תהילים ל"ג

תהילים ל"ג
	(א) רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.; (ב) הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.; (ג) שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה.; (ד) כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה.; (ה) אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ.; (ו) בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.; (ז) כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת.; (ח) יִירְאוּ ה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל.; (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד.; (י) ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.; (יא) עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר.; (יב) אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ.; (יג) מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם.; (יד) מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.; (טו) הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.; (טז) אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.; (יז) שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט.; (יח) הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.; (יט) לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב.; (כ) נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה ה' עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא.; (כא) כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ.; (כב) יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.

תהילים ל"ג הוא המזמור ה-33 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו^[1]. קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כמועילה למי שמתו ילדיה^[2].

תוכן המזמור

מזמור ל"ג מורכב מעשרים ושניים פסוקים ומחולק לארבעה חלקים:

א'-ג'

המשורר פותח את המזמור באמירה לחסידי אלוהים להודות לו ולרנן בו: "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה" (א'), "הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (ב').

ד'-י"א

בחלקו השני של המזמור מתאר המשורר בהרחבה את מידותיו של אלוהים. בפתיחה מעיד המשורר כי דברי אלוהים ישרים ומעשיו נאמנים: "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (ד').

אחרי כן המשורר מתאר את האלוהים כבורא העולם: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם" (ו'), ומשום כך האנשים שבעולם יראים מפניו: "יִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל" (ח'), כי כאמור העולם מתנהל לפי רצונותיו של אלוהים: "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר" (י"א).

י"ב-י"ט

בחלק זה מתאר המשורר את היחסים בין אלוהים ובני האדם. בפתיחה מחזק המשורר את עם ישראל על כך שאלוהים בחר בישראל כעמו: "אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ" (י"ב), ואחרי כן תיאור השגחת אלוהים על כל בני האדם: "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם" (י"ג). המשורר מוסיף כי גם מלך עם חיילים רבים לא יצליח לנצח במלחמה- "אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ" (ט"ז) אלא אם כך יחליט האלוהים: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (י"ח).

כ'-כ"ב

חלקו החותם של המזמור פותח בבקשתו של המשורר להתקרב עוד לאלוהים: "נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַה' עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא" (כ'), ולאחריה הצהרת ביטחון של המשורר ושל חסידי אלוהים: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָחְנוּ" (כ"א). המשורר חותם את המזמור בבקשה וייחול לחסד מהאלוהים: "יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (כ"ב).

בתפילה היהודית

בלקט הפסוקים "יהי כבוד" קובצו בין השאר פסוקים ט', י' וי"א מתהילים פרק ל"ג.

"יהי כבוד" הוא הלקט השישי ב"פסוקי דזמרא", שנאמרים בכל בוקר בתפילת שחרית.

כמו כן המזמור מופיע בשלמותו ב"פסוקי דזמרא" של שבת וימים טובים.

בתרבות

המזמור כפיוט שהולחן על ידי יהדות תימן, בביצועו של אהרן עמרם
המזמור כפיוט עממי ארצישראלי, בביצועו של פרץ אליהו
המזמור כניגון שהולחן על ידי יהדות אשכנז, בביצועו של אורי קרויזר
המזמור כפיוט שהולחן על ידי יהדות עדות המזרח, ירושלמי, בביצועו של עזרא ברנע
על פי פסוק ג'- היטיבו נגן בתרועה, בביצוע של מקהלת קול ציון לגולה

במוזיקה החסידית

נפשנו חכתה - לחן של שמשי ניימן באלבום נחמה.
נפשנו חכתה - יונתן רזאל באלבום פותח לב.^[3]
רננו צדיקים - יוסף קרדונר באלבום מנורת הזהב.^[4]
פסוקים כ' וכ"א משולבים בשיר הושיעה של זאנוויל ויינברגר ומקהלת מלכות בלחן יעקב לייבוביץ' מחסידות סערט ויז'ניץ.^[5]