ויקיפדיה

תזונת פעוטות

תזונת פעוטות עוסקת בתיאור הצרכים התזונתיים של פעוטות. תזונה חסרת קלוריות, מינרלים, ויטמינים או נוזלים חיוניים נחשבת כתזונה חלקית. חלב אם מספק את התזונה הטובה ביותר לחודשי הגדילה הראשונים והחיוניים. לדוגמה, הנקה מסייעת במניעת אנמיה, השמנת יתר ותסמונת מוות פתאומי של פעוטות ובנוסף ההנקה תורמת למערכת העיכול, חסינות, אינטליגנציה והתפתחות השיניים. בדרך כלל פעוטות לא אוכלים מזון מוצק עד גיל ארבעה עד שישה חודשים.[1] מבחינה היסטורית, ההנקה הייתה האופציה היחידה לתזונה אחרת הפעוט לא היה יכול לשרוד. ברוב המוחלט ההמלצה היא בעד הנקה, אך יש מקרים בהם היא אינה מומלצת, למשל לאמהות המטופלות בטיפול נגד סרטן, אמהות עם שחפת פעילה, HIV, שימוש בסמים או לוקמיה.[2] ניתן להתייעץ עם רופאים כדי לקבוע מהו המקור הטוב ביותר לתזונת פעוטות בכל מקרה לגופו.

תינוק יונק

דרישות בסיסיות לתזונת פעוטות עריכה

 
תרכובת מזון לתינוקות בבקבוק השמאלי וחלב אם בבקבוק הימני

תזונה תקינה לפעוטות דורשת מתן חומרים חיוניים התומכים בגדילה תקינה, בתפקוד, בהתפתחות ובעמידות בפני זיהומים ומחלות. הורים יכולים להחליט אם להניק או לתת תרכובת מזון לתינוקות. החלטה זו מורכבת ותלויה בהמון גורמים שונים, כגון אורח חיים, זמינות לתהליך ההנקה או קשיים בהנקה. במידה והאשה רוצה להניק היא יכולה להיעזר ביועצת הנקה, או בארגונים כמו ליגת לה לצ'ה.[2] בכל מקרה על ההורים לקחת את התינוק למעקב בתחנות לבריאות המשפחה (טיפת חלב), ושם יעקבו אחרי התפתחותו, וכי צרכיו התזונתיים נענים.

לידה עד שישה חודשים עריכה

ארגון הבריאות העולמי וארגונים נוספים ממליצים כיום (נכון לדצמבר 2020) להאכיל פעוטות על ידי חלב אם בלבד בששת החודשים הראשונים לחייהם.[3] אם הוחלט להאכיל את הפעוט בתרכובת מזון לתינוקות, עליו להיות מועשר בברזל. פעוט שמקבל אך ורק חלב אם בששת החודשים הראשונים זקוק לעיתים רחוקות לוויטמינים או מינרלים. עם זאת, הוויטמינים D ו-B12 עשויים להיות נחוצים אם יש לאם המניקה מחסור בוויטמינים אלה. למעשה, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציעה לכל הפעוטות, שיונקים או לא, ליטול תוסף ויטמין D בימים הראשונים לחייהם כדי למנוע מחסור בוויטמין D או רככת. פעוטות היונקים באופן בלעדי יצטרכו גם תוסף של ברזל לאחר ארבעה חודשים, מכיוון שכמות הברזל מחלב אם בלבד אינה מספיקה בשלב זה.[2]

שימוש בתרכובת מזון לתינוקות עריכה

ניתן להשתמש בצורת תזונה זו במקום בחלב אם כחלק מבחירת אורח החיים או בהינתן שהאם אינה יכולה להניק. שימוש בתרכובת מזון לתינוקות מספקת את כל התזונה הדרושה לפעוט כדי לגדול ולצמוח[4]. כל פעוט שונה ועשוי להזדקק לתזונה שונה כדי לעזור לו לגדול ולהתפתח. פעוטות עלולים לסבול מאלרגיות, עשויים להתבגר מוקדם או שיש להם סיבה לא לצרוך חלב אם. ישנן תרכובת מזון עבור כל סוג של פעוט. אם לפעוט יש אי סבילות ללקטוז, הוא יכול לצרוך תרכובות מזון המבוססות על סויה או תרכובות מזון נטולות לקטוז[5]. חלק מן הפעוטות עשויים לסבול מכאבי בטן קשים וזקוקים לתרכובות מזון שיהיו עדינות במיוחד אך עדיין יספקו את כל אבות המזון הדרושים כדי לשגשג ולגדול.

