פתיחת התפריט הראשי

ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)

בישראל התואר ממלא מקום ראש הממשלה (אנ'), להבדיל מן התארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה", הוא היחיד שלו משמעות סטטוטורית ולא רק סמלית, והוא שני רק לראש הממשלה בחשיבותו בתפקידי הממשלה.

ממלא מקום ראש הממשלה
יצחק שמיר ושמעון פרס
מ"מ ראש הממשלה הראשון יצחק שמיר, לצד ראש הממשלה שמעון פרס, במליאת הכנסת 1985.
איוש נוכחי לא מאויש
תחום שיפוט ישראל
ייסוד המשרה 13 בספטמבר 1984
איוש ראשון יצחק שמיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בממשלה הנוכחית לא מונה ממלא מקום ראש הממשלה, ובעת שראש הממשלה יוצא לחוץ לארץ מתמנה שר בממשלה, למלא מקומו לתקופת ההיעדרות.

בחוקעריכה

התפקיד מוגדר על פי חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, ו-2001[1]) כדלקמן:

  • אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה.
  • נעדר ראש הממשלה מן הארץ יזמן ממלא מקומו את ישיבות הממשלה וינהל אותן.
  • נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
  • נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 (היום ה-100 בחצות[2]) שבו מכהן ממלא מקום במקומו.

בנוסף, נקבע בחוק הממשלה כי ממלא מקום ראש הממשלה, אם מונה, יהיה חבר מתוקף תפקידו בקבינט המדיני-ביטחוני.

הממשלה אינה חייבת לכלול ממלא מקום, כל עוד ראש הממשלה מסוגל למלא תפקידו. במקרה שבו נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו זמנית ואף אחד מהשרים אינו מחזיק בתואר ממלא מקום ראש הממשלה, תבחר הממשלה ממלא מקום.

מאז 1984, מקובל שתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה ניתן לאחד השרים עם כינונה של ממשלה חדשה. אם חפץ ראש הממשלה להעביר את תפקיד ממלא המקום משר אחד למשנהו, הוא נזקק לאישור הממשלה והכנסת. עם זאת, רשאי ראש הממשלה, על דעת עצמו, לפטר את ממלא המקום הנוכחי מתפקידו כשר ואז זה יחדל גם לכהן כממלא מקום. בהיעדר ממלא מקום, אם ייבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני, תקבע הממשלה ממלא מקום.

תפקיד ממלא מקום ראש הממשלה, חל כל עוד הממשלה מכהנת ועל כן ממלא מקום ראש הממשלה מחליף את ראש הממשלה רק בהיעדרות זמנית. ברגע שהיעדרות ראש הממשלה היא קבועה, הממשלה מתפטרת והופכת לממשלת מעבר ותפקיד ממלא מקום ראש הממשלה פג. ממשלת מעבר בוחרת אדם שישמש "ראש הממשלה בפועל", ואין למי שהיה ממלא מקום ראש הממשלה קדימות בקבלת תפקיד זה. לתפקיד "ראש הממשלה בפועל" יכול להיבחר כל שר בממשלת המעבר שהוא חבר הכנסת, והחל משנת 2001 נדרש גם שיהיה חבר סיעתו של ראש הממשלה הנבצר / נפטר[3].

היסטוריהעריכה

בראשית ימי המדינה, נקבע ממלא מקום ראש הממשלה לפני כל היעדרות של ראש הממשלה, לתקופת ההיעדרות בלבד. בשנת 1950 מילא את התפקיד אליעזר קפלן[4][5] ובשנים 1951–1953, משה שרת[6][7][8]. כממלא מקום בהיעדרו של שרת, כיהן לוי אשכול[9], שהמשיך למלא את מקומו של בן-גוריון בעת חופשותיו בשנים שלאחר מכן[10], כולל בתקופות שהמתח בין אשכול ובן-גוריון גאה[11]. בספטמבר 1962 מילא את מקומו של ראש הממשלה, השר משה חיים שפירא[12]. כממלא מקומו של לוי אשכול בהיעדרו שימש אבא אבן בשנים 1964-1965[13][14] ופנחס ספיר בשנים 1966-1968[15]. כממלא מקומה של גולדה מאיר בהיעדרה, שימש יגאל אלון[16].

