ראש האופוזיציה

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.

יושב ראש האופוזיציה

איוש נוכחי	יאיר לפיד
תאריך כניסה לתפקיד	27 במאי 2020
דרכי מינוי	החלטת הסיעה הגדולה באופוזיציה, או תמיכה בכתב של יותר ממחצית חברי האופוזיציה
תחום שיפוט	ישראל
משך כהונה קצוב	כהונת הממשלה
ייסוד המשרה	17 ביולי 2000
איוש ראשון	אריאל שרון

היסטוריה

עד שנת 2000

עד שנת 2000 תפקיד ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי הליכוד (בגלגוליו השונים) או על ידי מפלגת העבודה (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של לוי אשכול וגולדה מאיר (1967–1970) ובתקופת ממשלות האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר (1984–1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.

במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה לראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה ראש הממשלה לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת הכור בעיראק ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה בגין עם ראש האופוזיציה פרס, אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים^{[דרושה הבהרה]} בדיוניה של הכנסת.

מאז שנת 2000

אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום ממשלת אחדות לאומית לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.

בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של ראש האופוזיציה, האחת הצעת חוק ממשלתית, והשנייה הצעת חוק פרטית של ח"כ עוזי לנדאו. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי ועדת הכנסת להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.

נוסח התיקון

פרק ו': ראש האופוזיציה

11. קביעת ראש האופוזיציה

(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.

(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.

(ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.

12. הפסקת כהונה

(א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:

(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.

(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.

13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה

ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה.

14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת

ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בעניין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים

לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.

16. שכר ותנאי עבודה

(א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט'; ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.

(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

תוצאות התיקון לחוק

מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר מפלגות שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעיתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.

הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר שינוי "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת העבודה נכנסה במקומה, אז נבחר יוסף לפיד ב-10 בינואר 2005 לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.

ראשי האופוזיציה

לא רשמיים

עד שנת 2000, עת תוקן חוק הכנסת, לא הוגדר תפקיד ראש האופוזיציה באופן רשמי. עם זאת, מקובל היה לכנות את ראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה שותפה בממשלה בשם "ראש האופוזיציה". בטבלה שלהלן מנויים ראשי הסיעות הגדולות ביותר שלא ישבו בממשלה, ולאו דווקא ראשי האופוזיציה הרעיונית לממשלה.

