תזונה היא סך המזונות והמשקאות אותם צורך האדם בפרק זמן נתון.

צלחת המזון המעודכנת, שפרסם משרד החקלאות האמריקני בשנת 2011, היא מדריך תזונה כללי למזונות מומלצים
התזונה מתייחסת לצריכת המזון והמשקאות של האדם

אדם המתמחה בחקר או בייעוץ טיפולי בתחום זה נקרא תזונאי.

מדעי התזונה הוא תחום מדעי העוסק בקשר בין התזונה לבין בריאות וחולי.

אבות המזוןעריכה

  ערך מורחב – אבות המזון

ישנן שש קבוצות עיקריות של חומרי תזונה שהגוף האנושי צורך: פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים, ומים.

תזונה לא מאוזנת באבות המזון עלולה לגרור פגיעה בבריאות, הן עקב עודף או מחסור. ההשפעה היא מצטברת וניכרת בדרך כלל רק לאחר זמן מה.

בנוסף, היות שרוב מרכיבי המזון מעורבים גם בתקשורת בין-תאית (כאבני בניין שמאפשרים תקשורת זו או כחלק מהורמון או מזרם איתות), חוסר או עודף של חומרים בתזונה עלול להשפיע באופן עקיף על התפקוד ההורמונלי. מסיבה זו, הורמונים, אשר מווסתים את הביטוי של גנים, מהווים קישור בין התזונה של בעל חיים לבין הדרך בה גנים שלו באים לידי ביטוי (הפנוטיפ שלו). הדרך בה קשרים אלו פועלים ועוצמתם היא דבר המצוי במחקר, אבל מחקרים מהתקופה האחרונה הדגימו את התפקיד המרכזי של תזונה בפעילות הורמונלית ולפיכך גם בבריאות.

תזונה לקויהעריכה

תזונה לקויה מוגדרת כחוסר איזון בין התזונה הרצויה לבין מה שהאדם אוכל[דרוש מקור]. תזונה לקויה מתפתחת מאכילת יתר או אי אכילה (תת תזונה), והיא יכולה להיגרם מסיבות רבות.

תזונה לקויה עלולה לגרום להשלכות שליליות על הבריאות. קיים מגוון רחב של מצבים הנגרם מתזונה לקויה, אשר כולל תסמינים ומחלות כמו מחלת לב כלילית, השמנה, דלדול עצם, או צפדינה, כמו גם לבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות. בנוסף, בליעה של חומרים רעילים (כמו עופרת, כספית, PCB או דיוקסינים), יכולה לגרום להרעלה ולתוצאות קטלניות, כתלות במינון.

השפעותעריכה

עודף משקל עלול להוביל ללחץ דם ולכולסטרול גבוה וכתוצאה מכך למחלות לב. הפרעות אכילה עלולות להוביל לאנורקסיה ובולימיה נרבוזה וכן לחוסר סידן שגורם למחלות פרקים. תחלואות נוספות יכולות להיות בעיות אורתופדיות, אנמיה, נחירות עם דום נשימתי, אבנים בכיס מרה, סוכרת שאינה תלויה באינסולין, סרטן השד, המעי הגס הכליות והוושט.[1][2][3] תזונה לקויה גורמת להשמנה, וכתוצאה ממנה עלול הלוקה בה לסבול מנידוי חברתי ואי השגת קשרים חברתיים בתעסוקה ובאקדמיה. הנידוי החברתי יכול להשפיע גם על הפן הפסיכולוגי. הדבר יכול להתבטא בדימוי עצמי נמוך, הערכה עצמית דלה, עצבנות יתר, חוסר סבלנות, אי השתתפות בפעילות חברתית וכוח רצון חלש.[1][2] תזונה לקויה בייחוד בגיל הנעורים פוגעת בהתפתחותו הגופנית והקוגניטיבית של המתבגר. בנוסף, הדבר גורם להתבגרות מינית מוקדמת.[2] תזונה לקויה אצל ילדים עלולה לפגוע גם ביכולות הלמידה, פגיעה בפתרון בעיות, פגיעה בזיכרון, תוצאות נמוכות במבחני הישגים, פגיעה באינטליגנציה, עייפות וקשיים בריכוז.[1]בתקופת ההיריון תזונה בריאה חשובה במיוחד: הגוף נערך להתפתחות העובר ולתהליך ההנקה, מתפתחות רקמות הרחם והשליה ומתגברת אספקת הדם. עליה נאותה במשקל מטיבה עם בריאות האישה והעובר, מפחיתה סיכונים לסיבוכים ותורמת לבריאות היילוד.

סוגים כלליים של תזונהעריכה

את התזונה האנושית ניתן לחלק חלוקה כללית מאוד למספר סוגי תזונה, כאשר לכל סוג יתרונות וחסרונות פוטנציאליים משל עצמו:

