מובי דיק
מוֹבִּי דִיק (באנגלית: Moby-Dick) הוא רומן מאת הרמן מלוויל. הספר יצא לאור לראשונה בתאריך 18 באוקטובר 1851 בלונדון בגרסה מצונזרת בשם "הלווייתן" (The Whale). ב־14 בנובמבר אותה שנה פורסם הספר במלואו בארצות הברית.
עטיפת הספר המקורית, באנגלית, משנת 1851 | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הרמן מלוויל |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן |
הוצאה | |
הוצאה | ריצ'רד בנטלי |
תאריך הוצאה | 18 באוקטובר 1851 |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 990008696380205171, 990020020740205171 |
סגנון הרומן היה מהפכני לזמנו, והוא כלל תיאורי שיטות שונות לציד לווייתנים, סיפורי הרפתקאות והרהורי המספר השזורים בתוך הנושאים בסיפור, בשילוב עם אזכורים בנושאי ספרות, היסטוריה, מיתולוגיה, דת, פילוסופיה ומדע. אף שהרומן לא התקבל באהדה כשפורסם, הוא נחשב כיום לחלק מהספרות הקנונית בשפה האנגלית, והציב את מלוויל בשורה הראשונה של הסופרים האמריקאים. הספר מופיע במקום השישי ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים[1].
על הספר
עריכההרומן "מובי דיק" מלווה את צוות הספינה "פקווד" (Pequod), ובראשם הקברניט הקווייקרי, אחאב, במסע ציד לווייתנים מסביב לעולם. תוך כדי המסע נחשף הקיבעון של אחאב, שדוחף אותו באובססיביות לנקום בלווייתן הלבן העצום בגודלו, מובי דיק. בהיתקלות קודמת איתו גרם מובי דיק לאחאב לאבד את רגלו, וחרש צלקת עמוקה לאורך גופו.
העלילה מבוססת בחלקה על מקרה אמיתי שאירע לספינת ציד לווייתנים ושמה "אסקס", שיצאה מננטקט מסצ'וסטס בשנת 1820 וטבעה. כאשר הייתה הספינה במרחק של כ־3,700 ק"מ מהחוף המערבי של דרום אמריקה, הותקפה על ידי לווייתן עצום-ממדים מהמין ראשתן גדול-ראש (Sperm Whale), והוא ניפץ את ספינתם ונמלט. ניצול הספינה, אוון צ'ייס, פרסם את הסיפור ב-"Narrative of the Most Extraordinary and Distressing Shipwreck of the Whale-Ship Essex". בכתיבת "מובי דיק" נשען מלוויל גם על ניסיונו שלו כמלח, ובמיוחד על מסעותיו באוניית ציד לווייתנים מ-1841 עד 1842. פרט ל"מובי דיק" אין בכתביו של מלוויל התייחסות אחרת לתקופה זו, ועל כן אין לדעת אם "מובי דיק" הוא רומן מפתח (כספריו הקודמים) או ספר בדיוני לחלוטין.
אף שרוב הרומן מסופר בגוף ראשון על ידי ישמעאל, ישנם בספר גם פרקים הכתובים כתמונה במחזה, ומונולוגים של אחאב ושל אחרים המבטאים את מחשבותיהם הנסתרות, שאינן ידועות לישמעאל.
בנוסף על סיפור העלילה, מתאר ישמעאל בפרטי פרטים את כל שלבי הציד של הלווייתן: החל מכלי הנשק, החבלים והסירות והכנתם לשימוש, דרך תפיסת הלווייתן, גרירתו לצד הספינה, ביתורו וחיתוך השומן שלו, ועד לניקוי האונייה לאחר סיום העבודה. כמו כן, ישנם תיאורים מפורטים של הלווייתן עצמו, גודלו, צבעו (הלבן), זנבו, ראשו וכדומה. הוא עוסק גם במיון סוגי הלווייתנים, פירוט ההבדלים ביניהם והסברים על חייהם בלהקות וכיחידים.
