שרלוט דה ברי

שרלוט דה ברי (באנגלית: Charlotte de Berry; נולדה 1636) הייתה רבת-חובל ושודדת-ים מאנגליה, במאה ה-17.

היסטוריהעריכה

כשהייתה בשנות העשרה לחייה, התאהבה דה ברי במלח, ונגד רצונם של הוריה, נישאה לו. היא עלתה על ספינתו מחופשת לגבר, ונלחמה לצידו. כשקצין גילה את זהותה, הוא שמר את סודה מכיוון שרצה אותה לעצמו. הוא נתן לבן זוגה של דה ברי את כל התפקידים המסוכנים ביותר, אותם שרד רק בעזרתה. לבסוף, אותו קצין האשים את בן זוגה של דה ברי במרידה, ומכיוון שמילתו של קצין מול מילתו של מלח פשוט הייתה מספקת, הוא הורשע, והוצא להורג על ידי מלקות. הקצין אז ניסה לשכנע את דה ברי להיות איתו, והיא סירבה. בפעם הבאה שעגנה הספינה בנמל, היא נמלטה, ולבושה שוב כאישה, מצאה עבודה ברציפים.

יום אחד, רב-חובל של ספינת סחר בשם וילמינגטון ראה אותה ברציף, וחטף אותה. הוא אילץ אותה להנשא לו, ולקח אותה איתו במסעו לאפריקה. כדי להשתחרר מבעלה האנס, דה ברי התחברה לחברי הצוות של הספינה, ושכנעה אותם למרוד. המלחים היו נלהבים ואף תכננו למרוד בעצמם, מכיוון שוילמינגטון היה רודה בהם באכזריות. את נקמתה ביצעה בבעלה כאשר ערפה את ראשו, והייתה לרבת-החובל של הספינה. הספינה וצוותה החלו לפעול כשודדי ים. שרלוט שוב עטתה בגדי גברים.

לאחר מספר שנים, התאהבה בספרדי מגרנדה, ארמליו גונזלס, שירד עמה הימה. כעבור שלוש שנים, בעקבות סופה, הספינה נסחפה הרחק מכל נמל מוכר, והצוות החל לרעוב. בשלב מסוים החליטו שאין להם ברירה אלא לפנות לקניבליזם. בין מספר המלחים שנבחרו בהגרלה, היה גם גונזלס. השורדים ניצלו כאשר עברה ספינת סחר הולנדית בקרבתם, וכאשר ספינה זו הותקפה, הניצולים השתתפו בהגנתה וניצחו. בזמן חגיגות הניצחון, שרלוט קפצה למים כדי להתאחד עם בעלה המת, ולא נודעו יותר עקבותיה.

רקעעריכה

הרישום ההיסטורי הראשון של סיפורה של דה ברי היה בשנת 1836, כמאתיים שנה לאחר האירועים עצמם, כשסיפורה הופיע בספר של אדוארד לויד, "ההיסטוריה של הפיראטים". לסיפור יש תיאום עם אירועים היסטוריים מהתקופה, אך כל הספרים והמאמרים בנושא מאז מבוססים על הספר ולא על מקורות מוקדמים יותר.

ביבליוגרפיהעריכה

  • Platt, Richard (1995). Pirate. Eyewitness Guides. London: Dorling Kindersley. [[:en:Special:BookSources/075136035X|ISBN 0-7513-6035-X]]
  • Lloyd, Edward. History of the Pirates, April 30, 1836.

קישורים חיצונייםעריכה