחברות היי-טק בוגרות הפונות לאפיקי צמיחה מוטת חדשנות טכנולוגית או מבקשות השתתפות במימון מחקר ופיתוח חדשניים.

תחת חטיבת צמיחה פועלים גם מסלולי ייצור מתקדם המתמקדים ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית, במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשיות טכנולוגיות, וטכנולוגיות-מסורתיות. מטרת המסלולים בזירה זו היא להזניק קדימה את התעשיות מוטות הייצור ולעודד את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים.

חטיבת תשתיות טכנולוגיותעריכה

חטיבה זו מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. המסלולים בחטיבה זו מקדמים שיתופי פעולה וניסיון ופיתוח על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים בזירה זו – קמי"ן, מאגדים, מגנטון, נופר, מימ"ד.

לדוגמה, בשנת 2020 הודיעה הזירה כי אושרו שלושה מאגדי מחקר ופיתוח בתחומים הבאים: תחבורה בערים חכמות - רכבים אוטונומיים, תקשורת קוונטית ועיבוד של חומרים בלייזר. המאגדים ימומנו בסכום של 150 מיליון שקלים[12].עבודה מקיפה בנושא, אודות מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), נערכה על ידי פרופסור דן פלד, פרופסור בנימין בנטל ודוקטור צמרת רובין ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שבה קראו החוקרים להבטחת משאבים לטווח ארוך עבור אוניברסיטאות המחקר בישראל, הן דרך תקציבי המדען הראשי והן דרך תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח[13].

המערך הבינלאומיעריכה

המערך הבינלאומי אמון על יצירת גשרים לשווקים בינלאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת שחקנים זרים אסטרטגיים לישראל תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות, כגון תכנית הורייזן של האיחוד האירופי המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים של מו"פ תעשייתי.

פעילותו של המערך הבינלאומי מופנית ללקוחות ישראלים בהם יזמים וחברות ישראליות, גופים אקדמיים, עמותות, גופי ממשלת ישראל ורשויות מקומיות ובתי חולים המבקשים לחבור למאגדי מחקר. קהל יעד נוסף הם לקוחות זרים כמו גורמי ממשל, חברות מו"פ, תאגידים רב-לאומיים, משקיעים זרים. קהלי היעד ממרבית הזירות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התוכניות והקשרים הבינלאומיים שהמערך הבינלאומי יוצר ומתחזק עבור התעשייה.

השפעת השקעות הרשות על המשק הישראליעריכה

בשנת 2008 בוצע מחקר לבחינת השפעת פעילות הרשות על הצמיחה במשק הישראלי [14]. זאת לאור השקעות של 13 מילאירד ש"ח בתמיכה ועידוד המחקר והפיתוח האזרחי בסקטור הפרטי, שבוצעו בין השנים 1991 ל2007.

תוספת המו"פ הנובעת מפעילות הרשותעריכה

התמיכה הממשלתית יצרה מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק בלי התמיכה הממשלתית. היקפו של המו"פ החדש הוא בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי (משתנה בהתאם להיקף המענק). נתונים אלה נכונים הן לענפי תעשיה מסורתית, תעשיית התוכנה ולפירמות טכנולוגיה בגדלים שונים. מעבר לכך, השקעות הרשות אינן באות במקום השקעות של כסף פרטי, אלא מממנות מו"פ שלא היה זוכה למימון דרך השקעה פרטית ובכך מגדילה ומעודדת את כלל המו"פ במשק. כך לדוגמה, השקעה ממשלתית של 1 מיליון ש"ח במו"פ יוצרת תוספת של השקעה פרטית במו"פ בגובה 1.28 מיליון ש"ח ובסך הכל השקעה של 2.28 מיליון ש"ח תוספת השקעה במו"פ למשק.

התשואה הכוללת למשקעריכה

על פי המחקר ניכר כי התשואה הכוללת למשק בעקבות ההשקעה הממשלתית היא גבוהה מאוד. תוצאות המחקר מראות כי ההשקעה הממשלתית מתורגמת לתוצר במכפיל מינימלי פי 5-6 פעמים מגובה ההשקעה הממשלתית עבור מענק בגובה 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 50-300 מיליון ש"ח ומכפיל מינימלי פי 1.5 עד 2 עבור מענק של 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 300 מיליון ש"ח ומעלה.

ראשי הרשותעריכה

המדענים הראשיים לאורך השניםעריכה

יו"ר רשות החדשנות לאורך השניםעריכה

מנכ"לי רשות החדשנות לאורך השניםעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "חדשנות עם קריצה חברתית", עמ' 314–319

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רשות החדשנות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 אודות רשות החדשנות, המגזין הדיגיטלי של רשות החדשנות
  2. ^ אלירן רובין, רשות החדשנות תשקיע 50 מיליון שקל בשילוב סטארט-אפים בתעשייה מסורתיות, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2017
  3. ^ דו"ח החדשנות 2016, Calltext
  4. ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015, ס"ח 2501 מ-10 באוגוסט 2015
  5. ^ אורה קורן, זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2015
  6. ^ 1 2 אורה קורן, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית יוצאת לדרך: מונתה מועצת המנהלים, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2016
  7. ^ שינוי שם משרד המדע והטכנולוגיה, העברת סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר והעברת שטח פעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה | מספר החלטה 129, GOV.IL
  8. ^ מאיר אורבך, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל, התמנה למנכ"ל הרשות לחדשנות, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2016
  9. ^ 12 על 12: הדמויות המשפיעות בהייטק בעולם הממשל..., tech12
  10. ^ "דרור בין הוא המנכ"ל החדש של רשות החדשנות". TheMarker. נבדק ב-2021-02-15.
  11. ^ עמירם ברקת, ד"ר עמי אפלבום נבחר ליו"ר רשות החדשנות (המדען הראשי), גלובס, ‏11.9.2017
  12. ^ אבי בליזובסקי, שלושה מאגדים חדשים: תחבורה בערים חכמות, עיבוד חומרים בלייזר, תקשורת קוונטית, הידען, ‏9 ביוני 2020
  13. ^ פרופ' דן פלד ,פרופ' בנימין בנטל ,ד"ר צמרת רובין ,ד"ר דפנה גץ , ציפי בוכניק , ורד גלעד, מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, https://www.neaman.org.il/Role-Research-UniversitiesNational-R-D
  14. ^ פרופ' שאול לאך, ד"ר שלומי פריזט, דניאל וסרטל, השפעת התמיכה הממשלתית במו"פ תעשייתי על המשק הישראלי, יוני 2008
  15. ^ צורי דאר, בניגוד להערכות מוקדמות: ד"ר אלי אופר מונה למדען הראשי של משרד התמ"ס, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2002
  16. ^ אלירן רובין, אורה קורן, מנכ"ל אפל ישראל, אהרון אהרון, מונה לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2016
  17. ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  18. ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2017
  19. ^ גלי וינרב, ‏אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל ימונה למנכ"ל רשות החדשנות, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2016
  20. ^ מאיר אורבך, דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות במקום אהרון אהרון, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2021;
    מאיר אורבך, ראיון"חייבים לאפשר לחברות ההייטק לעבוד גם בשבת", באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021