תבנית:ערך מומלץ 5 בדצמבר 2015
הקרע ביהדות הונגריה היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בין השנים 1869 ו-1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
מראשית המאה ה-19, עם התפרקות החברה המסורתית ותחילת תהליך האמנציפציה ליהודים, גבר המתח בין המחדשים ששאפו להשתלבות מיטבית בסביבתם לבין השמרנים שביקשו להגן על הדת ואורחות החיים הישנים. בהונגריה היה העימות חריף במיוחד בשל כך שהייתה האחרונה בכל מרכז אירופה בה שרדה יהדות אורתודוקסית חזקה, שבוססה על ידי החת"ם סופר ותלמידיו בטרם הבשילו תהליכי המודרניזציה והייתה איתנה דיה לעמוד בלחצים החדשים. בשנות ה-60, כשאלו הגיעו לשיאם, הסלימה ההתנגשות בין האדוקים ליריביהם הליברלים והמודרניסטים, שנודעו בכינוי "נאולוגים". הללו שילבו יחס חיובי לתרבות הסביבה עם רבנות שנטתה לרוח אסכולת ברסלאו, והובלו על ידי עסקנים כאיגנאץ הירשלר ובמידה פחותה על ידי רבנים כמו לאופולד לעף. במקביל התרחש מאבק קשה בתוך המחנה האורתודוקסי פנימה, בין תומכי הרב עזריאל הילדסהיימר, איש 'תורה עם דרך ארץ' שקיווה לאמץ את המודרנה יחד עם הקפדה דתית, מחד ובין קנאים קיצוניים שאסרו כל שינוי בראשות הרב הלל ליכטנשטיין מאידך. בתווך ניצבו מרבית רבני הונגריה האורתודוקסים שלא קיבלו לגמרי את עמדת מי מהם.
החיכוך הפנימי בין היהודים התבטא ממשית כשהממשלה הודיעה ב-1867 על כוונתה להקים ארגון קהילות מרכזי שיהיה בעל סמכות להנהיג את כולם ולייצגם מולה. האורתודוקסים חששו משליטת יריביהם הנאולוגים בגוף החדש ומחו על היוזמה. קונגרס הייסוד שלו בשלהי 1868 התנהל בצל המחלוקת, ולבסוף פרשו האורתודוקסים מהאסיפה ושכנעו את השלטונות להכיר בוועד עצמאי משלהם, שדגל בהפרדה מלאה מהמחנה האחר. בנוסף, התהווה אגף של קהילות סטטוס קוו, שסירבו להסתנף לגופים אלה ונותרו עצמאיות. בעוד חלק מהקהלים בהונגריה עברו בשלמותם להשתייך לאחד משני הארגונים או נותרו מחוצה להם, במקרים רבים התפלגו יהודי אותו יישוב לשתיים או אף לשלוש עדות חדשות בהתאם לחלוקה הארצית. הפירוד בין הפלגים השונים היה אחד המאפיינים המרכזיים של יהדות הונגריה משנות ה-70 של המאה ה-19 ועד לחורבנה במלחמת העולם השנייה.