חשוב לדעת שמאכלים מסוימים אינם מומלצים לפעוטות. לדוגמה, בין אם פעוטות יונקים או ניזונים מתרכובת מזון לתינוקות, אין צורך בנוזלים נוספים בארבעת החודשים הראשונים לחייהם.[2] צריכת יתר של נוזלים או תוספי מזון נוספים עלולה להיות בעלת השפעה מזיקה. נוזלים מלבד חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות מועשרת אינם מומלצים. תחליפים אלה, כגון חלב רגיל, מיץ ומים אינם מכילים את מה שהפעוט צריך על מנת לגדול ולהתפתח. בנוסף חומרים אלו אינם מתעכלים בצורה נכונה ויכולים להוות סיכון לפעוט אם הם מזוהמים. צריכת מים מקובלת רק כאשר מערבבים אותם כחלק מתרכובת מזון לתינוקות. יש גם להימנע מדבש מכיוון שיש סיכון גבוה לבוטוליזם.[2] חלב אם הוא הדבר הבטוח ביותר שאפשר לתת לפעוט, אלא אם כן רופא מומחה ממליץ אחרת.

תדירות ההנקה משתנה בין כל אם לפעוט שלה. הגורמים התורמים לכך הם הגיל, המשקל, הבגרות, יכולות העיכול הקיבתיות וריקון הקיבה של הפעוט. כמו כן גם נפח האחסון שיש לאם בבלוטות החלב של השד. בדרך כלל, האם מניקה כשמונה עד שתים עשרה פעמים ביום כאשר מדובר בפעוטות יונקים. בשלב מוקדם, פעוטות עשויים לא להתריע על כך שהם רעבים, ולכן מלמדים את ההורים להאכיל את הפעוט כל שלוש שעות במהלך היום וכל ארבע שעות במהלך הלילה, גם אם נדרש להעיר את הפעוט. ההאכלה נמשכת כ־30-40 דקות בהתחלה, כ־15-20 דקות לכל שד באם מניקה. עם התבגרות הפעוט זמני ההאכלה מתקצרים.[1] ההאכלה לעיתים קרובות חשובה לקידום גדילה והתפתחות תקינה ושמירה על ייצור חלב אם אצל האמהות המניקות.

אין להאכיל פעוט במזון מוצק עד גיל ארבעה עד שישה חודשים. העיכוב בהאכלת מוצקים הוא מכיוון שהתינוק אינו מסוגל לעכל מזון מוצק כראוי. פעוטות נולדים עם רפלקס לינוק חלב ואין להם את היכולת לסרב לאוכל ולכן, אם ניתנים להם מוצקים – זה נחשב להזנה כפויה.[2] מתן מזון מוצק בטרם עת יכול להוביל לעלייה במשקל ולהשמנת יתר וזו סיבה נוספת להעדפת חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות.

פעוט עריכה

פעוטות שנולדים בדרך כלל צורכים 230 גרם מזון במשך היומיים הראשונים לאחר הלידה. בהמשך, יגדלו בהדרגה ל-450 גרם עד 1.36 ק׳׳ג עד שבועיים לאחר הלידה. צריכת האכילה של הפעוט צפויה להיות מ-8 ועד 12 פעמים ביום. פעוטות יצטרכו לאכול לאורך כל הלילה עד שקיבתם תוכל להכיל יותר נוזלים ומזון.[6]

חודשיים עריכה

תינוקות בגיל חודשיים יתחילו לשתות 1.80 ק׳׳ג עד 2.30 ק׳׳ג כל 3 עד 4 שעות.[6]