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה	תקופת כהונה				ממשלה
				תאריך עברי		תאריך לועזי
1		מאיר יערי (1897–1987)	מפ"ם	ט' באדר ה'תש"ט	ח' בתשרי ה'תשי"ב	10 במרץ 1949	8 באוקטובר 1951	ממשלת ישראל הראשונה
								ממשלת ישראל השנייה
2		פרץ ברנשטיין (1890–1971)	הציונים הכלליים	ח' בתשרי ה'תשי"ב	ו' בטבת ה'תשי"ב	8 באוקטובר 1951	24 בדצמבר 1952	ממשלת ישראל השלישית
(1)		מאיר יערי (1897–1987)	מפ"ם	ו' בטבת ה'תשי"ב	ט' בתמוז ה'תשט"ו	24 בדצמבר 1952	29 ביוני 1955	ממשלת ישראל הרביעית
								ממשלת ישראל החמישית
(2)		פרץ ברנשטיין (1890–1971)	הציונים הכלליים	ט' בתמוז ה'תשט"ו	י"ח בחשוון ה'תשט"ז	29 ביוני 1955	3 בנובמבר 1955	ממשלת ישראל השישית
3		מנחם בגין (1913–1992)	חרות	י"ח בחשוון ה'תשט"ז	כ"ו באייר ה'תשכ"ז	3 בנובמבר 1955	5 ביוני 1967	ממשלת ישראל השביעית
								ממשלת ישראל השמינית
								ממשלת ישראל התשיעית
								ממשלת ישראל העשירית
								ממשלת ישראל האחת עשרה
								ממשלת ישראל השתים עשרה
			גח"ל חרות					ממשלת ישראל השלוש עשרה
4		יצחק מאיר לוין (1893–1971)	אגודת ישראל	כ"ו באייר ה'תשכ"ז	ד' באב ה'תש"ל	5 ביוני 1967	6 באוגוסט 1970
								ממשלת ישראל הארבע עשרה
								ממשלת ישראל החמש עשרה
(3)		מנחם בגין (1913–1992)	גח"ל חרות	ד' באב ה'תש"ל	ד' בתמוז ה'תשל"ז	6 באוגוסט 1970	20 ביוני 1977
			הליכוד חרות
								ממשלת ישראל השש עשרה
								ממשלת ישראל השבע עשרה
5		שמעון פרס (1923–2016)	המערך העבודה	ד' בתמוז ה'תשל"ז	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	20 ביוני 1977	13 בספטמבר 1984	ממשלת ישראל השמונה עשרה
								ממשלת ישראל התשע עשרה
								ממשלת ישראל העשרים
6		יובל נאמן (1925–2006)	התחיה-צומת התחיה	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	י"ד בטבת ה'תשמ"ט	13 בספטמבר 1984	22 בדצמבר 1988	ממשלת ישראל העשרים ואחת
			התחיה
								ממשלת ישראל העשרים ושתיים
7		שולמית אלוני (1927–2014)	רצ	י"ד בטבת ה'תשמ"ט	י"ח באדר ה'תש"ן	22 בדצמבר 1988	15 במרץ 1990	ממשלת ישראל העשרים ושלוש
(5)		שמעון פרס (1923–2016)	המערך העבודה	י"ח באדר ה'תש"ן	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	15 במרץ 1990	13 ביולי 1992
								ממשלת ישראל העשרים וארבע
			העבודה
8		יצחק שמיר (1915–2012)	הליכוד	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	ב' בניסן ה'תשנ"ג	13 ביולי 1992	24 במרץ 1993	ממשלת ישראל העשרים וחמש
9		בנימין נתניהו (1949–)		ב' בניסן ה'תשנ"ג	א' בתמוז ה'תשנ"ו	24 במרץ 1993	18 ביוני 1996
								ממשלת ישראל העשרים ושש
			הליכוד-גשר-צומת הליכוד
(5)		שמעון פרס (1923–2016)	העבודה	א' בתמוז ה'תשנ"ו	כ"ו בסיוון ה'תשנ"ז	18 ביוני 1996	1 ביולי 1997	ממשלת ישראל העשרים ושבע
10		אהוד ברק (1942–)		כ"ו בסיוון ה'תשנ"ז	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	1 ביולי 1997	6 ביולי 1999
			ישראל אחת העבודה
11		אריאל שרון (1928–2014)	הליכוד	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	כ"ז בתמוז ה'תש"ס	6 ביולי 1999	30 ביולי 2000	ממשלת ישראל העשרים ושמונה

רשמיים

בשנת 2000 תוקן כאמור חוק הכנסת, והוסדר מעמדו של ראש האופוזיציה באופן רשמי. ניתן לו מעמד רשמי, ניתנו לו סמכויות, נקבע כי יקבל תדרוך ביטחוני מראש הממשלה ועוד.

