מעוז עזריהו

גאוגרף תרבותי,

מעוז עזריהו (נולד בספטמבר 1955) הוא גאוגרף תרבותי, פרופסור מן המניין בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, מכהן כראש מוסד הרצל לחקר הציונות. מחקריו מתמקדים בפוליטיקה של שיום רחובות, תהליכי הנצחה בישראל ובגרמניה, היסטוריה תרבותית של תל אביב ודימוייה בתרבות הישראלית.

מעוז עזריהו
פרופ מעוז עזריהו-מקור.jpg
לידה ספטמבר 1955 (בן 65)
ענף מדעי גאוגרפיה, היסטוריה תרבותית
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הטכנית של ברלין
מנחה לדוקטורט שולמית וולקוב
תרומות עיקריות
הפוליטיקה של שִׁיוּם רחובות, תהליכי והליכי הנצחה בישראל ובגרמניה, היסטוריה תרבותית של העיר תל אביב ודימוייה בתרבות הישראלית

ביוגרפיהעריכה

מעוז עזריהו נולד ברמת גן וגדל בנוה מונוסון, הוא למד בבית הספר תיכון עירוני ט' בתל אביב. במהלך שירותו הצבאי שימש כמורה למתמטיקה בתיכון צה"ל. מסלולו האקדמי החל בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1983 קיבל תואר מוסמך בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו דנה בסמלים של אחדות לאומית בגרמניה המזרחית, לאחריו שהה כתלמיד מחקר למשך שנתיים באוניברסיטה הטכנית של ברלין. עבודת הדוקטורט שכתב בהנחיית פרופ' שולמית וולקוב מבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב חקרה סמלים פוליטיים במרחב הציבורי במזרח גרמניה תוך התמקדות בשינויים של שמות רחובות בברלין המזרחית. היא אושרה ב־1988. את הפוסט-דוקטורט עשה במכון פורטר לפואטיקה וסמיוטיקה, באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1991–1993 שימש כחוקר ראשי בפרויקט מחקר של המכון לחקר תודעה היסטורית באוניברסיטת תל אביב. עזריהו החל ללמד בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה בשנת 1993.

בשנת 2000 שימש כפרופסור אורח במכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה. ב־2010 היה עמית בתוכנית שוסטרמן ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס. ב־2011 קיבל מינוי של פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה.

בין תפקידיו הציבוריים שימש כנציג האקדמיה במועצה המייעצת של מוזיאון הכנסת, חבר בוועדה המקצועית להקמת מוזיאון צבאי ממלכתי, חבר בוועדת השיפוט להקמת האנדרטה לניצחון הסובייטי במחמת העולם השנייה בנתניה, חבר המועצה הציבורית של יד יצחק בן-צבי וחבר בחבר הנאמנים של קרן המרכז הגרמני לנכסי תרבות אבודים (גר'). כיום חבר בוועדת השיום של עיריית תל אביב -יפו.

עזריהו מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לבת.

מחקריועריכה

תחומי המחקר של עזריהו עוסקים בסוגיות בגאוגרפיה התרבותית וההיסטורית של נופים ואתרים בישראל, ביחסי הגומלין בין דימויים, מיתוסים והבניית-מקום, בתפקודו של המרחב כמדיום נראטיבי, בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של הזיכרון הלאומי בישראל ובגרמניה, ובגאופוליטיקה של שיום מקומות ורחובות.

שיום רחובות וסמלים פוליטיים במרחב הציבורי במזרח גרמניהעריכה

מאמרו Street Names and Political Identity: The Case of East Berlin[1] שהתפרסם בשנת 1986 נחשב לפורץ דרך בתחומו. הוא דן בהיסטוריה הפוליטית של שיום רחובות במזרח ברלין כביטוי של תופעה שלא נחקרה עד אז - הסבת שמות רחובות בתקופות של שינוי משטר. המאמר The Power of Commemorative Street Names[2] שהתפרסם ב־1996 הניח את היסודות למחקר הטופונימיה הביקורתית שבשנים האחרונות זוכה לפריחה בקרב חוקרים מדיסציפלינות שונות. ספרו הראשון של עזריהו Von Wilhelmplatz zu Thälmannplatz. Politische Symbole im Öffentlichen Leben der DDR 1945-1985 המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו נכתב ופורסם בגרמניה בעיצומם של התהליכים הפוליטיים לאיחודה מחדש של גרמניה.