  • תזונה אומניבורית; תזונה המורכבת מבשר בעלי חיים (כולל דגים), תוצרים מסוימים של בעלי חיים מסוימים, כגון ביצים, דבש, וחלב, ומזונות ממקור צמחי, מינרלים, ויטמינים, ושאר נוטריאנטים.
  • תזונה צמחונית הכוללת מוצרי חלב וביצים (Ovo-lacto vegetarian)(אנ') - תזונה נטולת בשר בעלי חיים ודגים, המורכבת מתוצרים מסוימים של בעלי חיים מסוימים, כגון ביצים, דבש, וחלב, ומזונות ממקור צמחי, מינרלים, ויטמינים, ושאר נוטריאנטים,.[4][5]
  • תזונה פלקסיטריאנית (semi-vegetarian ,Flexitarian)(אנ') כוללת מעט מאוד בשר, עופות ודגים, כוללת מוצרי חלב וביצים.[5][4]
  • תזונה פסקטריאנית (Pescetarian) - אינה כוללת בשר ועופות. כוללת דגים ומאכלי ים אחרים, מוצרי חלב וביצים.
  • תזונה צמחונית-חלבית (Lacto vegetarianism)(אנ')[5] תזונה שאינה כוללת בשר, עופות, דגים וביצים, אך כן כוללת מוצרי חלב.
  • תזונה אגטריאנית (Ovo vegetarians, eggetarians)(אנ')[5] תזונה הנמנעת מבשר, עופות, דגים ומוצרי חלב, אך כן כוללת ביצים.
  • תזונה טבעונית (Vegan); סוג ספציפי של תזונה צמחונית בה נמנעים גם מאכילת מזונות מן החי שאינם בשר גוף בעלי החיים, כמו חלב וביצים ולעיתים דבש.
  • תזונה מקרוביוטית (Macrobiotic diet) תזונה הכוללת דגים אולם נמנעת מבשר, עופות, ביצים, מוצרי חלב, פירות טרופיים, ממתיקים, עגבניות ותפוחי אדמה (ולעיתים גם חצילים ופלפלים).
  • תזונה פרותנית (Fruitarian diet) תזונה טבעונית המבוססת על צריכת פירות טריים או מיובשים.
  • תזונת המזון הגולמי (raw food diet)(אנ') תזונה המבוססת על אכילת מזון שאינו מעובד ואינו מבושל.
  • תזונה טבעונאית (Raw veganism) תזונה המשלבת טבעונות עם תפיסת תזונת המזון הגולמי.

לבחירה באחד מסוגי התזונה עשויים להיות מניעים רבים, כמו למשל מניע מוסרי, בריאותי, דתי, ולעיתים אף סביבתני-אקולוגי.

חינוך תזונתיעריכה

יש הטוענים כי חינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל מגיל צעיר על מנת להקנות לילד אורח חיים בריא שישמש אותו גם בבגרותו. פיתוח הרגלים שכאלה יעלה את רמת הוויטמינים בגוף וימנע תחלואות רבות. בנוסף העלאת צריכת הסידן תועיל בהתפתחותו של הילד. הקטנת כמויות המזון וצריכה מופחתת של קלוריות ושומנים וכן הקניית הרגלים לאכילת ירקות באופן יציב יביא לשינוי מהותי בהרגלי אכילה ולא לשינוי זמני.[1][2][3] יש לשלב פעילות גופנית יחד עם הקניית אורח חיים בריא: הפחתת זמן צפייה במחשב ובטלוויזיה והגברת פעילות גופנית, וסיוע לילד בהקניית הרגלי האכילה.[1] יש להתחיל טיפול חברתי בבית הספר, עבודה בקבוצות נמצאה יעילה יותר מעבודה פרטנית. בנוסף, שיתוף של המשפחה עתיד לסייע רבות להצלחתו של הילד. פתיחת מרכזים לטיפול בהשמנה על מנת להעלות למודעות את הנושא, מרכזים שיכללו צוות טיפולי של פסיכולוגיים, דיאטנים, עובדים סוציאליים ורופאים.[1][2] כיום לא ניתן לסייע בהשמנה על ידי אמצעים תרופתיים. במקרים קיצוניים כדאי לשקול אופציה של טיפול תרופתי או ניתוחי במקרים שבהם נשקפת סכנה לחייו של הילד.[1]

עבודת התזונאיעריכה

עבודת התזונאי היא לבנות דיאטה מאוזנת לאדם הזקוק לכך. תזונאים קובעים הרכבי תפריטים והשלמות לתזונה וכן אחראיים על ייעוץ לפתרונות תזונתיים עבור מטופליהם.[6] עבודת התזונאים עם המטופלים עשויה להתמקד בתהליכי ירידה במשקל או בהתאמת תזונה להתמודדות עם מצבים בריאותיים שונים כגון מחלות מערכת העיכול, סוכרת ועוד. הם עוסקים גם במחקר על התאמת תזונה לצורכים האישיים של כל מטופל.[7] הם מתאימים תזונה לאוכלוסיות שונות בהן קשישים והאוכלוסייה המבוגרת, ילדים, ספורטאים ונשים הרות.[8]

  ערך מורחב – דיאטן קליני

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ד"ר שפר הגר, מה ילדים צריכים לאכול - המדריך המלא לתזונת ילדים ונוער, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2008(הספר בקטלוג ULI)
  • ד"ר ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, הוצאת פוקוס, 2006(הספר בקטלוג ULI)
  • יעקב ברמן, התזונה הטבעית - מדריך לטיפול בבעיות מערכת העיכול, הוצאה עצמית(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תזונה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם בירמן ופיקר
  2. ^ 1 2 3 4 5 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם שליטין
  3. ^ 1 2 וילט ו', שטמפפר מ' (2003), לבנות מחדש את פרמידת המזון. בתוך: אוריינות בריאותית- תזונה מקדמת בריאות חוברת הדרכה למורה, המכון למדע, עמ' 17-24
  4. ^ 1 2 Vegetarian diets: what do we know of their effects on common chronic diseases?
  5. ^ 1 2 3 4 Venderley AM, Campbell WW. Vegetarian diets: Nutritional considerations for athletes. Sports Med 2006;36: 293-305. Craig WJ. Health effects of vegan diets. Am J Clin Nutr. 2009;89:1627S-1633S.
  6. ^ נוהל שפורסם על ידי משרד הבריאות המפרט את אחריות התזונאי
  7. ^ הסבר על עבודת התזונאי, סיגל פרישמן מנהלת מח' תזונה בביה"ח בילינסון, באתר לימודים בישראל
  8. ^ פירוט עבודת הדיאטן באתר עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל "עתיד"