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה	תקופת כהונה				ממשלה
				תאריך עברי		תאריך לועזי
1		אריאל שרון (1928–2014)	הליכוד	כ"ח בתמוז ה'תש"ס	י"ב באדר ה'תשס"א	31 ביולי 2000	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
2		יוסי שריד (1940–2015)	מרצ	כ"ו באדר ה’תשס"א	כ"ט בחשוון ה'תשס"ג	21 במרץ 2001	4 בנובמבר 2002	ממשלת ישראל העשרים ותשע
3		בנימין בן אליעזר (1936–2016)	עבודה-מימד העבודה	כ"ט בחשוון ה'תשס"ג	ט"ו באדר א' ה'תשס"ג	4 בנובמבר 2002	17 בפברואר 2003
4		עמרם מצנע (1945–)		ח’ באדר ב’ ה’תשס"ג	י"א באייר ה'תשס"ג	12 במרץ 2003	13 במאי 2003	ממשלת ישראל השלושים
5		דליה איציק (1952–)		י"א באייר ה'תשס"ג	כ"ה בסיוון ה'תשס"ג	13 במאי 2003	25 ביוני 2003
6		שמעון פרס (1923–2016)		כ"ה בסיוון ה'תשס"ג	כ"ח בטבת ה'תשס"ה	25 ביוני 2003	9 בינואר 2005
7		יוסף לפיד (1931–2008)	שינוי	כ"ט בטבת ה'תשס"ה	כ"א בחשוון ה'תשס"ו	10 בינואר 2005	23 בנובמבר 2005
8		עמיר פרץ (1952–)	עבודה-מימד העבודה	כ"א בחשוון ה'תשס"ו	ט"ז בטבת ה'תשס"ו	23 בנובמבר 2005	16 בינואר 2006
9		בנימין נתניהו (1949–)	הליכוד	ט"ז בטבת ה'תשס"ו	י"ט בניסן התשס"ו	16 בינואר 2006	17 באפריל 2006
				י"ז באייר ה’תשס"ו	ל’ בשבט ה’תשס"ט	15 במאי 2006	24 בפברואר 2009	ממשלת ישראל השלושים ואחת
10		ציפי לבני (1958–)	קדימה	י"ב בניסן ה'תשס"ט	י' בניסן ה'תשע"ב	6 באפריל 2009	2 באפריל 2012	ממשלת ישראל השלושים ושתיים
11		שאול מופז (1948–)		י' בניסן ה'תשע"ב	י"ז באייר ה'תשע"ב	2 באפריל 2012	9 במאי 2012
12		שלי יחימוביץ' (1960–)	העבודה	י"ז באייר ה'תשע"ב	ד' באב ה'תשע"ב	9 במאי 2012	23 ביולי 2012
(11)		שאול מופז (1948–)	קדימה	ד' באב ה'תשע"ב	כ"ה בשבט ה'תשע"ג	23 ביולי 2012	5 בפברואר 2013
(12)		שלי יחימוביץ' (1960–)	העבודה	כ"ט בניסן ה’תשע"ג	כ"ב בכסלו ה'תשע"ד	9 באפריל 2013	25 בנובמבר 2013	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
13		יצחק הרצוג (1960–)		כ"ב בכסלו ה'תשע"ד	י"א בניסן ה’תשע"ה	25 בנובמבר 2013	31 במרץ 2015
			המחנה הציוני העבודה
				י"ד בסיוון ה’תשע"ה	י"ט באב ה'תשע"ח	1 ביוני 2015	31 ביולי 2018	ממשלת ישראל השלושים וארבע
(10)		ציפי לבני (1958–)	המחנה הציוני התנועה	כ׳ באב ה'תשע"ח	כ״ה בטבת הת'שע״ט	1 באוגוסט 2018	1 בינואר 2019
(12)		שלי יחימוביץ' (1960–)	העבודה	כ"ה בטבת ה'תשע"ט	כ"ה בניסן ה'תשע"ט	1 בינואר 2019	30 באפריל 2019
-		בני גנץ (1959–)	כחול לבן חוסן לישראל	כ"ה בניסן ה'תשע"ט	כ"ג באייר ה'תש"ף	30 באפריל 2019	17 במאי 2020	ממשלת ישראל השלושים וארבע (בתקופת כהונתה כממשלת המעבר)
14		יאיר לפיד (1963–)	יש עתיד-תל"ם יש עתיד	ד' בסיוון ה'תש"ף	מכהן	27 במאי 2020	מכהן	ממשלת ישראל השלושים וחמש

ראו גם

• ראש הקואליציה

קישורים חיצוניים

• ראש האופוזיציה, אתר הכנסת
• פרק ו' לחוק הכנסת, המסדיר את מעמדו של ראש האופוזיציה