פולחני מדינה – חגיגת העצמאות והנצחת הנופלים בישראל 1948–1956עריכה

ספר זה עוסק לראשונה בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של גיבוש דפוסים רשמיים של זהות לאומית במדינת ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעיצוב חגיגות העצמאות וביסוס דפוסי הנצחת הנופלים במלחמת העצמאות בשנים הראשונות שלאחר הקמת מדינת ישראל. הספר מבוסס על חומרים ארכיוניים שלא נחשפו ועל דיווחים בעיתונות העברית, ודרכם מתחקה אחר הליכים של יצירת מסורות שיוצקות את המיתוס המכונן של מדינת ישראל בתבניות רשמיות של פולחני מדינה. חלקו הראשון של הספר מוקדש ליום העצמאות ומתמקד בקביעת יום העצמאות בלוח השנה, בעיצוב טקסיו של החג הלאומי, במצעדים הצבאיים ובניסיונות לעצבו בהתאם לדפוסים יהודיים מסורתיים. חלקו השני של הספר מוקדש להנצחת חללי מלחמת העצמאות. חלק זה מוקדש לקביעתו ועיצובו של יום הזיכרון לנופלים, בנייתם של בתי הקברות הצבאיים והקמת מצבות הזיכרון לזכר הנופלים במלחמת העצמאות.

תל אביב: העיר האמיתית – מיתוגרפיה היסטוריתעריכה

ספר זה מציע דיון היסטורי, תרבותי וחברתי במארג המיתוסים של תל אביב המכוננים אותה בתרבות כעיר מיתית. הספר מתמקד בשלושה תארים של העיר שמגדירים את משמעותה במונחים של מהות: העיר העברית הראשונה, עיר ללא הפסקה והעיר הלבנה. בהמשך מתמקד הספר באתרים בעלי מעמד מיתי במרקם העירוני: חוף הים, רחוב דיזנגוף וכיכר רבין. בנוסף מתחקה הספר אחרי היסטוריית היריבות הסמלית בין הערים תל אביב וירושלים.

במותם ציוו – אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונותעריכה

ספר זה עוסק בהיסטוריה התכנונית והאדריכלית של בתי הקברות הצבאיים לחללי מלחמת העצמאות בשנים הראשונות למדינת ישראל. בתקופה זו התקבלה שורה של החלטות עקרוניות, שהביאו לגיבוש המאפיינים הרעיוניים, האדריכליים והתרבותיים שנתנו מענה לשאיפת המופקדים על המשימה ליצור 'דמות מיוחדת לבית קברות צבאי יהודי'. הספר דן בתחרות הפומבית לתכנון בתי קברות צבאיים שנערכה ב-1949 ובתוכנית של האדריכל אשר חירם. הספר מציע פרשנות למאפיינים הייחודיים של מבנה המצבה הצבאית, ומרחיב את הדיון בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שנועד מלכתחילה להיות 'בית הקברות המרכזי הלאומי של צבא הגנה לישראל', על האנדרטאות שנבנו בו וחלקת גדולי האומה.

על שם: היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראלעריכה

ספר זה מיישם את הפרדיגמה שמציע עזריהו לניתוח הגאופוליטיקה של שיום רחובות למחקר ההיסטוריה והפוליטיקה של שיום רחובות ביישובים שונים במדינת ישראל. הספר מציג ניתוח מקיף של שיום הרחובות ביישובים שונים: תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, אופקים, אום אל-פחם, כפר קאסם וכפר מנדא.

מיצוב הזיכרוןעריכה

ספר זה הוא אסופה ממחקריו של עזריהו העוסקים במיצוב הזיכרון בישראל כתהליך המשלב תרבות, היסטוריה ופוליטיקה. הפרק הראשון הוא מעין הקדמה כללית שמתחקה אחר משמעות המלה זיכרון בעברית המקראית. שאר הפרקים הם היסטוריים. הפרק השני מוקדש לפועלו של דוד בדר, איש העלייה השנייה, שבשנות הארבעים למאה הקודמת פעל להקמת מצבות על קברים נשכחים של חלוצים שהשתכחו מלב. הפרק השלישי עוסק בקורות קביעתו של ד' באייר בלוח השנה הלאומי כיום הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות. הפרק הרביעי עוסק בכינונו של בית הקברות על הר הרצל כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. הפרק החמישי, דן בשאלת הנצחת החייל האלמוני בתולדות מפעל ההנצחה הציוני. הפרק החותם את האסופה מוקדש למצבות הזיכרון שנבנו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

המרחב כמדיום נרטיביעריכה

ספר זה שנכתב בשיתוף Marie-Laure Ryan ו-Kenneth Foote מציע גישה פורצת דרך במחקר הדן בקשר בין מרחב ונרטולוגיה – כיצד המרחב מתפקד כמדיום סיפורי. בעוד הגישה המסורתית הניחה שהמרחב משמש רק כתפאורה לנרטיבים, מחקר זה טוען כי המרחב משרת תפקידים נרטיביים חשובים ומדגים זאת בכלים שונים, ביניהם שמות רחובות ומוזיאונים היסטוריים.

על הקו: מטריאסטה לארץ ישראל 1920–1940עריכה

ספר זה בכולל ברובו צילומים היסטוריים וטקסטים שנלקחו מספרי זיכרונות או מעיתונות בני התקופה על חוויות מסעם בים של עולים יהודים שהפליגו מנמל טריאסטה לארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם באניות החברה האיטלקית "לויד טריאסטינו". הספר מבוסס על תערוכה בנושא שהוצגה באוניברסיטת חיפה בשנת 2018 שעזריהו היה היוזם והאוִצֵר שלה.

ספריועריכה

  • Von Wilhelmplatz zu Thälmannplatz. Politische Symbole im Öffentlichen Leben der DDR 1945-1985, Gerlingen: Bleicher Verlag, 1991.
  • פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים, 1948-1956, שדה-בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת באר-שבע, 1995.
  • תל אביב: העיר ה (א)מיתית, שדה-בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת באר-שבע, 2005.
  • Tel Aviv: Mythography of a City. Space, Place and Society Series, Syracuse: Syracuse University Press, 2006
  • במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות](בשיתוף מנשה שני), תל השומר: אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון, 2012.
  • על שם: היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.
  • מקום לזיכרון: לתולדות כינונו של פנתיאון לאומי בבית הקברות הישן של תל אביב בתקופת הישוב, חיפה: קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 2015.
  • Narrating Space / Spatializing Narrative: Where narrative theory and geography meet. Columbus, Ohio State University Press, (With Ryan Marie-Laure, Kenneth E. Foote), 2016.
  • מיצוב הזיכרון: אסופת מחקרים (א), חיפה: מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה, 2018
  • על הקו: מטריאסטה לארץ ישראל 1920-1940, חיפה: מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה, 2018.

ספרים שערךעריכה

  • תל אביב חצי-יובל: אסופה תיעודית, (עם ארנון גולן ועמינדב דיקמן), ירושלים: כרמל, 2009.
  • Tel Aviv: The First Century. Vision, Myth and Reality, Indiana University Press (Editor with Ilan Troen), 2012
  • The Political Life of Urban Streetscapes: Naming, Politics and Place, London and New York: Routledge. (Editor with Reuben Rose-Redwood, Derek H. Alderman, 2017
  • Naming, Identity and Tourism, Newcastle: Cambridge Scholars Publishing (co-editos: Luisa Caiazzo and Richard Coates), 2020

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה