הרמן מלוויל

סופר ומשורר אמריקאי

הרמן מלווילאנגלית: Herman Melville;‏ 1 באוגוסט 181928 בספטמבר 1891) היה סופר ומשורר אמריקאי, ידוע במיוחד בזכות הרומן "מובי דיק" ובזכות הסיפור הקצר "בארטלבי".

הרמן מלוויל
Herman Melville
לידה 1 באוגוסט 1819
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 1891 (בגיל 72)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Herman Melville עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Herman Melville House, נוקו היבה, ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים The Academy of Management Annals, בית הספר של קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות מסע עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מובי דיק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אליזבת קנאפ מלוויל (1847ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הספר הלאומי לספרות לא בדיונית (1951) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרמן מלוויל

קורות חיים

עריכה

הרמן מלוויל נולד בניו יורק. אביו היה סוחר ויבואן אמיד, אך כשל בעסקיו והגיע לפשיטת רגל ב-1830. הוא מת שנתיים אחר-כך, והשאיר את משפחתו במצב כלכלי גרוע. מלוויל היה צריך לעבוד כפקיד בנק כבר בגיל 13. הוא המשיך בלימודיו עד גיל 15, ואחר כך עבד בעבודות שונות נוספות, הוא היה איש מכירות, פועל בחווה ומורה.

ב-1839 הצטרף כנער סיפון לאונייה שהפליגה לליברפול. הוא תיאר את המסע הזה ברומן Redburn. ב-1841 הפליג למסע שארך 18 חודשים על אוניית ציד לווייתנים. רבים מהפרטים המופיעים ברומן "מובי דיק" נלקחו מהקורות אותו בתקופה זו. ב-1842 נטש את הספינה באיי מרקיז וחי עם המקומיים במקום במשך חודש. ספרו "טייפי" Typee: A Peep at Polynesian Life, מתרחש בנוקו היבה שבאיי מרקיז. משם שוב עלה על סיפון אונייה, הפעם ספינת סחר אוסטרלית. הוא היה מעורב במרד של צוות האונייה, ובעקבות זאת ישב בכלא בטהיטי.

מלוויל חזר לאמריקה ב-1844 בספינה ששטה לבוסטון. המצב הכלכלי של משפחתו השתפר, והוא היה יכול להתקיים מכתיבה. הספרים הראשונים שפרסם זכו לשבחים בביקורת ולקהל קוראים רחב. ספריו התבססו על מסעותיו בים, והמקומות השונים בם ביקר.

ב-1847 התחתן, וב-1850 עבר לגור בחווה במסצ'וסטס בה חי כ-13 שנים, שם הכיר והתיידד עם הסופר נתנאל הות'ורן. מלוויל הושפע מאוד מהות'ורן, ובמיוחד מספרו "אות השני". באותה שנה פרסם את הרומן "מובי דיק", והקדיש אותו להות'ורן. "מובי דיק" הוא מצד אחד תיעוד של החיים על ספינה לציד לווייתנים, ומצד שני אלגוריה מורכבת על החיים. הקהל שציפה לספר הרפתקאות, לא קיבל באהדה את הרומן. השפה המורכבת ושלל הנושאים שברומן הרחיקו אותו מהקוראים, והפופולריות של מלוויל פחתה.

הוא פרסם קובץ סיפורים ורומנים נוספים. ביקור בארץ הקודש ב-1857 הניב פואמה ארוכה ויומן מסע. הוא פרסם גם שירים, אך כתיבתו לא עוררה יותר תשומת לב.

מלוויל עבר לניו יורק והתחיל להתפרנס כמפקח בבית המכס. בשנותיו האחרונות כתב את הנובלה "בילי באד", שפורסמה אחרי מותו. הוא מת ב-1891, והשאיר אחריו כתבי־יד בלתי גמורים שהתגלו רק ב-1920, כשהתעורר מחדש עניין בכתביו.

ספריו שתורגמו לעברית

עריכה

הנצחה

עריכה

מספר רב של אתרים בחצי האי האנטארקטי בארץ גרהאם נקראים לכבודו של הרמן מלוויל על שמו (קרחון מלוויל), ועל שם דמויות מ"מובי דיק"[3] ובהם: פסגות פיפין[4]; נקודת טשטגו[5]; קרחון סטאב[6]; הר קוויקווג[7]; קרחון סטארבק[8]; קרחון פלאסק[9]; פסגת ספאוטר[10]; פסגת דאגו[11]; פסגת גבריאל[12]; והר מייהו[13].


ספר לכבודו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה