ראש האופוזיציה
ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.
![]() | |
איוש נוכחי | יאיר לפיד |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 27 במאי 2020 |
דרכי מינוי | החלטת הסיעה הגדולה באופוזיציה, או תמיכה בכתב של יותר ממחצית חברי האופוזיציה |
תחום שיפוט |
ישראל ![]() |
משך כהונה קצוב | כהונת הממשלה |
ייסוד המשרה | 17 ביולי 2000 |
איוש ראשון | אריאל שרון |
![]() ![]() |
היסטוריהעריכה
עד שנת 2000עריכה
עד שנת 2000 תפקיד ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי הליכוד (בגלגוליה השונים) או על ידי מפלגת העבודה (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של לוי אשכול וגולדה מאיר (1967–1970) ובתקופת ממשלות האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר (1984–1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.
במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה לראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה ראש הממשלה לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת הכור בעיראק ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה בגין עם ראש האופוזיציה פרס, אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים[דרושה הבהרה] בדיוניה של הכנסת.
מאז שנת 2000עריכה
אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום ממשלת אחדות לאומית לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.
בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של ראש האופוזיציה, האחת הצעת חוק ממשלתית, והשנייה הצעת חוק פרטית של ח"כ עוזי לנדאו. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי ועדת הכנסת להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.
נוסח התיקוןעריכה
- 11. קביעת ראש האופוזיציה
- (א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
- (ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.
- (ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.
- 12. הפסקת כהונה
- (א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:
(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;
(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;
(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.
- (ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.
- 13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה
- ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה.
- 14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת
- ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בעניין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
- 15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים
- לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.
- 16. שכר ותנאי עבודה
- (א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט'; ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.
- (ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.
תוצאות התיקון לחוקעריכה
מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר מפלגות שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעיתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.
הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר שינוי "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת העבודה נכנסה במקומה, אז נבחר יוסף לפיד ב-10 בינואר 2005 לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.
ראשי האופוזיציהעריכה
לא רשמייםעריכה
עד שנת 2000, עת תוקן חוק הכנסת[1], לא הוגדר תפקיד ראש האופוזיציה באופן רשמי. עם זאת, מקובל היה לכנות את ראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה שותפה בממשלה בשם "ראש האופוזיציה". בטבלה שלהלן מנויים ראשי הסיעות הגדולות ביותר שלא ישבו בממשלה, ולאו דווקא ראשי האופוזיציה הרעיונית לממשלה.
מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | |||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||||
1 | מאיר יערי
(1897–1987) |
מפ"ם | ט' באדר ה'תש"ט | ח' בתשרי ה'תשי"ב | 10 במרץ 1949 | 8 באוקטובר 1951 | ממשלת ישראל הראשונה | |
ממשלת ישראל השנייה | ||||||||
2 | פרץ ברנשטיין
(1890–1971) |
הציונים הכלליים | ח' בתשרי ה'תשי"ב | ו' בטבת ה'תשי"ב | 8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | ממשלת ישראל השלישית | |
(1) | מאיר יערי
(1897–1987) |
מפ"ם | ו' בטבת ה'תשי"ב | ט' בתמוז ה'תשט"ו | 24 בדצמבר 1952 | 29 ביוני 1955 | ממשלת ישראל הרביעית | |
ממשלת ישראל החמישית | ||||||||
(2) | פרץ ברנשטיין
(1890–1971) |
הציונים הכלליים | ט' בתמוז ה'תשט"ו | י"ח בחשוון ה'תשט"ז | 29 ביוני 1955 | 3 בנובמבר 1955 | ממשלת ישראל השישית | |
3 | מנחם בגין
(1913–1992) |
חרות | י"ח בחשוון ה'תשט"ז | כ"ו באייר ה'תשכ"ז | 3 בנובמבר 1955 | 5 ביוני 1967 | ממשלת ישראל השביעית | |
ממשלת ישראל השמינית | ||||||||
ממשלת ישראל התשיעית | ||||||||
ממשלת ישראל העשירית | ||||||||
ממשלת ישראל האחת עשרה | ||||||||
ממשלת ישראל השתים עשרה | ||||||||
גח"ל חרות |
ממשלת ישראל השלוש עשרה | |||||||
4 | יצחק מאיר לוין
(1893–1971) |
אגודת ישראל | כ"ו באייר ה'תשכ"ז | ד' באב ה'תש"ל | 5 ביוני 1967 | 6 באוגוסט 1970 | ||
ממשלת ישראל הארבע עשרה | ||||||||
ממשלת ישראל החמש עשרה | ||||||||
(3) | מנחם בגין
(1913–1992) |
גח"ל חרות |
ד' באב ה'תש"ל | ד' בתמוז ה'תשל"ז | 6 באוגוסט 1970 | 20 ביוני 1977 | ||
הליכוד חרות | ||||||||
ממשלת ישראל השש עשרה | ||||||||
ממשלת ישראל השבע עשרה | ||||||||
5 | שמעון פרס
(1923–2016) |
המערך העבודה |
ד' בתמוז ה'תשל"ז | ט"ז באלול ה'תשמ"ד | 20 ביוני 1977 | 13 בספטמבר 1984 | ממשלת ישראל השמונה עשרה | |
ממשלת ישראל התשע עשרה | ||||||||
ממשלת ישראל העשרים | ||||||||
6 | יובל נאמן
(1925–2006) |
התחיה-צומת התחיה |
ט"ז באלול ה'תשמ"ד | י"ד בטבת ה'תשמ"ט | 13 בספטמבר 1984 | 22 בדצמבר 1988 | ממשלת ישראל העשרים ואחת | |
התחיה | ||||||||
ממשלת ישראל העשרים ושתיים | ||||||||
7 | שולמית אלוני
(1927–2014) |
רצ | י"ד בטבת ה'תשמ"ט | י"ח באדר ה'תש"ן | 22 בדצמבר 1988 | 15 במרץ 1990 | ממשלת ישראל העשרים ושלוש | |
(5) | שמעון פרס
(1923–2016) |
המערך העבודה |
י"ח באדר ה'תש"ן | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | 15 במרץ 1990 | 13 ביולי 1992 | ||
ממשלת ישראל העשרים וארבע | ||||||||
העבודה | ||||||||
8 | יצחק שמיר
(1915–2012) |
הליכוד | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | ב' בניסן ה'תשנ"ג | 13 ביולי 1992 | 24 במרץ 1993 | ממשלת ישראל העשרים וחמש | |
9 | בנימין נתניהו
(1949–) |
ב' בניסן ה'תשנ"ג | א' בתמוז ה'תשנ"ו | 24 במרץ 1993 | 18 ביוני 1996 | |||
ממשלת ישראל העשרים ושש | ||||||||
הליכוד-גשר-צומת הליכוד | ||||||||
(5) | שמעון פרס
(1923–2016) |
העבודה | א' בתמוז ה'תשנ"ו | כ"ו בסיוון ה'תשנ"ז | 18 ביוני 1996 | 1 ביולי 1997 | ממשלת ישראל העשרים ושבע | |
10 | אהוד ברק
(1942–) |
כ"ו בסיוון ה'תשנ"ז | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | 1 ביולי 1997 | 6 ביולי 1999 | |||
ישראל אחת העבודה | ||||||||
11 | אריאל שרון
(1928–2014) |
הליכוד | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | כ"ז בתמוז ה'תש"ס | 6 ביולי 1999 | 30 ביולי 2000 | ממשלת ישראל העשרים ושמונה |
רשמייםעריכה
בשנת 2000 תוקן כאמור חוק הכנסת, והוסדר מעמדו של ראש האופוזיציה באופן רשמי. ניתן לו מעמד רשמי, ניתנו לו סמכויות, נקבע כי יקבל תדרוך ביטחוני מראש הממשלה ועוד.
מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | |||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||||
1 | אריאל שרון
(1928–2014) |
הליכוד | כ"ח בתמוז ה'תש"ס | י"ב באדר ה'תשס"א | 31 ביולי 2000 | 7 במרץ 2001 | ממשלת ישראל העשרים ושמונה | |
2 | יוסי שריד
(1940–2015) |
מרצ | כ"ו באדר ה’תשס"א | כ"ט בחשוון ה'תשס"ג | 21 במרץ 2001 | 4 בנובמבר 2002 | ממשלת ישראל העשרים ותשע | |
3 | בנימין בן אליעזר
(1936–2016) |
עבודה-מימד העבודה |
כ"ט בחשוון ה'תשס"ג | ט"ו באדר א' ה'תשס"ג | 4 בנובמבר 2002 | 17 בפברואר 2003 | ||
4 | עמרם מצנע
(1945–) |
ח’ באדר ב’ ה’תשס"ג | י"א באייר ה'תשס"ג | 12 במרץ 2003 | 13 במאי 2003 | ממשלת ישראל השלושים | ||
5 | דליה איציק
(1952–) |
י"א באייר ה'תשס"ג | כ"ה בסיוון ה'תשס"ג | 13 במאי 2003 | 25 ביוני 2003 | |||
6 | שמעון פרס
(1923–2016) |
כ"ה בסיוון ה'תשס"ג | כ"ח בטבת ה'תשס"ה | 25 ביוני 2003 | 9 בינואר 2005 | |||
7 | יוסף לפיד
(1931–2008) |
שינוי | כ"ט בטבת ה'תשס"ה | כ"א בחשוון ה'תשס"ו | 10 בינואר 2005 | 23 בנובמבר 2005 | ||
8 | עמיר פרץ
(1952–) |
עבודה-מימד העבודה |
כ"א בחשוון ה'תשס"ו | ט"ז בטבת ה'תשס"ו | 23 בנובמבר 2005 | 16 בינואר 2006 | ||
9 | בנימין נתניהו
(1949–) |
הליכוד | ט"ז בטבת ה'תשס"ו | י"ט בניסן התשס"ו | 16 בינואר 2006 | 17 באפריל 2006 | ||
י"ז באייר ה’תשס"ו | ל’ בשבט ה’תשס"ט | 15 במאי 2006 | 24 בפברואר 2009 | ממשלת ישראל השלושים ואחת | ||||
10 | ציפי לבני
(1958–) |
קדימה | י"ב בניסן ה'תשס"ט | י' בניסן ה'תשע"ב | 6 באפריל 2009 | 2 באפריל 2012 | ממשלת ישראל השלושים ושתיים | |
11 | שאול מופז
(1948–) |
י' בניסן ה'תשע"ב | י"ז באייר ה'תשע"ב | 2 באפריל 2012 | 9 במאי 2012 | |||
12 | שלי יחימוביץ'
(1960–) |
העבודה | י"ז באייר ה'תשע"ב | ד' באב ה'תשע"ב | 9 במאי 2012 | 23 ביולי 2012 | ||
(11) | שאול מופז
(1948–) |
קדימה | ד' באב ה'תשע"ב | כ"ה בשבט ה'תשע"ג | 23 ביולי 2012 | 5 בפברואר 2013 | ||
(12) | שלי יחימוביץ'
(1960–) |
העבודה | כ"ט בניסן ה’תשע"ג | כ"ב בכסלו ה'תשע"ד | 9 באפריל 2013 | 25 בנובמבר 2013 | ממשלת ישראל השלושים ושלוש | |
13 | יצחק הרצוג
(1960–) |
כ"ב בכסלו ה'תשע"ד | י"א בניסן ה’תשע"ה | 25 בנובמבר 2013 | 31 במרץ 2015 | |||
המחנה הציוני העבודה | ||||||||
י"ד בסיוון ה’תשע"ה | י"ט באב ה'תשע"ח | 1 ביוני 2015 | 31 ביולי 2018 | ממשלת ישראל השלושים וארבע | ||||
(10) | ציפי לבני
(1958–) |
המחנה הציוני התנועה |
כ׳ באב ה'תשע"ח | כ״ה בטבת הת'שע״ט | 1 באוגוסט 2018 | 1 בינואר 2019 | ||
(12) | שלי יחימוביץ'
(1960–) |
העבודה | כ"ה בטבת ה'תשע"ט | כ"ה בניסן ה'תשע"ט | 1 בינואר 2019 | 30 באפריל 2019 | ||
-[2] | בני גנץ
(1959–) |
כחול לבן חוסן לישראל |
כ"ה בניסן ה'תשע"ט | כ"ג באייר ה'תש"ף | 30 באפריל 2019 | 17 במאי 2020 | ממשלת ישראל השלושים וארבע (בתקופת כהונתה כממשלת המעבר) | |
14 | יאיר לפיד
(1963–) |
יש עתיד-תל"ם יש עתיד |
ד' בסיוון ה'תש"ף | מכהן | 27 במאי 2020 | מכהן | ממשלת ישראל השלושים וחמש |
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ראש האופוזיציה, אתר הכנסת
- פרק ו' לחוק הכנסת, המסדיר את מעמדו של ראש האופוזיציה
הערות שולייםעריכה
- ^ חוק הכנסת, בספר החוקים הפתוח
- ^ בעקבות המשבר הפוליטי בשנים 2019–2020, במהלכו הממשלה ה-34 כיהנה כממשלת מעבר במשך למעלה משנה ולאורך כל ימיהן של הכנסות ה-21 וה-22, כמו גם ימיה הראשונים של הכנסת ה-23, לא מונה ראש אופוזיציה מתוקף החוק. אף על פי כן, בני גנץ ששימש כראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה חברה בממשלה היווה ראש האופוזיציה בפועל, וראש הממשלה נתניהו העניק לו תדרוכים ביטחוניים אחת לתקופה (כמקובל לראשי אופוזיציה רשמיים שמונו מתוקף החוק).