ארבעה חודשים עריכה

תינוק בן 4 חודשים צריך לשתות 2.30 ק׳׳ג עד 2.70 ק׳׳ג כל 4 שעות.[6]

שישה חודשים עריכה

ילד בן 6 חודשים צריך לשתות 2.70 ק׳׳ג עד 3.60 ק׳׳ג כל 4–5 שעות.[6]

שישה עד שנים עשר חודשים עריכה

תחילת אכילת מוצקים עריכה

 
פעוטה אוכלת בפעם הראשונה כפית אורז

יש להאכיל במזון מוצק החל מגיל חצי שנה ואילך. יש להימנע ממלח, סוכר, בשר מעובד, מיצים ומזונות משומרים ככל הניתן. חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות הם המקור העיקרי לתזונה במהלך החודשים הללו, בנוסף למזון מוצק.[3] ניתן להכניס מזון מוצק בגיל זה מכיוון שדרכי העיכול כבר מוכנים לכך. ניתן לעכל מוצקים ביתר קלות וישנה נטייה פחותה לתגובות אלרגיות. בשלב זה הפעוט התחיל כבר להבקיע שיניים, מה שמסייע לו בלעיסת מזון מוצק. אבן דרך נוספת שאליה הפעוט הגיע בגיל זה היא תמיכה נכונה בגולגולת וסיבוב ראשו בצורה עצמאית. הם עשויים לעשות זאת כדי להביע חוסר רצון במאכלים מסוימים. הפעוט גם התפתח מספיק כדי להשתתף בהאכלתו על ידי אחיזת בקבוקים וחתיכות מזון כדי להאכיל את עצמו.[2]

כאשר פעוטות מתחילים באכילת מוצקים חשוב שהפעוטות יצרכו מוצקים עם ברזל. זאת, מפני שפעוטות אוגרים ברזל כשהם ברחם ומרגע הלידה ועד גיל 6 חודשים הוא יורד בריכוזו ונעלם מגופם[7]. דגני פעוטות מועשרים בברזל ולכן היו באופן מסורתי המוצק הראשון שניתן לפעוט בשל תכולת הברזל הגבוהה שלו. דגנים יכולים להיות עשויים מאורז, שעורה או שיבולת שועל. עם זאת, עולה התפיסה שמזונות מלאים העשירים בברזל, כמו בשר וקטניות, עשויים להיות בחירה טובה יותר ממזונות מעובדים מועשרים בברזל כמו דגני פעוטות תעשייתיים[8].

יתרונות בריאותיים בהנקה עריכה

 
תרכובת מזון לתינוקות (כוס שמאלית) בעלת ריכוז מים גבוה יותר וריכוז שומן נמוך יותר ולכן פחות משביע. לעומת זאת חלב אם (כוס ימנית) בעלת ריכוז נמוך של מים וריכוז גבוה של שומן וכך תורמת לתחושת שובע.

הנקה יכולה להפחית את הסיכון למחלות נשימה, למחלות במערכת העיכול ולמחלות אחרות שעלולות לסכן חיים. היא מציעה הגנה מפני השמנת יתר וסוכרת גם בשלב מאוחר יותר בחיים.[3] הוכח כי חלב אם שונה מבחינה כימית בין כל אם והפעוט שלה. לדוגמה, לאם של פג יהיה חלב שונה מאם של פעוט בוגר. חלב אם יכול להשתנות גם אם מתגלה זיהום אצל התינוק[9]. מניעה טבעית זו מותאמת לכל פעוט.

מניעת אנמיה עריכה

פעוטות יונקים נמצאים בסיכון נמוך יותר לחלות באנמיה אשר נגרמת ממחסור בברזל. פעוטות הצורכים רק חלב מפרה בדרך כלל לוקים במחסור בברזל והם נמצאים בסיכון של 50% יותר לאבד דם בצואה מאשר פעוטות הצורכים חלב אם או פעוטות הצורכים תרכובת מזון לתינוקות. אם הפעוט אלרגי לחלב פרה – החלב עלול יגרום לו לדלקת במערכת העיכול, וכתוצאה מכך ייגרם איבוד דם כרוני וירידה בספיגת הברזל. זו הסיבה שיש להעשיר תרכובת מזון לתינוקות אם לא ניתן להניק.[2] חלב אם מכיל באופן טבעי לקטופרין, חלבון הקושר ברזל ומאפשר ספיגת ברזל ועיכול טובים יותר. כאשר הפעוט יכול לספוג יותר ברזל בריאות המעיים שלו תהיה טובה יותר.

מניעת השמנת יתר עריכה

פעוטות יונקים נוטים להיות בעלי שכיחות נמוכה יותר של השמנת יתר בהמשך חייהם. חלב אם מוביל לעלייה איטית יותר במשקל בגיל הרך, ומגן מפני השמנת יתר והתפתחות סוכרת מסוג 2.[2] סוכרת היא בעיה בריאותית חמורה כאשר הגוף אינו משתמש נכון באינסולין. אבחנה זו עלולה לגרום לסיבוכים רבים בעור, בעיניים, ברגליים, במערכת העצבים, בלב ובכליות[10]. לכן, חשוב למנוע סוכרת במידת האפשר, מכיוון שהיא הולכת יד ביד עם השמנת יתר.

כאשר הפעוט יונק הוא נחשף למגוון טעמים עקב התזונה המשתנה של האם וחלב האם[11]. מחקר הראה כי בהמשך חייהם ילדים שינקו נוטים יותר לאכול מגוון מזונות בריאים. זה קורה מכיוון שהעדפות האוכל מושרשות מוקדם בחיים. לכן, כאשר פעוט נחשף למגוון טעמים בשלב מוקדם, הם נוטים להיות פחות בררנים במזונם בשלבים מאוחרים יותר בחייהם. מחקר אחר אישר ירידה בהשמנת יתר בגיל שנתיים וארבע שנים אם הפעוט יונק באופן בלעדי לפחות בארבעת החודשים הראשונים[12]. לכן, הוכח שחלב אם הוא התזונה הטובה ביותר מבלי לגרום להשמנת יתר.

מניעת מוות פתאומי בפעוטות עריכה

 
תינוק ישן

מוות פתאומי בפעוטות (מוות בעריסה) הוא מוות בלתי מוסבר המתרחש אצל פעוטות בגיל שנה ומטה. רוב מקרי המוות מתרחשים כאשר הפעוט ישן[13]. ההנקה (ללא תלות במשכה) מסייעת בהפחתת הסיכון למוות פתאומי.[2] מומלץ להניק את הפעוט מגיל לידה ועד 6 חודשים אך ורק כדי להפחית את הסיכון למוות פתאומי ב-50%[14]. שלשולים ומחלות בדרכי הנשימה העליונות, קשורים שניהם לסיכון גבוה יותר למוות פתאומי. הם מופיעים בתדירות נמוכה יותר אצל תינוקות שיונקים בהשוואה לתינוקות שאינם יונקים. כמו כן, חלב אם מספק תזונה נחוצה להתפתחות מוחו של הפעוט. ההנקה מאפשרת למוח של הפעוט להתבגר די מהר, כך שיהיה לו את הרפלקס לשאוף לאוויר בעת הצורך. בנוסף, פעוטות יונקים נוטים לישון לתקופות קצרות יותר בכל פעם ולהתעורר ביתר קלות. מחקרים הראו כי פעוטות שישנים זמן קצר ומתעוררים משנתם נוטים בקלות להיות בסיכון נמוך יותר למוות פתאומי[15]. לסיכום, רוב המקרים קורים כאשר התינוק ישן, לכן חשוב להניק באופן בלעדי על מנת להפחית את שכיחות המוות הפתאומי.