מלבד מוטיב השמות הברור שמפנה לסיפור התנכ"י בין אליהו לאחאב; קיים (כנראה) גם מוטיב נוסף סמוי לסיפורו של איוב.
הרומן רווי אמירות וטענות בנושאי דת, פילוסופיה, ואף על האתיקה של ציד לווייתנים. התמה המרכזית בסיפור נוגעת למתח שבין דטרמיניזם, ובהקשר זה הגורל לבין רצון חופשי. העלילה פותחת בדרשה של האב מאפל (Mapple) ובנבואתו של אליהו, מלח לשעבר בצוותו של אחאב, אשר מזהירים מפני החורבן שעתיד ליפול עליו. אליהו מזהיר באופן ישיר כי המסע יסתיים במוות, ואילו האב מאפל נושא דרשה על סיפור יונה והדג הגדול, לפיה הניסיון למרוד בגורל המוכתב על-ידי האל נידון לכישלון. בהמשך, שלוש דמויות משנה נוספות מנבאות את חורבן הניסיון לנקום במובי דיק, ניסיון הנקמה שמוביל קפטן אחאב במהלך העלילה. לבד מהנבואות, במהלך העלילה הולך ומתבהר כי היעד אינו אפשרי, וכי אין בכוחו של הצוות לגבור על הלוויתן, דבר המביא את סטארבק לבקש להמית את קפטן אחאב. בסופו של דבר סטארבק חוזר בו, משום האיסור הקטגורי שהוא מזהה בהמתת אדם, אך הדבר מתברר כטעות טרגית. בניגוד לכל הסימנים, אחאב מבהיר במהלך העלילה כי אין דבר רע בנקמה, וכי האדם שולט בגורלו, לעיתים במילים אלו ממש. הלוויתן נמשל אפוא לאל ולכוחות הגורל, וניסיון הנקמה של אחאב אינו אלא ניסיון האדם למרוד בגורל המוכתב מראש וליישם את רצונו החופשי. במהלך העימות הסופי, חרף הפגיעות המדויקות, הצוות לא מצליח לגבור על מובי דיק, ומתבהר כי לא היה להם סיכוי כלל מלכתחילה.
סיפור העלילה
עריכה"קראו לי ישמעאל" – המשפט הפותח את הרומן – הוא אחד ממשפטי הפתיחה הידועים ביותר בספרות בשפה האנגלית. ישמעאל – מלח צעיר שהפליג בספינות סוחר בלבד – השתוקק לצאת לציד לווייתנים והגיע לפונדק בניו בדפורד, מסצ'וסטס. הוא נאלץ לחלוק מיטה אחת עם קוויקווג, מטיל צלצל פולינזי שכל גופו מכוסה בכתובות קעקע. בתוך זמן קצר הפכו השניים לידידים בלב ובנפש, ויצאו יחדיו לחפש ספינה בנאנטקט. למחרת נכנס ישמעאל לכנסייה ושמע דרשה ממטיף ידוע – האב מאפל. נושא הדרשה היה סיפור יונה הנביא והדג הגדול ולקחו.
בננטקאט הצטרפו ישמעאל וידידו לצוות שהפליג בספינה "פקווד". קוויקווג התקבל כמטיל צלצל מומחה בזכות כשרונותיו ובשל ניסיונו הרב, וישמעאל – כמלח פשוט. הם לא ראו את רב החובל של הספינה, אחאב, אך שמעו רבות על אודותיו. אחד מבעלי הספינה תיאר אותו באוזניהם כאדם שאינו מרבה במילים, אך מעמיק לחשוב. ישמעאל וקוויקווג פגשו על הרציף את אליהו, והוא סיפר להם כיצד איבד אחאב את רגלו, ואף ניבא את אובדן הספינה. המסתורין שאפף את אחאב ואת ספינתו גבר ביום היציאה להפלגה; ישמעאל הבחין בצללי דמויות המהלכות על הסיפון, אך כשקרב לשם, לא ראה כל נפש חיה.
