שמע קולנו

שמע קולנו הוא קטע תפילה הנאמר במהלך אמירת הסליחות לפי מנהגי אשכנז המזרחיים. הקטע מורכב ממשפט פתיחה ("שמע קולנו") ולאחריו רצף פסוקים (השיבנו וכו'). נהוג לפתוח את ארון הקודש בעת אמירתה.

תפילת שמע קולנו
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹֹהֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵנוּ: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: (מגילת איכה, פרק ה', פסוק כ"א) אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגֵנוּ: (ספר תהלים, פרק ה', פסוק ב' בשינוי) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרֵנוּ וְגֹאֲלֵנוּ: (ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ט"ו בשינוי) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנוּ: (ספר תהלים, פרק נ"א, פסוק י"ג בשינוי) אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ: (ספר תהלים, פרק ע"א, פסוק ט' בשינוי) אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ: (ספר תהלים, פרק ל"ח, פסוק כ"ב בשינוי) עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאֵינוּ וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ: (ספר תהלים, פרק פ"ו, פסוק י"ז בשינוי) כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ: (ספר תהלים, פרק ל"ח, פסוק ט"ז בשינוי)

תפילה זו נאמרת בכל יום שבו אומרים סליחות (הן בימי אלול ועשרת ימי תשובה והן בתעניות וביום הכיפורים) לקראת סוף הסליחות, אחרי סיום אמירת הפיוטים וי"ג המידות. קטע זה הוא האחרון הנאמר באופן של "חזן וקהל", בעוד הקטעים הבאים אחריו נאמרים בידי כל אחד מהקהל בינו לבין עצמו.

לפני תחילת אמירת התפילה פותחים את ארון הקודש. התפילה נאמרת בחציה הראשון בצורת חזן וקהל (החזן אומר משפט והקהל חוזר אחריו) ובחציה השני נאמרת על ידי כל אחד מהקהל לבדו.

יש הבדל בין המנהגים השונים בנוגע לסדר הפסוקים. במנהגי פולין ומרכז אירופה הפסוקים "אמרינו האזינה ה'..." ו"יהיו לרצון..." נאמרים בחלק הראשון, ולפי מנהג ליטא הם נאמרים בחלק השני, בלחש. לפי מנהג פולין, הפסוק "אמרינו האזינה ה'..." אכן נאמר בקול רם, אך את הפסוק "יהיו לרצון..." נהוג לומר בשקט, אף על פי שהוא מופיע בחלק הראשון, משום שעוסק בהגיגי הלב.

במנהגי אשכנז המערביים, קטע זה אינו עומד בפני עצמו, ורק חלק מן הפסוקים נאמרים, כשהם מצטרפים לסוף הקטע הקודם, וללא פתיחת ארון הקודש.