פיתוח בריאות מערכת העיכול עריכה

חלב אם הוא מרכיב חשוב למערכת העיכול של הפעוט. זהו המזון הטוב ביותר להאכלה ועדיף מאשר חלב פרה. פעוטות אינם יכולים לעכל כראוי שומנים, אשר חלב פרה מלא בהם. חלב אם מכיל גם הוא הרבה שומן, אך הוא מכיל גם ליפאז, חומר המסייע בפירוק השומן ובכך מסייע בעיכול. חומר זה מוביל לצואה רכה יותר אצל הפעוטות, ולכן תופעת העצירות נדירה יותר אצל פעוטות יונקים.[2] חלב אנושי מאפשר גם לגידול חיידקים מועילים במעי התינוק, המגנים על מחסום הרירית בקיבה של הפעוט. זה מונע מהפתוגנים המזיקים לפגוע בדופן המעיים של הפעוט. רירית העיכול של הפעוט אינה מסוגלת לייצר נוגדנים עד לגיל ארבעה עד שישה חודשים, מה שהופך את התינוק לרגיש יותר לזיהומים. עם זאת, חלב אם מספק את הנוגדנים הדרושים לפעוט כדי להישאר מוגן עד שהוא מסוגל לייצר נוגדנים משלו. חלב אם מגרה גם מיקרוביוטה, מה שמביא לייצור אימונוגלובולין. אימונוגלובולין ההווה קו הגנה ראשון להגנה על מערכת העיכול של הפעוט. אימונוגלובולין זה גבוה בהרבה אצל פעוטות שיונקים מאשר אצל פעוטות שניזונו מתרכובת מזון לתינוקות.

פיתוח מערכת החיסון עריכה

 
מקולוסטרום לחלב אם (ימים אחרי הלידה)

קולוסטרום הוא מקור תזונה מצוין לפעוט שזה עתה נולד. זהו נוזל צהוב עבה שהאם מייצרת מיד לאחר הלידה. יש בו תזונה יקרת ערך המסייעת לחסינות הפעוט מכיוון שהיא מסייעת בהשמדת נגיפים הגורמים למחלות. יתרונות אחרים של קולוסטרום כוללים: מניעת צהבת, סיוע לפעוט במתן הצואה הראשונה שלו, בניית מערכת חיסונית חזקה, אספקת כמות גדולה של ויטמינים וחלבון ומונע ירידה ברמת הסוכר בדם אצל פעוטות[16]. יש לנוזל הקולוסטרום יתרונות רבים לפעוט שזה עתה נולד אשר ניתן לספק אך ורק באמצעות הנקה.

חלב אם מכיל גם הרבה יותר חלבון מאשר חלב פרה. הוא מכיל 60% חלבון ואילו חלב פרה מכיל 40% חלבון בלבד. חלבון חשוב מאוד לפעוטות מכיוון שהם זקוקים ליותר חלבון לקילו מאשר מבוגרים זקוקים. בחודשים הראשונים לחייהם חלבון זה חייב להגיע מחלב אם או מתרכובת מזון לתינוקות, והוא אינו יכול להגיע מחלב פרה[17]. חלבון ספציפי אחד שיש לחלב אם הוא לקטופרין, שהוא בקטריוסטטי, והוא מונע צמיחה של חיידקים מזיקים. ללא חלבון זה, הפעוט אינו יכול לייצר את החסינות שגופו זקוק לה נואשות, וכתוצאה מכך קיים סיכון גבוה יותר למחלות ותת תזונה. חלב אם מספק את המקור הטוב ביותר לחלבון לתינוק.

חלב אם מספק אימונוגלובולין לתינוק המכונה IgG. אימונוגלובולין זה מספק חסינות פסיבית מהאם לתינוק. המשמעות היא שנוגדנים למחלות ילדות שכיחות כמו דיפתריה, חצבת, פוליומיליטיס ואדמת מועברים לפעוט באופן טבע אם האם הייתה מחוסנת למחלות אלו בחייה. לאחר מכן מוגן הפעוט למשך כשלושה חודשים, זמן זה מספיק כדי להגן עליהם עד שיקבלו את החיסונים הראשונים שלהם לאחר חודשיים.[2]

