תהילים ט"ו

תהילים ט"ו
	א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ.; ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.; ג לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ.; ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד; נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר.; ה כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח; עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.

תהילים ט"ו הוא המזמור ה-15 בספר תהילים. המזמור חתום בידי דוד, ומתאר את דמותו של הצדיק האידיאלי.

תוכן המזמור עריכה

המזמור מגדיר מי האיש שיכול לגור באוהלו של ה', והקריטריונים הם תכונות מוסריות ודתיות שעל האדם לעמוד בהן. המזמור מתאר את זכות הכניסה של הרשאי להיכנס להיכל ה' על דרך החיוב.^[1]

סוגה עריכה

סיגמונד מובינקל מסווג את המזמור כליטורגיקת כניסה. יש שסיווגו את המזמור כמזמור תדרוך חכמתי.^[2] יש הטוענים כי זהו מזמור פולחני אשר נותן את הקריטריונים לכניסה לבית המקדש. אחרים סבורים כי המזמור הוא בעל מאפיינים דידקטיים והשאלה בפתיחת המזמור היא מטאפורה למי ראוי לשכון תחת כנפי השכינה.^[3]

במדרש עריכה

לפי אחת הדרשות במדרש תהילים, התכונות המופיעות במזמור הן תכונותיו של אלוהים. דרשות אחרות מצמידות את כל אחת מהתכונות לדמות מקראית אחרת, כגון שלושת האבות, משה, דוד, אליהו, ואף הלל ושמאי (שלא חיו בתקופת התנ"ך אלא הנהיגו את עם ישראל בתקופת הזוגות).^[4]

הגמרא^[5] דורשת על המזמור: ”שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה” (אחת עשרה התכונות הכתובות במזמור). הגמרא מפרשת את התכונות שמוזכרות במזמור, ונותנת דוגמאות לאנשים שהתנהגו על פיהן, וביניהם אברהם, יעקב, יהושפט וחזקיהו.

במחקר עריכה

יש הסוברים כי המזמור נאמר בשעת חניית העולים לרגל לירושלים לפני הגיעם לעיר^[6]

קישורים חיצוניים עריכה

תהילים ט"ו, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
יהודה איזנברג, ‏בא דוד והעמידן על אחת עשרה, מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל", באתר "דעת"
יהודה איזנברג, ‏מי ישכון בהר ה'?, מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל", באתר "דעת"
יהושע רוזנברג, ‏עושה אלה לא ימוט לעולם, מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל", באתר "דעת"
אסתר פרבשטיין, ‏השתקפות הדרך לקרבת ה', בתוך: שמעתין, גיליון 114, 1994, באתר "דעת"
הולך תמים, בביצוע עמיחי פלסר ומקהלת הישיבה לצעירים, סרטון בערוץ "עמיחי פלסר", באתר יוטיוב (אורך: 04:29)

הערות שוליים עריכה

^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29
^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29
^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 65
^ מדרש תהילים, ‏מזמור ט"ו, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ד, עמוד א'
^ עמוס חכם, תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, ע"מ סה–סו

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29

[2] שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29

[3] יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 65

[4] מדרש תהילים, ‏מזמור ט"ו, טקסט דיגיטלי באתר ספריא

[5] תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ד, עמוד א'

[6] עמוס חכם, תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, ע"מ סה–סו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: תהלים טו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תהילים ט"ו