תזמורת פילדלפיה
תזמורת פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia Orchestra), שמקום מושבה בפילדלפיה שבפנסילבניה, היא אחת מ"חמש הגדולות" מבין התזמורות הסימפוניות בארצות הברית ובדרך כלל נחשבת לאחת המעולות בעולם. מאז 2001 היא מקיימת את סדרת הקונצרטים השנתית שלה במרכז קימל לאמנויות הבימה באולם וריזון, ליד האקדמיה למוזיקה, שם שכנה התזמורת במשך מאה שנים, מאז ייסודה בשנת 1900.
מרכז קימל לאמנויות הבימה, אולם הבית של תזמורת פילדלפיה | |
תאריך ייסוד | 1900 |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
מיקום | פילדלפיה, פנסילבניה |
אולם קונצרטים | מרכז קימל לאמנויות הבימה |
מנצח | יאניק נזה-סגין |
www | |
התזמורת נוסדה על ידי פריץ של, שגם שימש כמנצחה הראשון, בשנת 1900. בשנת 1907 החליף אותו במשרה זו קרל פוהליג, אבל היה זה לאופולד סטוקובסקי, מנצחה הראשי משנת 1912, שהביא את התזמורת למעמדה. בניצוחו יצא לתזמורת שם של וירטואוזיות בנגינה.
בניצוחו של סטוקובסקי הופיעה התזמורת בסרטו של וולט דיסני משנת 1940, פנטסיה, שם מצולם סטוקובסקי לוחץ את ידו של מיקי מאוס, לאחר שזה סיים את תפקידו כשוליית הקוסם של פול דיקא.
בשנת 1936 הצטרף יוג'ין אורמנדי לארגון וחלק את משרת המנצח הראשי עם סטוקובסקי עד 1938, כשקיבל עליו את התפקיד במשרה מלאה. הוא נשאר עם התזמורת למשך ארבעים שנה, ורבות מן ההקלטות המפורסמות ביותר של התזמורת נעשו תחת שרביטו. אורמנדי לקח את התזמורת למסעה ההיסטורי בשנת 1973 בסין, התזמורת המערבית הראשונה שביקרה במדינה זו אחרי עשרות שנים. התזמורת התקבלה בהתלהבות רבה וחזרה לסין לעוד שלושה ביקורים מוצלחים.
את אורמנדי החליף ריקרדו מוטי (1980–1992) ואחריו בא וולפגנג זאוואליש (1993–2002). מנהלה הראשי של התזמורת בימים אלה הוא יאניק נזה-סגין.
תזמורת פילדלפיה יכולה להתגאות גם בשיא יוצא דופן של חלוציות תקשורתית. הייתה זו התזמורת הסימפונית הראשונה שהופיעה בהקלטות חשמליות (בשנת 1925), הראשונה שהופיעה בשידור רדיו במימון מסחרי משלה (ברשת NBC בשנת 1929), הראשונה לבצע על פסקול של סרט קולנוע ("השידור הגדול" של חברת פאראמונט משנת 1937), הראשונה שהופיעה בשידור טלוויזיה ארצי (ברשת CBS, בשנת 1948). התזמורת האמריקאית הראשונה שהקליטה את מכלול הסימפוניות של בטהובן על תקליטורים (בשנת 1988), והתזמורת הראשונה לנגן קונצרט בשידור חי ברשת האינטרנט (בשנת 1997).
נוסף לביקורה ההיסטורי של התזמורת בסין בשנת 1973, היא הייתה גם התזמורת האמריקאית הראשונה שביקרה בווייטנאם, בשנת 1999 בניצוחו של וולפגנג סאוואליש.
תזמורת פילדלפיה מופיעה ביותר מ-130 קונצרטים בעונת המנויים שלה, מספטמבר עד מאי. בחודשי יוני-יולי יש לה עונת קיץ של קונצרטים תחת כיפת השמיים, במרכז מאן לאמנויות הבימה בפילדלפיה, ובאוגוסט היא מופיעה במשך שלושה שבועות במרכז אמנויות הבימה סרטוגה בסרטוגה ספרינגס שבניו יורק.
באפריל 2011 הודיעה התזמורת על פשיטת רגל.[1]
במהלך חודש יוני 2018 הופיעה התזמורת בסדרת קונצרטים בישראל תחת חסותה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
נגן הטרומבון הישראלי ניצן הרעוז הוא הנגן הראשי בקבוצת הטרומבונים בתזמורת משנת 1995.
מנהלים מוזיקליים
עריכה- יאניק נזה-סגין (2012 - ממשיך)
- שארל דיטואה (2008 - 2012) (מנצח ראשי)
- כריסטוף אשנבאך (2002 - 2008)
- וולפגנג זאוואליש (1993 - 2002)
- ריקרדו מוטי (1980 - 1992)
- יוג'ין אורמנדי (1936 - 1980)
- לאופולד סטוקובסקי (1912 - 1938)
- קרל פוהליג (1908 - 1912)
- פריץ של (1900 - 1907)
פרסים ומועמדויות
עריכהשנה | פרס | קטגוריה | פרויקט | תוצאה | מקור |
---|---|---|---|---|---|
2024 | פרס ג'ונו | אלבום השנה הקלאסי - אנסמבל גדול | Rachmaninoff: Symphonies Nos. 2 & 3; Isle of the Dead | מועמדות | [2] |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של תזמורת פילדלפיה
- תזמורת פילדלפיה, ברשת החברתית פייסבוק
- תזמורת פילדלפיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- תזמורת פילדלפיה, ברשת החברתית אינסטגרם
- תזמורת פילדלפיה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- תזמורת פילדלפיה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- תזמורת פילדלפיה, באתר ספוטיפיי
- תזמורת פילדלפיה, באתר AllMusic (באנגלית)
- תזמורת פילדלפיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- תזמורת פילדלפיה, באתר Discogs (באנגלית)
- תזמורת פילדלפיה, באתר Songkick (באנגלית)
- תזמורת פילדלפיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תזמורת פילדלפיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ חגי חיטרון, תזמורת פילדלפיה הודיעה על פשיטת רגל, באתר הארץ, 26 באפריל 2011
- ^ 2024 Juno Award Winners: Charlotte Cardin, Karan Aujla & more | Billboard Canada, ca.billboard.com (באנגלית)