פיתוח האינטליגנציה עריכה

בעולם המערבי, יש להורים נטייה לרצות שילדיהם יפתחו אינטליגנציה גבוהה. הנקה של פעוט יכולה להגביר את האינטליגנציה שלהם לאורך כל החיים. לאמהות שהניקו את ילדיהן באופן בלעדי יש סיכוי גבוה יותר להגביר את האינטליגנציה של הילד שלהן. מחקרים הראו כי לפעוטות שהניקו אותם במשך שישה חודשים לעומת תינוקות שהניקו רק חודש אחד יש ציון אינטליגנטי גבוה יותר. ציוני האינטליגנציה שלהם גבוהים יותר גם בגיל 15 שנים.[18] הנקה מסייעת להתפתחות בשלות קוגניטיבית המביאה לאינטליגנציה גבוהה יותר. עם זאת, זה היה מתואם רק לאותם ילדים שהניקו אך ורק על ידי אמהותיהם כתינוקות.[18]

פיתוח בריאות הפה עריכה

עששת דנטאלית היא מחלת הילדות הכרונית הנפוצה ביותר.[19] המעבר מהנקה או האכלה מבקבוק יכול להיות זמן מאתגר הן עבור ההורה והן עבור הפעוט. זה הזמן בו הסיכון להתפתחות עששת מתפתח והוא מגיע עם תחילת התפרצות השיניים הראשונות. מעבר מהנקה או הנקה מבקבוק בדרך כלל עולה בקנה אחד עם הכנסת מזון מוצק שעלול להכיל חומרים (כלומר סוכרים ופחמימות אחרות) העלולים לגרום לעששת בשיניים. צריכת חלב פרה ומשקאות אחרים שאינם חלב אם (כלומר מיצים) בגיל 6 שבועות עד 12 חודשים תורמת באופן משמעותי לעששת בשיניים לאחר 5 שנים[20]. יש קשר בין שימוש ממושך בבקבוק לעלייה בעששת השיניים ולכן מומלץ לעודד את הפעוטות לשתות מכוס שתייה עד ליום הולדתם הראשון ולהיגמל מהבקבוק עד גיל 12–14 חודשים. הפסקת ההנקה תלויה בפעוט ובאם. מוצץ יכול לשמש כאמצעי להרגעה או הסחת דעתו של הפעוט. עקב הסיכון לעששת בשיניים, לא כדאי לטבול מוצצים בנוזלים ממותקים (כלומר מי סוכר, מיץ וכו').[19]

היסטוריית ההנקה עריכה

 
אישה מניקה פעוט. שנת 1777

הנקה, באופן פרהיסטורי, הייתה הדרך היחידה בה ניזונו תינוקות. במשך זמן רב לא היה תחליף מקובל לחלב האם. בשנת 1 לספירה, פילוסופים גילו את החשיבות של חלב אם לעומת תחליפים אחרים. המסקנה הייתה כי הנקה סייעה לאם ולתינוק ליצור קשר רגשי.[3] הערך התזונתי עדיין לא הובן במלואו, אך האמינו כי באמצעות יניקה התינוק צבר לא רק אנרגיה, אלא גם את המאפיינים האישיותיים של האם. הדעה המקובלת הייתה שתינוקות יניקו זמן רב ככל האפשר, ורבים מהם ינקו עד גיל שנתיים-שלוש.

רק לאחר 1600 שנה הבינו את חשיבותו של חלב אם. בשנת 1748, בספר "חיבור על סיעוד וניהול ילדים מגיל לידתם ועד גיל שלוש שנים" מאת קדוגן, קולוסטרום הוכר כחומר האחראי לחיסול המקוניום, ומניעת מחלות של אמהות ופעוטות. כמו כן, האמינו כי ייווצר קשר חזק אם האם תניק את פעוטה מרגע הלידה. אלו שהמשיכו להאכיל את תינוקותיהם בתחליפים כמו דגני בוקר, חלב פרות ומרק בשלב מוקדם מדי הובילו לכך שהפעוטות פיתחו מחלות כגון צפדינה, רככת, בעיות במערכת העיכול ואבנים בכליות.[3]

