שרון יעיש (נולדה ב-9 באוגוסט 1974, כ"א באב ה'תשל"ד) היא במאית, עורכת וידאו ותסריטאית ישראלית, זוכת פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2017.

שרון יעיש
לידה 9 באוגוסט 1974 (בת 49)
חולון
מדינה ישראל
מקום מגורים תל אביב
מקצוע במאית, עורכת וידאו ותסריטאית
פרסים והוקרה
  • פרס אופיר
  • פרס פורום היוצרים הדוקומנטריים
  • פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2017

ביוגרפיה עריכה

נולדה בשנת 1974 בחולון. למדה בתיכון אילון בחולון במגמת קולנוע. התגייסה לצה"ל ושירתה ביחידת ההסרטה.

בין השנים 1998 ל-2005 עבדה כבמאית פרומואים ומנהלת קריאייטיב בשידורי קשת.[1]

בשנת 2019, הסרט "זונה כמוני" שביימה ביחד עם הבמאית יעל שחר זכה לפרס אופיר ופרס פורום היוצרים הדוקומנטריים.[2]

החל משנת 2002 החלה יעיש לערוך סרטים וסדרות דוקומנטריים וכן זכתה בפרסים שונים כגון פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2017 על הסרט "המחברות של אליש" בבימויו של גולן רייז.

בחודש יוני 2022 במסגרת פסטיבל דוקאביב, הוקרן הסרט "לוס אנג'לס דרום" אותו ביימה בשיתוף עם גולן רייז, הנחשב לראשון מסוגו בז'אנר הדוקו-מיוזיקל.[3]

יעיש למדה לתואר ראשון בספרות במסלול כתיבה באוניברסיטת תל אביב.

יעיש מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

פרסים עריכה

  • פרס אופיר - "זונה כמוני" (במאיות: שרון יעיש ויעל שחר)
  • פרס פורום היוצרים הדוקומנטריים - "זונה כמוני" (במאיות: שרון יעיש ויעל שחר)
  • פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2017 - "המחברות של אליש" (במאי: גולן רייז)

סרטים דוקומנטריים - בימוי, עריכה ותסריט עריכה

  • "לוס אנג'לס דרום - מחזמר דוקומנטרי" (במאים: שרון יעיש וגולן רייז, דוקאביב 2022)
  • "עיניים של אבא" (במאים: גולן רייז ושרון יעיש, דוקאביב 2021)[4]
  • "זונה כמוני" (במאיות: שרון יעיש ויעל שחר, דוקאביב 2017)

סרטים דוקומנטריים - עריכה ותסריט עריכה

  • "במעגל סגור" (במאית: טל ענבר, דוקאביב 2022)[5]
  • "ילדי השלום" (במאי: מעיין שוורץ, דוקאביב 2022)
  • "למה אמרתי אני" (במאית: ג'ולי שלז, פסטיבל ירושלים 2021)[6][7]
  • "אהבה זאת לא הייתה" (במאית: מיה צרפתי, דוקאביב 2021, אידפא)[8][9] - זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בדוקאביב 2021
  • "איך אומרות שתיקה" (במאית: שיר ניומן, זוכה פרס הביכורים, דוקאביב 2021)[10][11]
  • "המחברות של אליש" (במאי: גולן רייז, דוקאביב 2017)[12][13][14]
  • "אל תקרא לי חמוד" (במאית: ג'ולי שלז, דוקאביב 2016)[15]
  • "מרוששות", זוכה פרס אופיר (במאית: ג'ולי שלז)[16]
  • "הלוואי שתמותי" (במאית: עמליה מרגולין)[17]
  • "בנות קרב" (במאית: עמליה מרגולין)
  • "בחצר האחורית" (במאית: עמליה מרגולין)

סדרות דוקומנטריות - עריכה ותסריט עריכה

  • "שמונה עשרה" – 6 פרקים על בני נוער ל"קשת"
  • "בקרוב אהבה" 1+2 – 6 פרקים כל עונה ל"קשת"
  • "הטיול הגדול" – 7 פרקים ל"ערוץ 10"
  • "ההחלטה" – 3 פרקים ל"ערוץ 10"

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שני מויאל, ‏איך לא נשאבים ליצירות? נשאבים. חיים ובוכים. זה גם נורא וגם נהדר, באתר "Time Out ישראל", 24 ביוני 2022
  2. ^   שני ליטמן, דוקאביב 2019: אחד הסרטים החשובים והעמוקים ביותר על זנות, באתר הארץ, 27 במאי 2019
  3. ^ מעין רודה, קריית מלאכי - המחזמר: "אמרו לנו, 'צלמו איפה שיפה' אבל רצינו גם את המכוער", באתר ynet, 2 ביוני 2022
  4. ^ יהונתן קליין, ‏"היום אני כבר לא מפחד להיות גבר פגיע", בעיתון מקור ראשון, 4 ביולי 2021
  5. ^ עוצמה של סרטי מתח: הדוקו על הפיגוע בשרונה מביא רגעי מסך נדירים, באתר www.maariv.co.il
  6. ^ ""למה אמרתי אני": בחזרה לאמת המטרידה של פרשת חנית קיקוס". הארץ. נבדק ב-2022-07-21.
  7. ^ למה אמרתי אני - בחזרה לפרשת חנית קיקוס, באתר Jerusalem Film Festival
  8. ^ ""אהבה זאת לא היתה": היהודייה שכבשה את לבו של הקצין הנאצי". הארץ. נבדק ב-2022-07-21.
  9. ^   איתי שטרן, "אהבה זאת לא היתה" הוא הסרט הזוכה בפסטיבל דוקאביב, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2020
  10. ^ הסרט "איך אומרות שתיקה": ריאיון עם היוצרת, באתר פוליטיקלי קוראת, ‏2021-09-29
  11. ^ ""איך אומרות שתיקה": סיפורים נוראיים על הריונות לא רצויים". הארץ. נבדק ב-2022-07-21.
  12. ^ האם תיעדה את חיי שבעת ילדיה במחברות סודיות במשך 57 שנים, באתר mako, ‏2017-10-30
  13. ^ שמוליק דובדבני, ביקורת סרט: "המחברות של אליש" - תעודה כפייתית, באתר ynet, 5 בנובמבר 2017
  14. ^   יהודה שוחט וגיל קורוטקי, דברים שרציתי לומר, באתר "ידיעות אחרונות", 8 באפריל 2017
  15. ^   דפנה ארד, אל תקראו לשי ליטמן חמוד, הוא אמן, באתר הארץ, 24 במאי 2016
  16. ^   טלי חרותי-סובר, התהום קרובה מאי פעם: מרוששות - נשים מצליחות שקרסו והידרדרו לעוני, באתר TheMarker‏, 23 במאי 2015
  17. ^ מלמד, אריאנה (2011-12-23). ""הלוואי שתמותי": מבט רגיש על אהבה ומוות". Ynet. נבדק ב-2022-07-20.