שרון בלבן (נולדה ב-1971) היא אמנית וידאו ישראלית וראש המסלול לווידאו במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל. זכתה במספר פרסים, בהם פרס עידוד היצירה, משרד המדע התרבות והספורט, והציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות.

שרון בלבן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1971 (בת 53 בערך)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה multi-media art עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sharonbalaban.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בלבן נולדה בירושלים. למדה לימודי קולנוע וטלוויזיה במכללת הדסה. בשנת 1999 סיימה תואר ראשון בצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בבצלאל. מ-2001 למדה בהאנטר קולג' בניו יורק וב-2003 קיבלה תואר מוסמך לאמנויות יפות (M.F.A).

עבודתה עריכה

בלבן יוצרת עבודות וידאו ארט קצרות שנמשכות ממספר שניות ועד 6 דקות. סרטיה הקצרים מייצגים אובייקטים וסצנות מהחיים, ועושים שימוש בחפצים יומיומיים, פרטים מתוך הסביבה הטבעית של כל אחד, פירות או מוצרי צריכה אחרים, ומנצלת את נושא הקרבה בין הגוף לבין החפצים, מסבון כלים וניקוי סירים ועד צחצוח שיניים. בדרך כלל היא משנה את המשמעויות המקוריות של החפצים על מנת להציג את מושגיה.[1] היא מפסלת נעל מתוך לחם (לחם, 1997), סוחטת תפוז מתוך חזה (תפוז,1997), ובסרט אחר היא מכניסה תפוז אל פיה ומשנה אותו ללשון (לשון, 1998). בסרטים אחרים, בלבן מקימה לחיים - אם כי רק למראית עין - חומרים דוממים, למשל על ידי הצגת צורה דמוית גוף אדם הנוצרת על ידי מים הזורמים מברז (בסדרת הסרטים נופים ביתיים, 2002). בסרטים אלו, אפילו ציפור מתה (ציפור, 2005)[2] או קליפת בננה (בננה, 2005) מעופפים בשמיים.[3] היא שואפת להביא פוליטיקה לעבודותיה בעקיפין, ומשתמשת בחפצים ביתיים כדי ליצור דיון על תפקידי המגדר ועל מקומה של האישה בבית.

בראיון בג׳רוזלם פוסט מסבירה בלבן: "אמנות עוסקת ביומיום, בצרכנות, וגלריות אמנות משדרגות את החפצים שהם מציגים - הן מבחינת המקום והן מבחינת המחיר".[4] בלבן כמעט ולא עושה שימוש בצילומי חוץ ועבודותיה נוצרות בעיקר בבית או בסטודיו. בעבודותיה משתמשת לעיתים קרובות באובייקטים, תקריבים, שברי גוף וטבע. ובטכניקות פשוטות, קטעי וידאו קצרים, תאורת סביבה וללא תרשים.

