שרפה
ערך זה עוסק בהתפשטות בלתי מבוקרת של בעירה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה. שרפה עלולה להיגרם מסיבות שונות:
- תאונה, למשל כתוצאה מקצר חשמלי, מנפילת חפץ בוער, כגון סיגריה או מבעירה מבוקרת שיצאה מכלל שליטה.
- הצתה בזדון, עקב מניע פלילי, כחלק מפעולות איבה או כתוצאה של פירומניה. אחד הסימנים המעידים על הצתה מכוונת הוא מוקדי הצתה אחדים.
- אסון טבע, למשל בעקבות מכת ברק או דליקת קוצים כתוצאה משרב.
במבנים רבים מותקנת מערכת גילוי וכיבוי אש, שתפקידה לזהות פריצת שרפה ולהפעיל אזעקה וציוד לכיבוי אש. דלת אש נועדה לסייע במניעת התפשטות שרפה במבנה ולאפשר לאנשים להיחלץ ממנו בקלות.
בדרך כלל מוזעקים מכבי אש במקרה שרפה, לשם כיבויה ומזעור הנזק שהיא גורמת.
נזקיה של שרפה עלולים להיות גדולים, ולכן מרכיב חשוב בביטוח אלמנטרי הוא ביטוח מפני נזקי שרפה.
שרפות ענק בעריםעריכה
במהלך ההיסטוריה אירעו שרפות ענק אחדות, כאלה שכילו ערים שלמות.
- השרפה הגדולה של רומא החלה ב-18 ביולי 64 ומשכה תשעה ימים. האש השמידה ארבעה מתוך ארבעה-עשר רובעי רומא, ופגעה קשות בשבעה רבעים נוספים.
- השרפה הגדולה של לונדון כילתה את מרבית הסיטי של לונדון, בירת ממלכת אנגליה, בין 2 בספטמבר ו-5 בספטמבר 1666.
- בשנת 1871 נשרפה העיר שיקגו כמעט לחלוטין בדליקת ענק. באותו לילה נשרפה לחלוטין גם עיר אחרת על שפת אותו אגם שעליו ניצבת שיקגו - העיר עקרון שבויסקונסין. באותו לילה הייתה רוח חזקה באזור האגם והיא גרמה להתפשטות מהירה של האש מהמוקדים הראשונים שלה. שתי הערים האלה היו בנויות מעץ. השרפה בשיקגו מפורסמת יותר על אף שזו שבעקרון הרגה יותר אנשים והזיקה ליותר רכוש ואף על פי שבאותה תקופה, שיקגו לא הייתה מפותחת יותר מעקרון.
- השרפה בעקבות הפצצת דרזדן, 13 - 15 בפברואר 1945.
שרפות ענק בשטחים פתוחיםעריכה
ערך מורחב – שרפת יער
שרפות ענק בשטחים פתוחים (באנגלית: Wildfire) יכולות לאכל יערות, בתי מגורים המרוחקים ממקום יישוב ושדות חקלאיים. הסיבות הנפוצות לשרפות אלה הן ברק, רשלנות של האדם, הצתה מכוונת, התפרצות הר געש וזרם פירוקלסטי הנוצר מהרי געש. הסכנה להתקיימותן מושפעת מגורמים נוספים כגון גלי חום גבוה, בצורות ושינויים אקלימיים מחזוריים כגון אל ניניו. שרפת יערות, בטווח הרחוק, תורמת להתחדשות היער ולחיזוקו. כמו כן, מחקר משנת 2020 שהתפרסם בכתב העת של Trends in Ecology & Evolution מצא כי גורם לשרפות ענק בשטחים פתוחים נטוע גם בפעילות בעלי החיים עצמם המצויים בהם[1].
שרפות בישראלעריכה
נכון לשנת 2011, כל 12 דקות בממוצע פורצת שרפה בישראל, כ-120 אירועים ביום, 40,000 בשנה [דרוש מקור]. שרפות של חומרים מסוכנים מתרחשות בישראל לאורך השנים. בין השנים 2002 ל-2009 התרחשו בממוצע 61 שרפות כאלה בממוצע לשנה עם טווח שרפות של בין 31 ל-133 שרפות של חומרים מסוכנים בשנה [1].
שרפות בולטות:
- גל השרפות בישראל (2016) - שרפות התחוללו במספר אזורים בישראל במשך מספר ימים, וכילו שטחים רבים של חורש כמו גם רכוש.
- שרפה ברחובות (2012) - אב וחמשת ילדיו נספו בשרפה ביחידת דיור ברחוב נג'ארה ברחובות.
- השרפה בכרמל (2010) - כבר ביומה הראשון הפכה השרפה לאסון השרפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל.
- השרפה בכרמל (1989) - הייתה משרפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד להתרחשות השרפה בשנת 2010.
- השרפה בשער הגיא (1995) - נודעה כשרפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל עד לשרפה בכרמל בשנת 2010.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ארז גרטי, חקר שריפות, באתר "דוידסון Online" של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 ביולי 2011
- שי פרנס, סכנת שרפה בבית - איך מתגוננים?, באתר המקצוענים, 14 בינואר 2016
הערות שולייםעריכה
- ^ .laire N. Foster, Sam C. Banks, Geoffrey J. Cary et al, Animals as Agents in Fire Regimes, Trends in Ecology & Evolution, April 2020