בימי ההפלגה הראשונים הסתגר אחאב בתאו, ואת צוות המלחים הנהיגו הקצינים: סטארבק, סטאב ופלאסק. משהופיע לבסוף אחאב על הסיפון, הטילה דמותו המרשימה אימה על ישמעאל ועל שאר המלחים – צלקת ממכת ברק נמתחה מפניו לאורך צווארו, ובמקום רגל היה לו קב העשוי עצם לווייתן.
אחאב אסף את הצוות ודרש ממנו להתלכד סביב מטרת ההפלגה – ציד מובי דיק. היה זה לווייתן גדול ממדים מהמין ראשתן גדול-ראש בעל הראש הלבן. חרף העובדה שמטרת המסע אמורה להיות כלכלית, צוות הספינה הגיב לנאומו של אחאב בתשואות והתלהבות. רק סטארבק ניסה לעמוד מול הקפטן הכריזמטי ולשכנעו כי מטרותיהם הן, למעשה, איסוף שומן לווייתנים וחזרה הביתה בשלום. בסופו של דבר גם סטארבק נכנע בפני אחאב.
לאחר ציד הלוויתן הראשון נפתרה תעלומת הדמויות הנסתרות. אחאב הסתיר בספינה צוות נוסף, ובראשו פרסי ושמו פדאללה. אחאב, חרף רגלו הקטועה, השתתף בציד בפועל.
באחד המרדפים אחר לווייתן נבהל פיפ, מלח שחור צעיר, מפגיעת זנב הלווייתן בסירה. הוא קפץ למים והסתבך בחבלים, והמלחים נאלצו לשחרר את הלווייתן כדי להציל את המלח. סטאב, מפקד הסירה, הזהיר את פיפ כי אם יקפוץ שוב מהסירה הוא ייעזב לנפשו. למרות האזהרה קפץ פיפ שוב למים, וסטאב מימש את איומו והמשיך במרדף אחר הלווייתן. אמנם פיפ נאסף לספינה לאחר זמן מה, אך התברר כי איבד את שפיותו.
קוויקווג נפל למשכב וביקש שיכינו עבורו ארון מתים בצורת סירה. כאשר הכול איבדו תקווה לחייו, החליט כי אינו רוצה למות והחלים במהירות. נגר האונייה הפך את ארון המתים לסירת הצלה.
במהלך ההפלגה פגשה ה"פקווד" בספינות ציד רבות נוספות. במקרים אלה נהוג היה שרב החובל והקצינים נפגשים על אחת האוניות ומחליפים ביניהם עיתונים ומכתבים, ואף מחליפים מידע על הלווייתנים שפגשו. בפגישות אלה התעניין אחאב אך ורק בשאלה אם ספינת בני שיחו נתקלה במובי דיק.
ה"פקווד" פגשה גם בספינה ושמה "רחל". ספינה זו אכן נתקלה במובי דיק, ובמרדף אחריו איבדו אנשיה סירה ובה בנו של רב החובל. האיש האומלל התחנן בפני אחאב שיסייע לו למצוא את הסירה ואת בנו, אך אחאב סירב. הוא ידע כי מובי דיק בסביבה ומיהר לדרכו.
פרק זה מסתיים בפסוק מתוך ספר ירמיהו "רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ".
אחאב הוא הראשון שהבחין במובי דיק. הוא ואנשיו נאבקו בלווייתן במשך שלושה ימים. מובי דיק זרע הרס וחורבן: תחילה מת פדאללה, אחר כך נבקעו סירות הציד פעם אחר פעם, ולבסוף שקעה הספינה כולה, ואחאב וצוות המלחים טבעו. הניצול היחיד היה ישמעאל, שנאחז בארון המתים של קוויקווג וצף במשך יום ולילה עד שנמשה על ידי הספינה "רחל". הספר מסתיים במשפט: "רחל, בחיפוש אחר הילדים האובדים, מצאה רק יתום נוסף".
