תאודור קיסלוב
תאודור (תדי) קיסֶלוֹב (20 בספטמבר 1914 – 24 במאי 1979[1]) היה אדריכל ישראלי.
 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1914 בואנוס איירס |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1979 (בגיל 64) תל אביב |
| תקופת הפעילות | 1954–1979 (כ־25 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | מלון נפטון שבאילת, בתי פטיו באילת, תחנה מרכזית אילת ומרכז מבקרים מצפה רמון |
| בן או בת זוג |
סופיה קיסלוב  |
| צאצאים |
תאה קיסלוב, ליאורה קיסלוב |
| http://kisselov-kaye.com | |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
תאודור קיסלוב נולד ב-1914 בבואנוס איירס, בעת שהוריו שהו בארגנטינה בשליחות. בגיל שש הגיע עם המשפחה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. את לימודי האדריכלות התחיל בשנת 1935 בבוז אר בפריז וסיים אחרי מלחמת העולם השנייה ב-Académie Royale des Beaux-Arts בבריסל. עם שובו ארצה השתתף במלחמת העצמאות לאחר שהתגייס לחיל ההנדסה. ב-1949 נישא לציירת סופיה צוקר, בת דודתו של הרב חיים יעקב רוטנברג. עם שחרורו מצה"ל עבד באגף התכנון והבנייה הממשלתי וב-1951 פתח משרד אדריכלים ומהנדסים שנקרא "תכנון", שפעל כקואופרטיב. ב-1954 בנה המשרד את הפרויקט הראשון באילת, ומאז ועד לשנות ה-70 היה קיסלוב אדריכל פעיל בעיר. ב-1978 פתח קיסלוב משרד אדריכלים חדש ביפו העתיקה, במשותף עם שתי בנותיו, תאה קיסלוב וליאורה קיסלוב-קיי, וחתנו עולש קיי. קיסלוב נפטר ב-1979. המשרד המשפחתי, קיסלוב קיי אדריכלים פועל עד היום.
קיסלוב הגיע להישגיו הגדולים דווקא בפרויקטים ה"בנליים", העממים. עבודותיו נושאות ערך נוסף לא רק בזכות חוסר הראוותנות שבהם אלא מעצם היות בנייניו ותכנון הערים שלו מיועדים לשימוש הציבור כולו. בתי הפטיו לדוגמה היו פשוטים מבחינה הנדסית וקלים לבנייה, והוא האמין שלא צריך להיות מיומן בעבודת בניין על מנת לבנותם. הוא קיווה שכל אדם יוכל לבנות את ביתו כנשען על יסודותיו של האחר. זוהי בנייה מהסוג הצנוע והרגיש ביותר. בתכנון "הפטיו הגדל", פרי רעיונו של בית הגדל עם השוכנים בו, טמון היחס המיוחד לתא המשפחתי והקשר המשפחתי. פתרונות נוספים כדוגמת חצר המשחקים המשותפת והקרירה לתלמידי בית הספר "עציון גבר" או פריסת בתי הפטיו מנגד לשיכונים הגבוהים ליצירת יחסי הדדיות ותלות ביניהם מעידים כי לעיתים כי ניתן לזקק את האמת הארכיטקטונית לאמירה פשוטה, שקופה וחד משמעית.
בין הפרויקטים המוכרים שלו באילת ניתן למצוא את מלון אילת, מלון נפטון, שכונות בתי הפטיו, שני בתי ספר מקוררים, בית ספר שדה, תחנה מרכזית אגד, מוסך אגד, תכנון הלגונה בעיר ועוד רבים ואחרים. המרחב האילתי, הוביל אותו להשתמש באמצעים חדשניים כגון שבירת המאסות, גיוון בחומרים וניצול הצללות וכיווני רוח מקומיים. בפרויקטים אלו הציע בנייה דלת תקציב למגורים, למסחר ולציבור, התאמה חזותית ופרוגרמתית של הפרויקט למקום ואדריכלות אינטימית המקפידה על יחסי הדדיות בין רשות הרבים לרשות הפרט.
פרויקטים בולטים
עריכה- שכונת בתי פטיו "בלוק גלוי", אילת, 1956
- שיכון מגורים, שכונה לדוגמה, באר שבע, 1959-1963
- מלון אילת, אילת, 1955
- מלון נפטון (היום מלון רימונים), אילת, 1969
- תחנה מרכזית אגד, אילת, 1969
- שיכוני מגורים, "מעבר מקורה", שדרות הנשיאים באר שבע, 1969
- מרכז מבקרים מצפה רמון, 1955
- בית ספר שדה אילת, 1973
- חדר אוכל, תמנע, 1955
גלריית תמונות
עריכה-
שכונה ה' באר שבע, 1963
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של תאודור קיסלוב- נועם דביר, היחסים הפוריים בין האדריכל תדי קיסלוב לבין אילת עיצבו את פני העיר, באתר הארץ, 16 ביוני 2011
- מיכאל יעקובסון: סקירה על מתחם סינג סינג באילת, באתר 'חלון אחורי', 18.12.14
- סרטו של נתן גרוס "הי דרומה לאילת" הופק עבור הסתדרות העובדים הכללית ב-1954
הערות שוליים
עריכה- ^ תאודור קיסלוב באתר חברה קדישא ת"א–יפו