פתיחת התפריט הראשי

הרב שרגא פייבל פרנק (תר"ג, 1843 - תרמ"ו, 1886) היה תלמיד חכם ועשיר נכבד באלקסוט, פרבר של העיר קובנה; מתלמידי רבי ישראל מסלנט.

תולדותיועריכה

נולד בקלווריה, פלך סובאלק שבפולין, לרב צבי פסח ומינה (לבית טורצקי) פרנק. קיבל חינוך תורני והוסמך לרבנות.

הרב פרנק היה מתלמידיו ומקורביו של רבי ישראל מסלנט ואנשי תנועת המוסר. היה בעל מפעל גדול לעורות ובעל בתים רבים בקובנה שהושכרו, בין השאר, לפועלי המפעל שבבעלותו. על מידת הנדיבות שלו מסופר שכאשר נודע לו כי אחד מפועליו שרוי במצוקה כלכלית היה מוסר לו בחשאי את דמי השכירות, כדי שהפועל יוכל לשלמם לאשת הרב פרנק שהייתה אחראית על גביית תשלומי השכירות של בתיהם השכורים. עוד מסופר עליו שכשהיה בא אליו אדם נצרך היה הרב פרנק תוחב את ידו לתוך המגרה, ממלא חופנו בשטרות בלי לספור אותן ומושיטן לאיש. לימים כתב עליו חתנו הרב מלצר בהקדמת ספרו 'אבן האזל': "הרב המצוין בתורתו וצדקת פזרונו".

עליית הגג שבביתו הגדול שימשה במשך מספר שנים כמקום התבודדות לרבי ישראל מסלנט, ולשם היה מביא את תלמידיו הקרובים. בעקבותיו השתמש גם רבי יצחק בלזר בעליית הגג הזו כמקום התבודדות בחודשי אלול ועשרת ימי תשובה. מאז שימש הבית, שהיה ממוקם על רכס גבוה באלקסוט, מקום התכנסות לתלמידי חכמים וראשי תנועת המוסר, ובהם רבי נפתלי אמסטרדם ורבי אברהם שינקר. גם ה"סבא" מקלם, הרב שמחה זיסל זיו, היה פוקד את הבית לעיתים מזומנות.

הרב פרנק סייע לרב נתן צבי פינקל להקים קיבוץ של בחורים שיקדישו את זמנם לתורה ומוסר. כעבור מספר שנים עברה הקבוצה ללמוד בבית המדרש "הלויית המת" בקובנה. פטרונו של מוסד זה היה רבי יצחק בלזר, שמסר לבחורים שיחות מוסר. בשנת תרמ"ח (1888), לאחר פטירתו של הרב פרנק, עברו עשרה בחורים מן הקבוצה ללמוד בביתו שבאלקסוט.

היה נשוי לגולדה פרנק. נפטר בשנת 1886, בגיל 42. בשכבו על ערש דווי ציווה שלא להספידו בהלוויתו. בשעת ההלוויה אמר הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, מנהיגה הרוחני של יהדות רוסיה באותה תקופה, שאמנם היה ראוי לעבור על מצוותו ולהספידו, אלא שהוא פוחד ממנו ולכן נמנע מלעשות זאת; אולם כיוון שהנפטר לא אסר לבכות, לכן הוא מתיר לעצמו לבכות על פטירתו. במשך שעה ארוכה בכה הרב ספקטור ויחד עמו כל ציבור המלווים.

משפחתועריכה

פרנק ציווה בצוואתו שבנותיו תינשאנה לתלמידי חכמים. ואכן ארבע בנותיו נישאו לתלמידי חכמים מפורסמים:

בניו: רפאל פרנק והרב צבי פסח פרנק (שהיה חתנו של הרב אריה לייב ברוידא). אחיו הרב יהודה לייב פרנק היה ממייסדי חדרה ואביו של הרב צבי פסח פרנק. גיסו (בעל אחות אשתו) היה הרב זבולון באריט, אב"ד פלונגיאן.