שמות רחובות בחיפה

רחובות חיפה (כ-1400 במספר), בדומה לשמות רחובות בישראל, קרויים על שם אישים חשובים בפן הלאומי ובפן המקומי, מן הטבע ומושגים מתקומת ישראל. בשל היותה חיפה בעלת אוכולוסיה לא יהודית המהווה כ-10 אחוז מסך התושבים, רבים הרחובות בעלי שמות ערבים[1].

מאחר ששיום (מתן שם) רחובות מנציח נרטיב[2] שונו שמות רחובות במהלך השנים (למשל "דרך ההר" שהוחלפה ב"או"ם" וכיום היא שדרות הציונות).

היסטוריה

עריכה

בתחילה לא היו שמות רשמיים לרחובות, אלא הם ניתנו על פי תפקודם כרחוב השוק או על שם בעלי המקום ככיכר חמרה. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 החלה עיריית חיפה לקבוע שמות רשמיים לרחובות הראשיים[3]. אחרי חנוכת נמל חיפה ב-1933, הקימה העירייה ועדה לקביעת שמות שכללה שלושה חברים (שניים ערבים - ודיע בוסתאני ועבדאללה מוח'לס ויהודי - יקותיאל בהרב)[4]. לאחר בחירות 1934 אושר מחדש קיום ועדה לקביעת שמות לרחובות ובסוף אותה שנה נקבעה ועדה חדשה שבה היו חברים אבראהים צהיון, בדרי אל-אעידי ודוד הכהן[4]. כך ניתנו שמות לרחובות סביב הנמל כגון "המלכים" ו"הנמל".

ועדי השכונות העבריות, ובעיקר ועד הדר הכרמל, ראו את עצמם אוטונומיים להחליט על שיום רחובות בתחומם. הדבר הביא לעיתים למאבק בינם לבין העירייה על שם רחוב[5]. כך יצאו באותן שנים מפות עם שמות שונים לאותו רחוב (לדוגמה רחוב הנביאים העברי או אנפורטה של העירייה).

אחרי הקמת מדינת ישראל והבחירות לראשות העירייה, פנה אבא חושי לארגון ותיקי ההגנה בבקשה להכנת רשימת החלפות. יום למחרת הגיש הארגון מסמך עם כ-40 שמות חדשים שבאו להנציח את הניצחון בקרב על חיפה באפריל 1948[6]. כך הוחלפו באחת שמות ערבים כצלאח א-דין ל"הגיבורים" וסטנטון הבריטי ל"שיבת ציון". אמיל חביבי מתאר את החלפות השמות בספרו "אח'טיה".

על מנת למזער את הפגיעה בעת שינויי השמות, היה ניסיון לתת שמות ״דומים״ כגון הרדג (על שם גיאורג דוד הרדג) במושבה הגרמנית שהוחלף לרד"ק, או חסאן בן תֻאבת שהוחלף ל״חוסן״.

שמות כפולים

עריכה

מכיוון שוועדי השכונות העבריות החליטו ברוב המקרים בעצמם על השמות, ומאחר ולא כל השכונות נכללו בתחום השיפוט של עיריית חיפה, ניתנו לעיתים שמות לרחובות על שם אותם אישים (למשל יוסף טרומפלדור). אחרי איחוד השכונות נאלצו ועדי שכונות להחליף את שם הרחובות (למשל הגיבורים בנווה שאנן שהוחלף ב"הבנים").

מקרים נוספים של שמות כפולים הם חצרות גדולות שהבתים הסובבים אותן קיבלו מספור משלהן והן רחובות בפני עצמם. לדוגמה ״פינת בן שמן״ ו״פינת יל״ג צפונית או דרומית״. התושבים ברחובות אלו מסתייגים מהשמות ולכן משנים את מספור הבתים לא׳, ב׳ וכולי (לדוגמה ״פינת בן יהודה״) או מבקשים מהעירייה לשנות את השם (למשל ״פינת הרצל״ שהוחלפה ל״רחוב חוזה המדינה״).

רחובות על שם נשים

עריכה

נכון לשנת 2022 יש בעיר פי תשעה רחובות על שם גברים מאשר על שם נשים. נעשו כמה וכמה פניות בנושא לחברי וחברות מועצת העיר, שבמסגרתן הוצע לעירייה לקדם החלפת שמות רחובות נייטרלים (של עצים, אתרים ועוד) לשמות נשים. עד כה לא התקבל מענה לפניות אלה[7].

מדריכי רחובות חיפה

עריכה

החל מ-1956 החלה עיריית חיפה להוציא ספרים בשם לקסיקון או מדריך רחובות חיפה. אליעזר בונה שערך חלק מהלקסיקונים בהיותו עובד עירייה, זכה בעצמו להנצחה במפרץ חיפה.

כחלק מהסכם פשרה בין עיריית חיפה ואוניברסיטת חיפה, על ענייני ארנונה, הוחלט להוציא מדריך חדש בעריכת אמציה פלד. המדריך משמש גם כיום (2022) כבסיס לאתר ההנדסה של העירייה ולשילוט בעיר. המדריך לא עודכן ולא נוכשו בו טעויות (שנות לידה, תעתיקים שגויים, תקלדות)[8].

נוהל קביעת השמות

עריכה

על פי נוהלי ועדת השמות של עיריית חיפה, כל תושב יכול להציע שמות לרחובות. באם ההצעה עומדת בתנאי הנוהל (למשל זיקה מהותית לחיפה, בעלי שיעור קומה לאומיים או בינלאומיים, מן ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל או חסידי אומות עולם), עוברת ההצעה להחלטת הוועדה. אחרי החלטת הוועדה, על מועצת העיר לאשר את השם החדש. שינוי שמות רחובות דורש רוב של 2/3 מחברי המועצה[9].

עמדת העירייה בראשות קליש

עריכה

אחרי היבחרה של עינת קליש כראשת עיריית חיפה, היא פיזרה את ועדת השמות שבראשה עמד יוסי בן ארצי ומינתה את עצמה כיו"ר. העירייה החלה לתת שמות חדשים לרחובות בעיקר בשכונות חדשות כמו שינוי שם השכונה "גבעת זמר" ל"רמת אריק" על שמו של אריק איינשטיין, שם החליטה העירייה להנציח זמרים חיים[10] שלחלקם קשר לחיפה[11]. כמו כן קבעה את שמה של טיילת בת גלים לאריה גוראל, ראש עיריית חיפה בעבר, ולכן שינתה את שמה של השכונה העתידית "רמת גוראל" כ"רמת שמיר".

העירייה המשיכה בהנצחות כפולות כאבי רן, שוערה של מכבי חיפה ונבחרת ישראל, ורובי שפירא, בעל הקבוצה היריבה הפועל חיפה (כדורגל)[12].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בועז כהן, סערה בעקבות המלצת ועדת השמות להוסיף לשכונת עין הים את שמה הערבי, באתר כלבו – חיפה והצפון, 4 באוגוסט 2021
  2. ^ יורם בר-גל, הסמלה פוליטית במרחב העירוני: שמות רחובות בישראל, אופקים בגאוגרפיה, גיליון מס' 32–33, 1992
  3. ^ ד"ר ז, רחובות חיפה, הארץ, 1 בדצמבר 1920
  4. ^ 1 2 תמיר גורן, מתן שמות לרחובות חיפה בתקופת המנדט הבריטי, חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 4
  5. ^ מעוז עזריהו, על שם, הוצאת כרמל, עמ' 153- 188
  6. ^ מכתב ארגון ותיקי ההגנה בחיפה למזכיר העיר, 16 באפריל 1951, ארכיון עיריית חיפה, תיק 32509
  7. ^ עדן פוקס, מיזם הוגנות מגדרית בשמות הרחובות, באתר www.fairstreets.net
  8. ^ למשל דוד אסף‏, סיפורי רחובות: צבי הרמן שפירא, יאנוש קורצ'אק ואֶנְצוֹ סֶרֶנִי, בבלוג "עונג שבת", מאי 2020
  9. ^   סעיף 235 לפקודת העיריות, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  10. ^ הדבר עומד בסתירה לרוח הדברים כפי שמופיעים ב"נוהל עבודת ועדת השמות" של אגף הנהלת העיר וקשרי פנים וחוץ.
  11. ^ מאיה כהן, מעכשיו תתרגלו לשאול: "סליחה, איפה זה רחוב ירדנה ארזי?", באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2021
  12. ^ שלמה וייס‏, בקרוב בחיפה: רחובות יעקב שחר ורובי שפירא, באתר וואלה‏, 8 באפריל 2021