יצירות נבחרות עריכה

  • ללא כותרת (תפוז), מראה הצבה, 1997, וידאו, 0:21 דק': העבודה, שמציגה שד המשמש כמסחטת תפוז, היא חלק מסדרת עבודות וידאו הבוחנות תבניות תרבות דרך מפגש בין גוף אנושי ואובייקט. המראה נע בין הכואב לקומי וממקם את הגוף והייצוג הנשי במנעד פרשנויות אפשרי: כשליטה מנצלת וסוחטת, או כניעה נסחטת, משומשת ומנוצלת.[5]
  • Blow up, 2000, וידאו, 0:41 דק׳: "אני בוחנת את הגוף כמקור לביטוי של יחסי כוח והבנייה של זהות. בגוף ניתן לאתר את הניגוד בין החייתי לאנושי ובין התרבותי לביולוגי. היחסים בין המינים מתקיימים תחת מגבלות תרבותיות, מחד גיסא, וכחלק ממערכת ביולוגית, מאידך גיסא. היחסיות הנטועה בבסיסן של המערכות מעין אלו מניבה ביטויים של כוח, ארוטיקה, גרוטסקה ושל חוסר אונים. המיניות משמשת כציר מרכזי סביבו סובבים הדימויים; ההתמקדות בחייתי ובנמוך מאפשרת הגחכה של תבניות תרבותיות, ובכך – את פריצתן. במוקד יצירתי עומד הגוף הגרוטסקי; הגוף המתפרץ, ההולל והפרוע. אני מתמקדת בפעילות גופנית המחברת בין הגוף לבין הטבע החייתי והבזוי הגלום בו, ומתוך כך בוחנת מערכות תרבותיות נכפות." (מתוך ראיון לתערוכה שהוצגה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית).[6]
  • נופים פנורמיים, 2008, אקליפטוס, וידאו: את מרחב הפריים ממלא תצלום תקריב של עלה ירוק-אדום. המצלמה נעה באטיות לאורך עורק העלה, החוצה את הפריים במרכזו. התנועה האטית, הבלתי פוסקת, לאורך ה"אופק", והתקריב הממלא את כל שדה הראייה, שואבים את הצופה אל קנה המידה של העלה ההופך לנוף. המצלמה סורקת בקצב קבוע וממבט-על את טופוגרפיית "הנוף" המסומנת בעורקים מסתעפים ובטריטוריות אדומות, המכתימות את פני השטח הירוקים.[7][8]
  • האפקט האופטי המתועד בווידאו – ספק מפת התיישבות, ספק מבחן עיוורון צבעים – הוא, למעשה, סימפטום של עלה אקליפטוס חולה. עצי האקליפטוס, שהגיעו לישראל מאוסטרליה בסוף המאה ה-19 ומילאו תפקיד חשוב במיתולוגיה של יישוב הארץ, נמצאים בסכנת הכחדה בעקבות התפשטות צִרעת העפצים, שהגיעה אף היא מאוסטרליה לפני שבע שנים. הצרעה מטילה את ביציה בעלה העץ הנפוץ בארץ מוצאה, וזה משמש כמדגרה אידיאלית, תהליך המוביל לייבוש העץ ולמותו.
  • Triumph, 2007, וידאו, 1:51 דק׳: העבודה היא דוגמה מהפנטת לצירופים שמייצרת בלבן. "העבודה באה מתוך סקרנות לגבי מייבשי שיער גדולים של פעם, כמו במספרות", מספרת בלבן, " וכל זה מתוך זיק של הבנה בעקבות דימוי של אשה שישבה תחת מייבש שיער כזה". מייבש השיער הפך לקסדה שהייתה זרוקה בסטודיו של בלבן זמן רב. "הגילויים האלה הם הקסם, היפוך משמעות של משהו. ההבנה שהקסדה היא לוע, למשל. מעניין אותי הרגע של הטרנספורמציה, דבר מוכר ויומיומי שעובר הזרה. המניפולציה שפועלת על הצופה. ברגע שהוא מרגיש אותה- זה כאילו ש'תפסתי' אותו".[9][10]
  • 24:7, דצמבר 2017, וידאו, 00:58 שנ׳: במשך שבועיים יצירותיה של שרון בלבן - Bird, Triumph, Video Jockey, Tap, Pasta הוצגו על לוח מודעות דיגיטלי בכיכר טיימס סקוור בניו יורק, ארה״ב. הסרטון שהשתלט על המסך הופיע על ידי אומנים חזותיים ממדינות שונות. זה היה חלק מפרויקט "24:7", שהיה הזדמנות להפגין את היצירתיות שלהם במרחב הציבורי, על קיר בניין בצומת ברודוויי ורחוב ארבעים ואחד (כיכר טיימס 10). פרויקט זה הפגיש אמנים מאסיה, אפריקה, אירופה, אוסטרליה ורחבי אמריקה ובדק את כוחה של האמנות למשוך את תשומת לב הציבור בצורה כה משמעותית.[11]
  • הבהוב, פברואר 2021, וידאו: תערוכה קבוצתית שהוצגה בגלריה אחד העם 9 של סמינר הקיבוצים, תערוכה העוסקת בשפה, ובהפרעה תקשורתית ולשונית על רקע משבר הקורונה, בו התמוטט הסדר הישן. העבודות יציגו את היחסים המשתנים בין קול ותמונה, סאונד ודימוי, זמן ומרחב. [12]

השכלה עריכה

  • בוגרת מכללת הדסה מסלול לימודי קולנוע וטלוויזיה, הנדסאית מערכות קולנוע ווידאו
  • 1995-1999 בוגרת "בצלאל" אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, BF.A.
  • 2001-2003 מכללת "הונטר", אוניברסיטת עיריית ניו-יורק סיטי, ארצות הברית, M.F.A.

פרסים ומלגות עריכה

תערוכות יחיד עריכה

תערוכות קבוצתיות עריכה

  • 1997 - Infemale, International Video Art Festival, גרמניה
  • 2000 -, Artists Space, Three cubed ניו יורק
  • 2001 - 20 עבודות וידאו, גלריה בצלאל, תל אביב
  • 2006 - The Raft of Medusa: Israeli Art and the Monster of Self-Identity, המוזיאון הלאומי, ורשה, פולין
  • 2006 - לגופו של עניין, נוכח-נעדר, מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, בת-ים
  • 2010 - תסבוכת, סדנאות האמנים - גלריה ת (א)עשייה, ירושלים
  • 2010 - נאו-ברבריזם, רוטשילד 69, תל אביב
  • 2010 - בעבודה, סדנאות האמנים - גלריה ת (א)עשייה, ירושלים
  • 2011 - פוטופואטיקה, מוסררה, בית הספר לצילום, ירושלים
  • 2011 - עשה לך שרף, הגלריה החדשה במוסררה, ירושלים
  • 2012 - תערוכת קיץ קרירה, גלריה דן, תל אביב
  • 2012 - בעקבות הטבע, סדנאות האמנים - גלריה ת (א)עשייה, ירושלים
  • 2013 - סטוק, הגלריה החדשה במוסררה, ירושלים
  • 2015 - מגדיר ציפורים, הגלריה לטבע באמנות ע“ש גייל רובין, ירושלים
  • 2015 - Objectonomy, מיט פקטורי גלרי, פראג, צ'כיה
  • 2016 - מעגל החיים, Kunstwerk Carlshütte, בודלסדורף, גרמניה
  • 2017 - גומלי DATA, בית הנסן, מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה, ירושלים
  • 2017 - אקראיות מכוונת, הגלריה החדשה - סדנאות האמנים, אצטדיון טדי, ירושלים
  • 2018 - מהירות מופרזת, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
  • 2018 - עסק ביש, מוזיאון תל אביב לאמנות - ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב
  • 2019 - אלבום, תערוכה קבוצתית, גלריה ברוורמן, תל אביב
  • 2019 - אחות, אחות, בית חולים ביקור חולים, ירושלים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שרון בלבן באתר גלריה פרופגנדה, באתר en.prpgnd.net
  2. ^ גלריה פרופגנדה, 24:7 / Sharon Balaban, en.prpgnd.net, ‏4/12/2017
  3. ^ איזבלה קוולצ'יק, ההאיקו הויזואלי של שרון בלבן, ‏2010
  4. ^ DAVID STROMBERG, Bringing the gallery to the supermarket, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏25.12.2014 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ 1997, ללא כותרת (תפוז), מראה הצבה, באתר מוזיאון ישראל
  6. ^ Blow up from sharon balaban on Vimeo, player.vimeo.com (באנגלית)
  7. ^ דליה לוין, שרון בלבן | נופים פנורמיים, ‏ספטמבר 2008
  8. ^ שרון בלבן - Innovator FC-08, באתר וואלה!‏, 2 בספטמבר 2008
  9. ^ מיכל וילצקי‏, האמן 17: שרון בלבן, באתר וואלה!‏, 4 בספטמבר 2008
  10. ^ Triumph from sharon balaban on Vimeo, player.vimeo.com
  11. ^ ג׳וי ברנרד, מגדל העיר פינת טיימס סקוור: תלמידי בצלאל מאירים את ניו יורק, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2020-05-04
  12. ^ חגית פלג רותם, שרון בלבן: זו שעתם של המסכים, נקודה. יפה ומכוערת גם יחד, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2021-03-03
  13. ^ דנה גילרמן, "הרבה שנים הייתי כמו כלבה מיניקה", באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2022