תהילים מ"ח
תהילים מ"ח הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-47) המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש. כמו מ"ב, מ"ג, מ"ד, מ"ה, מ"ו, מ"ז, מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז ופ"ח. המפרשים נחלקו אודות חלקם במזמורים, יש הטוענים שהם חיברו את המילים או הלחן ויש המפרשים שהם אלו שנהגו לזמרו במקדש.
תהילים מ"ח
שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח. |
---|
(א) שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח. |
יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה שיפחדו ממך שונאים.[1]
תוכנו של המזמור
עריכהמזמור מ"ח מורכב מחמישה עשר פסוקים, המהווים שיר בן שני בתים.
ב'-ט'
עריכההבית הראשון של השיר מספר על גדולתה ויופייה של עירו של האל:"יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ... קִרְיַת מֶלֶךְ רָב"(ג). ככזו, היא זוכה ליחס מיוחד, כל המלכים ש"נוֹעֲדוּ" כדי לפגוע בה, בסופו של דבר "נִבְהֲלוּ" ו"נֶחְפָּזוּ" להימלט עד ש"אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה"(ט).
י'-י"ד
עריכהאז בהתאם לגדולתה של העיר, בני האדם רואים, מתפעלים, שמחים ומעבירים הלאה את המסר: "סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ. לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד"(יג-טו).
המזמור בליטורגיה
עריכה- המזמור נאמר כשיר של יום של יום שני.
- פסוק ב' מוזכר במשנה במסכת תמיד, בדיון הנוגע לשיר של יום[2]
- פסוק י"ב מופיע כחלק מפיוט "שבט יהודה בדוחק ובצער" בסליחות.[3]
בתרבות
עריכה- פסוק י"ב הולחן ומושר על ידי שושנה דמארי.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה- תהילים מ"ח מתוך פרויקט 929
הערות שוליים
עריכה- ^ סגולות מזמורי התהילים במוקד התהילים הארצי
- ^ מסכת תמיד פרק ז' משנה ד'
- ^ הידברות, תפילת הסליחות - מותאם לסמארטפון, באתר Hidabroot, ביולי 2021
- ^ ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה באתר הספרייה הלאומית, בית לזמר העברי