הדמויות
עריכה- ישמעאל – הוא המספר. ישמעאל הוא מלח צעיר שיצא להפלגה ראשונה על ספינה לציד לווייתנים והניצול היחיד מהספינה "פקווד". את קורות אנשי הספינה הוא מספר מנקודת מבטו. השם ישמעאל, כשם בנו של אברהם התנכ"י, מסמל יתמות ונידוי חברתי, ואכן בהתחלה סיפר ישמעאל כי בכוונתו לצאת לים בגלל ניכור חברתי.
- אחאב – הוא רב החובל של ה"פקווד". האובססיה שלו לנקום במובי דיק הביאה חורבן על הספינה ועל צוותה. הוא התייחס ללווייתן כאל כוחות האופל שבהם צריך להילחם. כמו המלך אחאב התנ"כי, גם הוא על פניו שליט, אך בעצם מוטה ומוכה בידי הגורל.
- מובי דיק – הלווייתן הלבן, אשר הותקף על ידי ספינות רבות, אך הצליח להדוף ולהרוס את מתקיפיו.
- סטארבק – חובל ראשון של הפקווד, רציני ומהורהר, היחיד שהביע את התנגדותו למסע הנקמה של אחאב והכריז כי טירוף ואיוולת הם לבקש נקם מחיה שאינה מסוגלת למחשבה. רשת בתי הקפה "סטארבקס" קרויה על שמו.
- סטאב – חובל שני על ה"פקווד", בעל מזג עליז, מקטרת בפיו, צייד לווייתנים מיומן.
- פלאסק – חובל שלישי על ה"פקווד", נמוך קומה וחסון ובעל אופי לוחמני.
- מטילי הצלצל
- קְוִויקְוֵוג – בן למלך של שבט קניבלים. על אף היותו עובד אלילים הפך לחבר נפש של ישמעאל והציל אנשים אחדים מטביעה. בזכות ארון המתים שלו הציל בעקיפין גם את ישמעאל.
- טַשְטֵגוֹ – אינדיאני פראי.
- דָאגוּ – מטיל צלצל אפריקאי בעל הופעה אצילית.
- פֵדָאללָה– ראש צוות המלחים שהביא אחאב בסתר, שימש גם כיועץ רוחני לאחאב וניבא את סופו שלו ושל אחאב. שאר המלחים התייחסו אליו כאל דמות שטנית.
- פיפין או פיפ– מלח שחור צעיר, שאיבד את שפיותו לאחר שננטש בים. אחאב מרחם עליו ומעניק לו חסות.
- אליהו – נביא זעם המופיע לפני צאת הספינה למסע ומנבא את אחריתו של אחאב. דמותו מקבילה לאליהו הנביא המוכיח את אחאב מלך ישראל.
עיבודים בקולנוע, בתיאטרון ובמוזיקה
עריכה- מובי דיק – סרט אילם משנת 1929.
- חזרות על מובי דיק – סרט טלוויזיה משנת 1955 עם אורסון ולס.
- מובי דיק – 1956 סרט קולנוע של ג'ון יוסטון עם גרגורי פק בתפקיד קפטן אחאב.
- מובי דיק – קטע אינסטרומנטלי של לד זפלין ובו קטעי תיפוף ארוכים. הקטע הופיע לראשונה באלבום Led Zeppelin II.
- מובי דיק – המחזמר – מחזמר מ-1990.
- פרק במסע בין כוכבים – שורות מהספר מצוטטות בסרטים מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן ומסע בין כוכבים 8: המפגש.
- מובי דיק – מיני-סדרה בשני חלקים מ-1998 עם פטריק סטיוארט בתפקיד קפטן אחאב וגרגורי פק – בתפקידו האחרון לפני מותו – בתפקיד האב מייפל.
- מובי דיק – וידאו ארט של האמן גיא בן-נר משנת 2000.
- להקת המטאל האמריקאית מאסטודון ביססה את אלבומה leviathan על הספר.
- מובי דיק – סדרת אנימציה צרפתית ששודרה בערוץ לוגי בשנת 2006
- מובי דיק – סרט קולנוע אמריקאי שיצא בשנת 2010 עם עלילה מורכבת במקצת הכוללת מטוס שמנסה לפגוע בלוויתן.
- בלב ים (סרט קולנוע) – סרט המספר את סיפורה האסקס, ספינת ציד לווייתנים שצוותה מתעמת עם לווייתן ענק, במאה ה-19.
הנצחה
עריכהמספר רב של אתרים בחצי האי האנטארקטי בארץ גרהאם נקראים לכבודו של הרמן מלוויל על שמו (קרחון מלוויל), ועל שם דמויות מ"מובי דיק"[2] ובהם: פסגות פיפין[3]; נקודת טשטגו[4]; קרחון סטאב[5]; הר קוויקווג[6]; קרחון סטארבק[7]; קרחון פלאסק[8]; פסגת ספאוטר[9]; פסגת דאגו[10]; פסגת גבריאל[11]; והר מייהו[12].
תרגומים לעברית
עריכה- הרמן מלוויל, מובי דיק. עברית: אליהו בורטניקר. ירושלים ותל אביב, הוצאת ספרים מ. ניומן, 1952. הדפסה שנייה: תשל"א.
- הרמן מלוויל, מובי דיק. עברית: אליעזר כרמי, מוציא לאור תל אביב: רביבים, תש"ם.
- הרמן מלוויל, מובי דיק. עברית: אהרן אמיר. אחרית־דבר: צפירה פורת. ירושלים, בית הוצאה כתר, 1981. 2 כרכים.
- הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: גרשון גירון. תל אביב הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יהונתן דיין, אקווה-פואטיקה: קריאה ב"מובי דיק", הוצאת רסלינג, תל אביב, 2012.
קישורים חיצוניים
עריכה- הרמן מלוויל, מובי דיק, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- הרמן מלוויל, פותחים ספר: מובי דיק, באתר הארץ, 6 במאי 2009
- אריאנה מלמד, הגדול מכולם, על הספר "מובי דיק", באתר ynet, 13 בפברואר 2004
- תרגום עברי חדש למובי דיק, באתר nrg, 26 באפריל 2009
- דורון קורן, תירגם את זה יותר יפה אהרן אמיר, באתר ynet, 19 במאי 2009
- גרשון גירון, מובי דיק - הפולמוס (תגובה לדורון קורן), באתר ynet, 20 במאי 2009
- אילנה פרדס, התרגום החדש למובי דיק, התנ"ך במהופך, באתר הארץ, 20 ביולי 2009
- אבי גרפינקל, אל אל ישמעאל, בלוג באתר "רשימות", 5 ביולי 2009
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון 161 שנה למהדורה הראשונה של הספר, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 18 באוקטובר 2012
- מובי דיק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רות נצר. על גבורה ותבוסה ב'מובי דיק' של מלוויל ו'הזקן והים' של המינגוויי. בתוך: נפש הספרות - מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני. כרמל. 2021
- הרמן מלויל (1819-1891.), מובי דיק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ The Greatest Books (באנגלית)
- ^ אתרים באנטארקטיקה הנקראים על שם דמויות מ"מובי דיק"
- ^ פסגות פיפין באתר הגאזט האנטארקטי של ממשלת אוסטרליה
- ^ נקודת טשטגו באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ קרחון סטאב באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ הר קוויקווג באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ קרחון סטארבק באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ קרחון פלאסק באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ פסגת ספאוטר באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ פסגת דאגו באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ פסגת גבריאל באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- ^ הר מייהו באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית