תהילים קל"ה הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים: ” הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֶת-שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" המזמור מפאר את גדולת הבורא ומעשיו, תוך ציון אירועים היסטוריים מיציאת מצרים וקריאה לקבוצות בעם ולעם כולו להלל את שם האל.

פסוקי תהלים קל"ה
הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'

(א) הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'.

(ב) שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.

(ג) הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב ה' זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים.

(ד) כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ.
.
(ה) כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים.

(ו) כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה' עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכָל תְּהוֹמוֹת.

(ז) מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו.

(ח) שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה.

(ט) שָׁלַח אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו.

(י) שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים.

(יא) לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן.

(יב) וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.

(יג) ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר.

(יד) כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם.

(טו) עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם.

(טז) פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ.

(יז) אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם.

(יח) כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם.

(יט) בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרֲכוּ אֶת ה' בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת ה'.

(כ)) בֵּית הַלֵּוִי בָּרֲכוּ אֶת ה' יִרְאֵי ה' בָּרֲכוּ אֶת ה'.

(כא) בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָ‍ִם הַלְלוּ יָהּ.

לדעת תוספות שני הפסוקים הראשונים במזמור: ”הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.” הם חלק ממזמור קל"ד, ואילו מזמור קל"ה, מתחיל ”הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב ה'” (בנוסחנו פסוק ג').[1]

תוכן המזמור ומבנהו עריכה

המזמור פותח בפסוקים שבהם תופעת האפיפורה, דהיינו סיום זהה ובו שם האל בסוף מחציתו הראשונה של ששת הפסוקים הראשונים:

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'.
ב שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה'בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.
ג הַלְלוּ יָהּ כִּי-טוֹב ה' זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים.
ד כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ.
ה כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל-אֱלֹהִים.
ו כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה' עָשָׂה:

פסוקים ו' ו-ז' מזכירים את גדולת הבורא במעשיו בטבע. מפסוק ח' ועד פסוק יג מתוארים מעשי הבורא החל ממכת הבכורות במצרים, ולאחר מכן שאר המכות, המלחמה בסיחון ועוג מלך הבשן ולבסוף קבלת הארץ כנחלה לעם ישראל.

מפסוק יד עד יז מתוארים הגויים שאינם מאמינים בבורא, שהם עובדי אלילים שאין באלוהיהם ולא כלום. והמשורר מבטיח – "כְּמוֹהֶם, יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם-- כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם".

פסוקים יט ו-כ קוראים לבית ישראל, בית אהרן, בית הלוי ויראי ה' – לברך את האל.

וסיום המזמור: "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּ-יָהּ."

מקבילות למזמור עריכה

למזמור מקבילות בספר דברים ובספר תהלים:
בפרקנו פסוק יד:
כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם:

ספר דברים, לב לו
כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.


תהלים קט"ו תהלים קלה


ד עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם.
ה פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ.
ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.
ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם.
ח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם.
ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.
י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

יא יִרְאֵי ה' בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא


טו עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם.
טז פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ.
יז אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם.

יח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם.
יט בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת ה';
בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה'.
כ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה'
יִרְאֵי ה' בָּרְכוּ אֶת ה'.

הפסוק האחרון (כא) – "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּיָהּ". כתוב במגילת תהלים שנמצאה בקומראן – "יברככה ה' מציון שוכן ירושלים הללויה" – תחילתו דומה דומה לתהלים קכ"ח פסוק ה' – "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָ‍ִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ".

המזמור בליטורגיה עריכה

פרק זה והפרק הבא אחריו נחשבים לפי דעת ר' אחא בר יעקב להלל הגדול הנאמר בליל הסדר[2].

המזמור נאמר בסדר פסוקי דזמרה בשבתות ובחגים לפני תפילת שחרית.

לדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, מזמור זה הוא שיר של יום ביום השישי של פסח (למעט שנה שבה ערב פסח חל בשבת), בשל סיפור עשר המכות ויציאת מצרים המופיע בו.[3]

המזמור בתרבות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"ה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה