תהילים ק"ה
תהילים ק"ה הוא המזמור ה־105 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.[1] המזמור הוא חלק מהתיקון הכללי.
תהילים ק"ה
|
---|
(א) הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. |
תוכן המזמור
עריכהמזמור ק"ה מורכב מ-45 פסוקים ומחולק לשבעה חלקים:
א'-ו'
עריכההמזמור נפתח בקריאת המשורר להודות לאלוהים ולשבח אותו על הנפלאות שעשה: "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו" (ב'), "שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכׇל נִפְלְאוֹתָיו" (ג').
ז'-י"א
עריכהמחלקו השני של המזמור מתאר המשורר חלק מתולדות עם ישראל, שמתחילה מהברית שכרת אלוהים עם שלושת האבות: "אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק" (ט'), "וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם" (י'), "לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (י"א).
י"ב-ט"ו
עריכהבחלקו השלישי של המזמור ממשיך המשורר בתיאוריו על האבות ואומר כי למרות שהם ומשפחותיהם היו מעטים: "בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ" (י"ב), ולא ישבו במקום קבוע: "וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר" (י"ג) - לא קרה להם רע בזכות שמירת אלוהים עליהם: "לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעׇשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים" (י"ד), "אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ" (ט"ו).
ט"ז-כ"ג
עריכההמשורר ממשיך להרחיב על תולדות ישראל ומגיע ליוסף שירד למצרים כ"אִישׁ לְעֶבֶד" (י"ז), אשר: "עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ" (י"ח), עד העת בה אלוהים מושיע אותו: "עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת ה' צְרָפָתְהוּ" (י"ט), ופרעה שם אותו כמשנה למלך: "שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל קִנְיָנוֹ" (כ"א). המשורר מוסיף כי עקב הרעב "וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כׇּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר" (ט"ז), אבי ואחי יוסף ירדו גם הם למצרים: "וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם" (כ"ג).
כ"ד-ל"ח
עריכההמשורר מתאר את מה שקרה בעקבות התרחבות משפחת יעקב, התנכלות מצרים בהם: "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו" (כ"ה). בעקבות זאת שלח אלוהים את משה ואהרן: "שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם" (כ"ז).
המשורר מתאר את חלק ממכות מצרים:
"שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ" (כ"ח) - מכת חושך,
"הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם" (כ"ט) - מכת דם,
"וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכׇל אוֹנָם" (ל"ו) - מכת בכורות.
לאחר עשרת המכות הוציא אלוהים את בני ישראל ממצרים: "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל" (ל"ז).
ל"ט-מ"ד
עריכהלאחר יציאת מצרים, מתאר המשורר ניסים שהתרחשו במדבר: "פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה" (ל"ט), "שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם" (מ'), "פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר" (מ"א). המסע במדבר מסתיים ובני ישראל הגיעו לארץ המובטחת: "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ" (מ"ד).
מ"ה
עריכההמזמור נחתם בהצהרת המשורר מדוע עשה ניסים וטובות לעם ישראל לאורך הדורות: "בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ" (מ"ה).
בדברי הימים
עריכהבספר דברי הימים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'–ל"ו, מצוטט שיר שנאמר בידי אסף בן ברכיהו ושאר הלויים בעת העלאת ארון הברית לירושלים. חלקו הראשון של שיר זה מקביל לפסוקים א'-ט"ו במזמור זה, בשינויים קלים.[2] השיר המופיע בדברי הימים, לרבות הקטע המקביל למזמורנו, נאמר במלואו בפסוקי דזמרא.
בתפילה היהודית
עריכהלדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, מזמור זה הוא שיר של יום באחד מימי חול המועד פסח, בשל סיפור עשר המכות ויציאת מצרים המופיע בו.[3]
בתרבות
עריכהמוטי וייס הוציא את השיר שירו לו הלקוח מפרק זה,[4] ארגון דרשו לקחו את שמם מפרק זה ואף הוציאו מספר שירים בולטים על המילים דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד.
קישורים חיצוניים
עריכה- תהילים פרק ק"ה חלק א' – חגי בן ארצי, סרטון בערוץ "raheli bezalel", באתר יוטיוב (אורך: 30:43)
- תהילים פרק ק"ה חלק ב' – חגי בן ארצי, סרטון בערוץ "raheli bezalel", באתר יוטיוב (אורך: 41:36)
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו בספר דברי הימים א', פרק ט"ז
- ^ חלקו השני של השיר שם מקביל לתהילים צ"ו. ראו פירוש המלבי"ם שם.
- ^ מעשה רב, הלכות פסח, סעיף קצד.
- ^ שירו לו, בביצוע מוטי וייס, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 3:17), 6 בנובמבר, 2021