במאה ה-19, מדענים ייחסו שיעורים גבוהים של תמותה ותת תזונה לחוסר הנקת פעוטות. בשל כך, התקבלה ההנחה כי הנקה היא האופציה הטובה ביותר לתזונת פעוטות עד גיל חצי שנה. עם זאת, בשנת 1847, כאשר נוצרה הנוסחה המסחרית הראשונה של תרכובת מזון לתינוקות, היא קידמה את השימוש בבקבוקים, בין השאר בשל שדיים שקיבלו קונוטציה מינית בתקופה זו. עם קידום תרכובת המזון לתינוקות צנח עידוד האמהות בהנקת הפעוטות. ארגונים ששמו לב לכך החליטו לקדום את ההנקה שוב והם כללו תנועת לידה טבעית, יוזמה של בית חולים ידידותי לפעוטות שהושק על ידי ארגון הבריאות העולמי וקרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניסף). בשנת 1990 ארגונים אלה דאגו להגן ולקדם את האמרה "חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקות[3]" וכן אמרה זו נכון עד היום. הגורמים המובילים לשיעורי הנקה מוגברים לאחרונה כוללים מתקנים המעודדים אמהות ליצור מגע עור לעור עם התינוק לאחר הלידה, ולטפח את תחילת ההנקה.[1]