הפעם הראשונה שבה מונה ממלא מקום ראש הממשלה, באופן קבוע ללא קשר להיעדרות ראש הממשלה, הייתה ב-1984, כאשר שמעון פרס מינה את יצחק שמיר לממלא מקומו, במסגרת הסכם ה"רוטציה" של ממשלת האחדות הלאומית ב-13 בספטמבר 1984, שבו החליפו ביניהם פרס ושמיר את התפקידים האלו לאחר שנתיים. לאחר מכן, התפקיד שב ועלה רק ב-2003, מששרון מינה את אהוד אולמרט לממלא מקומו, תפקיד שהביא את אולמרט לבסוף לכדי נטילה בפועל של סמכויות ראש הממשלה. ב-2006 מונתה ציפי לבני לממלאת מקומו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. בממשלות ה-32, ה-33 וה-34 לא מונה ממלא מקום לראש הממשלה בנימין נתניהו, ושרים שונים ממלאים את מקומו בהיעדרו[17].

כממלא מקום ראש הממשלה של אריאל שרון, נטל אהוד אולמרט את סמכויותיו של שרון אוטומטית מכוח החוק, ב-4 בינואר 2006, לאחר שזה האחרון הוכרז כ"נבצר זמנית", אך עמד בראש ממשלה שהייתה ממילא ממשלת מעבר ו-83 יום לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה שהתקיימו ב-28 במרץ. משחלפו 100 הימים הרצופים לנבצרותו הזמנית של ראש הממשלה שרון, ימים לאחר שהתקיימו הבחירות, לא הפך אולמרט להיות ראש ממשלה בפועל באופן אוטומטי מכוח החוק, אלא הממשלה הצביעה למנותו לתפקיד זה. בנוסף, הוא היה גם חבר סיעתו של שרון, מה שאפשר לממשלה למנותו לתפקיד זה ב-14 באפריל 2006 [3], רק ימים אחדים לפני שהרכיב את ממשלתו שלו ב-4 במאי 2006 והפך לראש ממשלת ישראל.

מספר תמונה שם
(תקופת חיים)
מפלגה ראש הממשלה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1   יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד
חרות
שמעון פרס ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ז בתשרי ה'תשמ"ז 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986 הממשלה העשרים ואחת
2   שמעון פרס

(1923-2016)

המערך
העבודה
יצחק שמיר י"ז בתשרי ה'תשמ"ז י"ח באדר ה'תש"ן 20 באוקטובר 1986 15 במרץ 1990 הממשלה העשרים ושתיים
הממשלה העשרים ושלוש
העבודה יצחק רבין י"ב בתמוז ה'תשנ"ב כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 22 בנובמבר 1995 הממשלה העשרים וחמש
3   אהוד אולמרט

(1945-)

הליכוד אריאל שרון כ"ו באדר א' ה'תשס"ג ו' באייר ה'תשס"ו 28 בפברואר 2003 4 במאי 2006 הממשלה השלושים
קדימה
4   ציפי לבני

(1958-)

אהוד אולמרט ו' באייר ה'תשס"ו ו' בניסן ה'תשס"ט 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 הממשלה השלושים ואחת

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חוק יסוד: הממשלה 1968
    חוק יסוד: הממשלה 1992
    חוק יסוד: הממשלה 2001
  2. ^ הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 11 באפריל 2006
  3. ^ סעיף 30 לחוק יסוד הממשלה
  4. ^ אכן קשה להשיב, על המשמר, 22 במרץ 1950
  5. ^ מי אחראי למשרד החוץ והבטחון?, על המשמר, 14 בדצמבר 1950
  6. ^ גבורת צה"ל פרי מסורת "השומר", ההגנה והפלמ"ח, על המשמר, 11 במאי 1951
  7. ^ שוטרי ישראל הממונים על ביעור הרע, דבר, 28 במאי 1951
  8. ^ הממשלה דנה בסכסוך הסורי, מעריב, 27 בספטמבר 1953
  9. ^ מסיבת פרידה למשלחת החקר של המגבית, על המשמר, 28 באוקטובר 1955
  10. ^ בן גוריון חוזר לישיבות הממשלה, דבר, 27 ביולי 1959
  11. ^ הראש - לחופשה, הממשלה - למשבר, מעריב, 29 בדצמבר 1960
  12. ^ השר שפירא בגייסות השריון, דבר, 14 בספטמבר 1962
  13. ^ הממשלה תתכנס היום בראשות אבא אבן, חרות, 31 במאי 1964
  14. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 4 באפריל 1965
  15. ^ אך ראו: מת שר הפנים מ. ח. שפירא, דבר, 17 ביולי 1970, בו נטען שגם השר משה חיים שפירא שימש כממלא מקומו של אשכול
  16. ^ יארינג יגיע ביום ו' ליום אחד, דבר, 23 בפברואר 1972
  17. ^ לדוגמה, סילבן שלום [1] ומשה יעלון בעת המשט לעזה [2]