תהילים מ"ו

תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש. כמו מ"ב, מ"ג, מ"ד, מ"ה, מ"ז, מ"ח, מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז ופ"ח. המפרשים נחלקו אודות חלקם במזמורים, יש הטוענים שהם חיברו את המילים או הלחן ויש המפרשים שהם אלו שנהגו לזמרו במקדש.

תהילים מ"ו לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.
(א) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר. (ב) אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד. (ג) עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים. (ד) יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה. (ה) נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן. (ו) אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר. (ז) הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ. (ח) ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. (ט) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. (י) מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. (יא) הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָרֶץ. (יב) ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה למי שיש שונא לאשתו.

תוכנו של המזמור

מזמור מ"ו מורכב משנים עשר פסוקים ומהווה שיר בן שלושה בתים כאשר שני הפסוקים הראשונים מהווים מעין הקדמה על המשוררים שכתבו או שרו את המזמור (בני קרח) ועל נושא השיר (אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד (ב))

בית ראשון ג'-ד'

מאחר שהאל נמצא עם המשוררים תמיד "עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ" לא נפחד ברעידת אדמה ולא בשאר סערות ואסונות טבע.

בית שני ה'-ז'

לא רק עם המשוררים נמצא האל אלא גם עם עירם, כי עיר ש"אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט" האל עוזר לה ומציל אותה מפני "גוֹיִם" ו"מַמְלָכוֹת". ובסוף הבית מופיע הפזמון: "ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה"(ח).

בית שלישי ח'-י"א

אמנם האל נמצא עם המשוררים בתשועה בקרב אך גם בביטול הקרבות כולם:"מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ"(י). וגם בסוף חלק זה חוזר הפזמון ומסכם:"ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה"(יב)

המזמור בליטורגיה

על הפזמון של המזמור (החוזר בפסוקים ח' וי"ב) נאמר בתלמוד הירושלמי ”לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך”. בשל כך, הוא משולב בקטעי תפילה רבים ובהקשרים רבים, למשל בפסוקי דזמרא, בקדושה דסדרא, בסדר הסליחות, בסדר פיטום הקטורת ובסדר ההבדלה במוצאי שבת.

לדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, מזמור זה הוא שיר של יום ביום האחרון של חול המועד פסח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים מ"ו בוויקישיתוף

• תהילים מ"ו מתוך פרויקט 929