ישנן אמונות ותפיסות מוטעות שונות הנוגעות לתזונת פעוטות, במיוחד בנושא ההנקה בקרב צעירים, צעירות וקבוצות שבטיות שונות. מחקרים נעשו כדי ליידע אנשים עם עדויות עובדתיות יותר הקשורות ליתרונות והחסרונות של תזונת תינוקות. לדוגמה, אמהות שנסקרו משבט המסאי עם ילדים בגילאי הילוד עד שישה חודשים מאמינות שתערובת של חלב אם ותוספי מזון מוצקים למחצה אחרים יכולה להיות ארוחה מועילה ומזינה יותר עבור הפעוט. נערך מחקר מעמיק יותר שהוכיח שההצהרה הנ"ל איננה לטובת הפעוט. בהשוואה לשיעורי התמותה והתחלואה משבט המסאי ומקומות אחרים, יש למסאי נתונים סטטיסטיים גבוהים יותר עבור שניהם. זו יכולה להיות תוצאה של היעדר מידע על המלצות ארגון הבריאות העולמי להאכלת תינוקות וילדים[21]. עם זאת, מחקר נוסף נעשה בזימבבואה שקשור גם להנקת תינוקות. מחקר זה הראה את הגורמים המנוגדים מול רעיון ההנקה הבלעדי. בזימבבואה יש הולכה צואתית בגלל תנאי מחיה גרועים כמו תברואה לקויה במים והידרציה. התברואה של יעילות התזונה בהיגיינה ערכה שני ניסויים בסיסיים בשני מחוזות כדי להדגיש את חשיבות הערכים התזונתיים של פעוטות ולשפר את התנאים להאכלתם. הם צפו במאפיינים ביתיים ובאינטראקציות חברתיות שאותם השוו לאופן בו הפעוט מגיב[21]. ניסויים אלה יסייעו בהשערה ובהסבר על בעיות בריאות הציבור של הפעוטות. באופן כללי, נוצר עניין רב בנושא תזונת פעוטות, אשר בתקווה יביא לשינוי ולתמיכה רבה יותר בתזונת הפעוטות ויעולתה[22].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Binns, C., Scott, J., Forbes, D., Hewitt, K., Pasalich, M., Davies, P., ... & Lee, A. (2012). Infant feeding guidelines: information for health workers.
  • de la Torre Gomez, C., Goreham, R. V., Bech Serra, J. J., Nann, T., & Kussmann, M. (2018). “Exosomics”—a review of biophysics, biology and biochemistry of exosomes with a focus on human breast milk. Frontiers in genetics, 9, 92.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Deitra Leonard Lowdermilk, Shannon E Perry, Kitty Cashion, Kathryn Rhodes Alden, Maternity & women's health care, 2016, ISBN 978-0-323-16918-9. (בenglish)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Marilyn J Hockenberry, David Wilson, Wong's nursing care of infants and children, 2015, ISBN 978-0-323-22241-9. (בenglish)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Olgica Milankov, Breastfeeding through the centuries, Medicinski pregled 71, 2018, עמ' 151–156 doi: 10.2298/mpns1806151m
  4. ^ Breastfeeding vs. Formula Feeding (for Parents) - Nemours KidsHealth, kidshealth.org
  5. ^ Infant formulas: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 How Often and How Much Should Your Baby Eat?, HealthyChildren.org
  7. ^ Iron needs of babies and children, Paediatrics & Child Health 12, 2007-4, עמ' 333–334
  8. ^ Infant feeding guidelines : information for health workers, Canberra: National Health and Medical Research Council, 2012, ISBN 1-86496-566-5
  9. ^ Marilyn J Hockenberry, David Wilson, Wong's nursing care of infants and children, 2015, ISBN 978-0-323-22241-9. (בenglish)
  10. ^ Complications | ADA, www.diabetes.org
  11. ^ Ina Olmer Specht, Jeanett Friis Rohde, Nanna Julie Olsen, Berit Lilienthal Heitmann, Duration of exclusive breastfeeding may be related to eating behaviour and dietary intake in obesity prone normal weight young children, PLoS ONE 13, 2018-07-11 doi: 10.1371/journal.pone.0200388
  12. ^ Brian G. Moss, William H. Yeaton, Early Childhood Healthy and Obese Weight Status: Potentially Protective Benefits of Breastfeeding and Delaying Solid Foods, Maternal and Child Health Journal 18, 2014-07-01, עמ' 1224–1232 doi: 10.1007/s10995-013-1357-z
  13. ^ Sudden Infant Death Syndrome (SIDS) (for Parents) - Nemours KidsHealth, kidshealth.org
  14. ^ M. M. Vennemann, T. Bajanowski, B. Brinkmann, G. Jorch, Does Breastfeeding Reduce the Risk of Sudden Infant Death Syndrome?, Pediatrics 123, 2009-03-01, עמ' e406–e410 doi: 10.1542/peds.2008-2145
  15. ^ What is SIDS and how can breastfeeding reduce my baby's risk?, Lactation Link, ‏2017-05-29 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ Colostrum is Superfood for Your Newborn, American Pregnancy Association, ‏2020-09-11 (באנגלית)
  17. ^ The Importance of Protein in Infants & Toddlers, Hello Motherhood (באנגלית)
  18. ^ 1 2 Brian B. Boutwell, Jacob T. N. Young, Ryan C. Meldrum, On the Positive Relationship Between Breastfeeding & Intelligence, OSF
  19. ^ 1 2 S. M. Hashim Nainar, Shamsia Mohummed, Role of Infant Feeding Practices on the Dental Health of Children:, Clinical Pediatrics, 2016-07-02 doi: 10.1177/000992280404300202
  20. ^ Committee on Nutrition, The Use and Misuse of Fruit Juice in Pediatrics, Pediatrics 107, 2001-05-01, עמ' 1210–1213 doi: 10.1542/peds.107.5.1210
  21. ^ 1 2 Roger A. Edwards, Barbara L. Philipp, Using Maternity Practices in Infant Nutrition and Care (mPINC) Survey Results as a Catalyst for Change:, Journal of Human Lactation, 2010-09-27 doi: 10.1177/0890334410371212
  22. ^ Sanitation Hygiene Infant Nutrition Efficacy (SHINE) Trial Team, Jean H. Humphrey, Andrew D. Jones, Amee Manges, The Sanitation Hygiene Infant Nutrition Efficacy (SHINE) Trial: Rationale, Design, and Methods, Clinical Infectious Diseases: An Official Publication of the Infectious Diseases Society of America 61 Suppl 7, 2015-12-15, עמ' S685–702 doi: 10.1093/cid/civ844
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תזונת_פעוטות&oldid=36580604"