פתיחת התפריט הראשי

עמנואל מוריס ולרשטייןאנגלית: Immanuel Maurice Wallerstein), (נולד ב-28 בספטמבר 1930, ניו יורק) סוציולוג נאו-מרקסיסטי יהודי-אמריקאי.

עמנואל ולרשטיין
Immanuel Wallerstein.2008.jpg
לידה 28 בספטמבר 1930 (בן 88)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כלכלן, גאופוליטיקאי, היסטוריון כלכלי, היסטוריון, חוקר מדע המדינה, סופר, סוציולוג, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • W.E.B. Du Bois Career of Distinguished Scholarship award עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

את הקריירה האקדמית שלו החל במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה, שם קיבל את התואר הראשון בשנת 1951, את התואר השני בשנת 1954 ואת הדוקטורט בשנת 1959. הוא הרצה באוניברסיטת קולומביה עד שנת 1971, אז קיבל מינוי כפרופסור באוניברסיטת מקגיל, במונטריאול. בשנת 1976 קיבל מינוי כפרופסור באוניברסיטת בינגהאמטון, שם כיהן כפרופסור וכראש מכון פרנן ברודל לחקר כלכלות, מערכות היסטוריות והציוויליזציה, עד לפרישתו בשנת 1999. מאז שנת 2000 הוא עמית מחקר בכיר באוניברסיטת ייל.

ולרשטיין החזיק במשרה של פרופסור אורח במספר אוניברסיטאות בעולם וקיבל תוארי כבוד רבים.

תאוריהעריכה

ולרשטיין החל כמומחה לאפריקה הפוסט קולוניאלית, תחום אותו חקר באופן כמעט בלעדי עד לשנות ה-70 המוקדמות, אז החל להתבלט כהיסטוריון ותאורטיקן של המערכת הקפיטליסטית העולמית בקנה מידה מאקרוסקופי. ביקורתו על הקפיטליזם העולמי הביאה לו יוקרה בקרב תנועות המתנגדות לגלובליזציה, יחד עם נועם חומסקי ופייר בורדיה.

עבודתו החשובה, "The Modern World System", הופיעה בשלושה כרכים, בשנים 1974, 1980 ו-1989. בעבודה זו מסתמך ולרשטיין על שלושה מקורות עיקריים:

הדבר עליו מגיע לוולרשטיין, ללא ספק, קרדיט הוא העובדה שצפה את העימות בין הצפון לדרום עוד בטרם הסתיימה המלחמה הקרה.

ולרשטיין דחה את המושג "עולם שלישי", וטען כי יש רק עולם אחד, המחובר באמצעות רשת מורכבת של חליפין כלכליים. כלומר - כלכלה או מערכת עולמית, שבה האבחנה בין הון לעבודה וצבירת ההון על ידי גורמים מתחרים (כולל מדינת הלאום, אך לא רק היא) אחראים לשסעים.

ולרשטיין ממקם את מקורותיה של המערכת העולמית הנוכחית באירופה הצפונית של המאה ה-16. שינוי, קטן בתחילתו, בדרכי צבירת ההון באנגליה ובצרפת, עקב נסיבות פוליטיות ספציפיות ותום התקופה הפיאודלית, הניע תהליך של התרחבות הדרגתית, שתוצאתו היא קיומה של רשת או מערכת עולמית כלכלית אחת בלבד. תקופה מרכזית בתהליך זה היא האימפריאליזם, שהביא את כל חלקי כדור הארץ תחת שליטה קפיטליסטית בסגנון אירופאי.

עם זאת, המערכת הכלכלית העולמית רחוקה מלהיות אחידה במובנים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים - היא מאופיינת בהבדלים יסודיים בהתפתחות תרבותית ובצבירת כוח פוליטי והון. בניגוד לתפיסה החיובית של התאוריות של המודרניזציה והקפיטליזם, ולרשטיין אינו רואה בהבדלים אלה שאריות של משטרים קודמים או אי-סדירויות שיכולים להיעלם, ואכן יעלמו, במהלך הזמן - חלוקה מתמשכת של העולם למרכז, פריפריה' וסמי-פריפריה היא תכונה הטבועה במערכת העולמית. אזורים שנותרו עד עתה מחוץ למערכת העולמית נכנסים אליה במעמד של פריפריה.

קיימת חלוקת עבודה בסיסית ויציבה מבחינה מוסדית בין המרכז לפריפריה: בעוד למרכז יש רמה גבוהה של התפתחות טכנולוגית והיא מייצרת מוצרים מורכבים, תפקיד הפריפריה הוא לספק חומרי גלם, מוצרים חקלאיים ועבודה זולה לסוכנים המתרחבים של המרכז. חליפין כלכליים בין המרכז לפריפריה מתרחשים בתנאים בלתי שווים: הפריפריה נאלצת למכור את מוצריה במחירים זולים, אך לקנות את מוצרי המרכז במחירים גבוהים יחסית - מצב בלתי שוויוני אשר, מרגע שנוצר, נוטה לייצב את עצמו עקב מגבלות פנימיות, חצי-דטרמיניסטיות.

המצבים של המרכז והפריפריה, עם זאת, אינם מוציאים זה את זה או קבועים לאזורים גאוגרפיים מסוימים אלא יחסיים זה לזה ומשתנים: יש אזור הנקרא סמי פריפריה, המתפקד כפריפריה עבור המרכז וכמרכז עבור הפריפריה. בסוף המאה ה-20, אזור זה יכלול, לדוגמה, את מזרח אירופה, סין וברזיל. כפי שנעמי קליין הראתה עם הדוגמה של סדנאות היזע בארצות מפותחות, מרכז, פריפריה וסמי פריפריה יכולים להתקיים בקרבה אחד לשני, באותו אזור גאוגרפי.

אחת התוצאות של התפשטות המערכת העולמית היא המסחור של דברים, כולל עבודה אנושית: משאבים טבעיים, קרקע ויחסים בין-אישיים מופשטים מערכם המהותי והופכים לסחורות בשוק המכתיב את ערך החליפין שלהם.

עבודתו של ולרשטיין עוררה גם ביקורת חריפה, גם מחוץ לחוגים נאו-ליברליים או שמרניים. היסטוריונים הראו שכמה מהנחותיו אינן נכונות מבחינה היסטורית, ואין ספק שוולרשטיין נוטה להזניח את המימד התרבותי, בצמצמו אותו לאידאולוגיות רשמיות של מדינות, שמתגלות במהרה כסוכנויות של אינטרסים כלכליים בלבד. למרות זאת, התאוריה שלו מושכת עניין רב כיום מצד תנועות המתנגדות לגלובליזציה, החסרות ביסוס תאורטי יציב ואחיד, כמו זה שאפיין את תנועות הפועלים הקלאסיות של המאות ה-19 וה-20.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמנואל ולרשטיין בוויקישיתוף