שעלת

מחלה זיהומית, אחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם

שעלת (באנגלית: פרטוסיס, Pertussis או Whooping cough) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק Bordetella pertusis, השייך למערכת החיידקים הארגמניים.

שעלת
Pertussis
whooping cough
ילד צעיר חולה שעלת בעת שיעול
ילד צעיר חולה שעלת בעת שיעול
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם בורדטלה פרטוסיס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים נזלת, אפניאה, עייפות, שיעול, חום, הקאה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/967268 
DiseasesDB 1523
MeSH D01491
MedlinePlus 001561
סיווגים
ICD-10 A37
ICD-11 1C12.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

עד שנות ה-30 של המאה ה-20 הייתה מחלת השעלת גורם לתחלואה של מיליוני ילדים בעולם וגורם משמעותי בתמותת תינוקות, לפיכך שויכה למחלות המכונות "מחלות ילדים".

מאז שהוחלט לחסן באופן שיגרתי כנגד שעלת, נצפתה ירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה מהמחלה.[1] לפני החיסון היו פי 800 מקרי שעלת בהשוואה לתקופה בה ניתן החיסון.

קליניקה

עריכה

זמן הדגירה של המחלה הוא בין שבוע לשלושה שבועות. השלב הראשון של המחלה, "השלב הקטרלי", מתאפיין בהפרשה מוגברת של נזלת והפרשה מהעיניים. בשלב זה השיעול עדיין לא בולט וקשה לאבחן את השעלת. החולה נראה "מצונן" והוא עלול, בלי ידיעה על מחלתו, להדביק רבים. המשך המחלה, הפוגעת בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים, מאופיינת בהתקפים פתאומיים של שיעול רצוף הנגמרים בשאיפה שורקנית כאשר החולה שואף אוויר. תופעה זו נקראת באנגלית Whooping‏,[2] ומכאן שמה האנגלי. מאפיינים נוספים לשעלת בילדים הם האדמת הפנים בזמן שיעול, הפסקות נשימה, ושיעול המביא להקאה חוזרת. המחלה עלולה לפגוע גם באנשים אשר חוסנו בעבר כנגד שעלת אם כי במקרה זה יהיו התסמינים לרוב קלים יותר.

שעלת עלולה לגרום לסיבוכים, בהם: דלקת ריאות, פרכוסים, דימומים במוח, קרע סרעפת, דימום במערכת העיכול, שבירת צלעות ובריחת שתן.[3]

המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות בני פחות משלושה חודשים.[4]

מעבדה

עריכה
  • בספירת הדם אופייני למצוא אחוז גבוה של לימפוציטים.
  • סרולוגיה לחיידק השעלת - המצאות נוגדנים מסוג IgM או IgA אופייניים לזיהום בשלב החריף. נוגדנים אלו עולים גם בתגובה לחיסון, כך שבתקופה הסמוכה לחיסון, המצאות נוגדנים לא מאשרת זיהום.
  • נוגדנים מסוג IgG מצביעים על זיהום בעבר או מצב של חיסון.
  • תרבית כיח לשעלת.
  • בדיקת PCR לשעלת: בדיקה זו בודקת הימצאות DNA של חיידק השעלת, והיא הבדיקה הרגישה ביותר להמצאות זיהום. בדיקה זו אינה סטנדרטית עדיין, ואינה נכללת בסל הבריאות בישראל. (מבוצעת במרכז רפואי רמב"ם).

טיפול

עריכה

חיידק השעלת נכנס ומתרבה בתוך תאי הגוף בדרכי הנשימה. טיפול יעיל דורש אנטיביוטיקה המסוגלת לחדור לתוך התא. הטיפול המקובל הוא באנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים כדוגמת אריתרומיצין הניתן למשך שבועיים, או אזיטרומיצין (אזניל) הניתן למשך 5 ימים.

יש חשיבות לסיים את מלוא הטיפול גם בכל בני הבית של החולה בין אם הם חולים בשעלת או אם אין להם תסמינים של המחלה וזאת בשל אחוז ההדבקה הגבוה של המחלה. גם לאחר טיפול אנטיביוטי מלא, עלול החולה להמשיך להשתעל למשך מספר שבועות בשל נזק שנגרם לדרכי הנשימה, וזאת למרות שהחיידקים בגופו הושמדו.

חיסון

עריכה

מאז שהורכב חיסון למחלה ירדו אחוזי התמותה ממנה בכלל מדינות העולם[5] וכיום היא כמעט ואינה קטלנית במדינות המערב. עם זאת, ישנם מקרי מוות של תינוקות משעלת בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט.[4]

סוגי חיסון

עריכה

חיסון צלולרי (whole-cell): היה החיסון המקובל לשימוש עד לפני מספר שנים. כיום אין משתמשים בו.

לחיסון זה, הבנוי על חיידקים מומתים, מספר תופעות לוואי:
  • עליית חום תוך 24 שעות ממתן החיסון.
  • חוסר שקט חולף ומתבטא בבכי אצל תינוקות.
  • יוחסה לחיסון פגיעה נדירה במערכת העצבים המרכזית. הנושא שנוי במחלוקת, ועם זאת מחמת הספק נמנעו מחיסון כנגד שעלת בילדים הידועים כסובלים ממחלה פרוגרסיבית (מתדרדרת) של מערכת העצבים.

חיסון א-צלולרי (acellular): הוא החיסון המקובל כיום והוא ניתן בישראל. הוא מבוסס על רעלן השעלת (Pertussis toxin) וחלבונים המצויים על פני החיידק. יתרונו בפחות תופעות לוואי, אם כי גם הוא לא מומלץ לילדים עם מחלות נוירולוגיות פרוגרסיביות (מחלות כגון שיתוק מוחין, לדוגמה, אינן פרוגרסיביות). החיסון ניתן בגילאים: חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה, והחל משנת 2005 גם בגיל שש שנים. משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן בשליש האחרון של ההריון כדי להגן על התינוק בחודשיים הראשונים של החיים, אשר בהם המחלה עלולה להיות קטלנית.

חיסון נשים בהריון

עריכה

מומלץ לנשים בהריון להתחסן נגד שעלת בזמן השליש האחרון של ההריון, ובמיוחד בשבועות 27-36, כדי להגן על תינוקות מפני המחלה ומפני מוות ממנה, עד שהם מחוסנים בעצמם.[6] החיסון עצמו אינו עובר את השליה. האם מפתחת נוגדנים אשר פועלים כנגד שעלת והנוגדנים הם שעוברים את השליה.[7] הוכח כי ההגנה שמספק חיסון האם בהריון מפני מחלה קשה של תינוק היא כ-90%.[8] חיסון שעלת לנשים בהריון הוכנס לסל הבריאות בישראל והוא ניתן להן בחינם.[9]

בשנים האחרונות חלה עליה בתחלואה משעלת שגורמיה הם:

  1. עליה באבחנת המחלה (לפי טענה זו לא השתנה מספר החולים)
  2. ירידה באחוז המחוסנים למחלה.
  3. עליה בתחלואת מבוגרים אשר חוסנו בעבר אך בהיעדר חיסון כנדרש של האוכלוסייה המבוגרת, נצפית ירידה ברמת הנוגדנים בגופם. החיסון אינו נמצא בסל התרופות למבוגרים בישראל (שאינן נשים הרות).

בשפת היום-יום ניתן הכינוי שעלת לכל שיעול ממושך ואינטנסיבי שהוא. השואפים לדייק נמנעים מהחלפת המושגים ומבדילים בין המחלה הספציפית (שעלת) והתסמין (שיעול), אשר קיים במחלות רבות אחרות.

מקרי מוות של תינוקות בישראל

עריכה

בחורף 2014–2015 חלו תינוקות רבים בישראל בשעלת[10] ומספר תינוקות נפטרו מהמחלה.[11][12] בשנת 2015, דווח על התפרצות מחלת השעלת באזור ירושלים, אשר גרמה למותם של 3 תינוקות. מאות תושבים חלו, מתוכם 58 תינוקות מתחת לגיל שנה. עקב המצב, החיסון כנגד שעלת הוקדם לגיל שישה שבועות (במקום 8 במצב רגיל) וכן זמן ההמתנה בין החיסון למנות הבאות קוצר ל-4 שבועות (במקום 8), במטרה לבנות את ההגנה אצל התינוקות מוקדם יותר ולהגן עליהם מפני המחלה.[13]

בינואר 2024, דווח על מקרה מוות של תינוק בן כחודשיים באזור ירושלים, שנפטר מהמחלה. אמו לא התחסנה בזמן ההריון.[14]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שעלת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The incidence of pertussis in Canada decreased from 156 cases per 100 000 population during the prevaccination era to a historic low of 2.0 per 100 000 in 2011
  2. ^ על סימפטומי וצלילי המחלה
  3. ^ אתר חיסונים של בית חולים וולפסון - שעלת
  4. ^ 1 2 ה-CDC (מרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב), Whooping Cough is Deadly for Babies
  5. ^ גרף של ארגון הבריאות בעולמי המציג את הירידה בתחלואה בהתאם לעליה ברמת ההתחסנות
  6. ^ ה-CDC (מרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב), Get the Whooping Cough Vaccine While You Are Pregnant
  7. ^ משרד הבריאות, חיסון נשים הרון נגד שעלת, משרד הבריאות
  8. ^ Amirthalingam, Gayatri, et al, Effectiveness of maternal pertussis vaccination in England: an observational study, The Lancet, 2014
  9. ^ דליה מזורי, באתר NRG, כתבה על התוספות לסל התרופות ל-2015, באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2014
  10. ^ ירון קלנר, באתר Ynet, התפרצות שעלת: 18 תינוקות אושפזו באזור ירושלים, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  11. ^ שרית רוזנבלום ומאיר תורג'מן, ב-Ynet, עלייה חדה בתחלואה: בת חודשיים מתה משעלת, באתר ynet, 16 בדצמבר 2014
  12. ^ ירון קלנר, אתר Ynet, תינוקת נפטרה משעלת. תינוק נוסף מורדם ומונשם, באתר ynet, 20 בפברואר 2015
  13. ^ ירון קלנר, אתר Ynet, התפרצות שעלת: מש' הבריאות מקדים חיסוני תינוקות, באתר ynet, 22 במאי 2015
  14. ^ אדיר ינקו, תינוק מאזור ירושלים מת משעלת, אימו לא התחסנה בהיריון, באתר ynet, 4 בינואר 2024

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.