פתיחת התפריט הראשי

אמזונאס

נהר ענק באמריקה הדרומית

נהר האמזונאס (Rio Amazonas, מספרדית: נהר האמזונות) הוא הנהר הגדול בעולם. שטח אגן הניקוז שלו כשבעה מיליון קילומטר רבוע והוא משתרע בתחומי תשע מדינות באמריקה הדרומית. הנהר הוא שני או ראשון באורכו, תלוי על פי ההגדרה, והוא הראשון בשפעת מימיו (פי חמישה מהנהר הבא אחריו). על פי אחת הגרסאות, שמו ניתן לו על ידי הנוסע הספרדי פרנסיסקו דה אורייאנה (Orellana), ששט לאורכו בשנת 1541 ופגש אינדיאנים ארוכי שיער ונטולי שער חזה, שלבשו חצאיות ודמו בעיניו לאמזונות, הנשים הלוחמות המתוארות במיתולוגיה היוונית. לפי גרסה אחרת, הכובשים הספרדים הבחינו בלוחמות בקרב הילידים המקומיים, שניסו להדוף אותם ועל כן קראו למקום "נהר האמזונאס". אולם נראה שהשם הוא שיבוש שמו המקורי של הנהר, "אמאזונו" שפירושו "המיית ענני מים".

נהר האמזונאס
Mouths of amazon geocover 1990.png
תצלום לוויין של שפך נהר האמזונאס לאוקיינוס האטלנטי, 1990
אורך 6992 ק"מ
גובה מוצא הנהר 5,170 מטרים
ספיקה ממוצעת 219,000 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 7,050,000 קמ"ר
מוצא קרחון בהר נבאדו מיסמי, הרי האנדים בפרו
שפך האוקיינוס האטלנטי בברזיל
מדינות באגן הניקוז פרו, ברזיל וקולומביה (הנהר עצמו).
בוליביה, סורינאם, גיאנה, ונצואלה, אקוודור וגיאנה הצרפתית
אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס
ספינת תיירות בנהר האמזונאס

בשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחרו הנהר והיער לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

גאוגרפיהעריכה

האמזונאס הוא אחד מהנהרות הגדולים והמרשימים ביותר בעולם. הנהר זורם בצפון אמריקה הדרומית סמוך לקו המשווה. ישנה מחלוקת בין גאוגרפים ביחס לאורכו, המוערך בין 6,259 ל-6,800 קילומטר[1], והוא נחשב כיום לנהר הארוך בעולם[2] (הנהר השני באורכו הוא הנילוס שאורכו 6,695 קילומטר ועד לראשית המאה ה-21 נחשב לנהר הארוך בעולם). אין מחלוקת כי בשפעת מימיו אין אף נהר במידתו של האמזונס, ובו זורמים כחמישית מכלל מי הנהרות בעולם. ראשיתו בנחלים הניזונים ממי שלגים בהרי האנדים בפרו, מאות קילומטרים בלבד מחופי האוקיינוס השקט, משם חוצה אפיקו את רוחבה של ברזיל, ולבסוף נשפך אל האוקיינוס האטלנטי.

גם יובליו של האמזונאס נמנים עם הגדולים בנהרות תבל ובהם: ריו נגרו, מדיירה, פורוס, טפז'וס, ז'פורה, ז'ורואה ושינגו. למעלה מ-1,100 יובלים ו-14 אלף יובלי משנה זורמים לנהר, מהם ארוכים מ-1,500 קילומטר. איי נהר רבים מצויים בו וביובליו.

אגן האמזונאס, הקרוי גם אמזוניה, הוא הגדול בעולם ושטחו עצום, בן כשבעה מיליון קמ"ר, קרוב במידתו לשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. אגן האמזונס תופס יותר משליש משטחה של אמריקה הדרומית. מרביתו מכוסה ביער גשם טרופי והאקלים השורר בו חם ולח. אף יער האמזונאס הוא הגדול בעולם.

האמזונאס זורם בשטחן של ברזיל ופרו, אולם אגנו מנקז אזורים המצויים בשטחן של מדינות נוספות ובהן: בוליביה, אקוודור, קולומביה, ונצואלה, גיאנה, סורינאם, וגיאנה הצרפתית.

חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. ספיקת מימיו של הנהר היא מעל 220 אלף קוב בשנייה בעונת הגאות, ויורדת ל-35 אלף קוב בשנייה בעונת השפל. כמות עצומה זו אפשר שתמלא את הכנרת בכמה שעות בלבד, אם הייתה ריקה ממים. בשעה אחת זורמת בנהר כמות מים רבה יותר מאשר זורמת בכל ימות השנה בירדן. מדי יום מזרים הנהר אל האוקיינוס סחף בכמות של 1.3 מיליון טון. שטף המים הגדול גורם לירידת המליחות באוקיינוס ומשנה את צבע מי הים עד מרחק של 320 ק"מ ממקום שפכו של הנהר.

תוואי הנהרעריכה

אוניות יכולות לשוט בו כ-3,700 ק"מ וזאת משום רוחבו הרב, אפיקו העמוק ובשל עקומת השתפלותו הנמוכה.

הנהר מתפתל בפשט שרוחבו עד 150 ק"מ וגדותיו ביצתיות לרוב. במקומות רבים מגיע רוחבו לעשרות ק"מ עד כי צופה בגדה אחת אינו יכול להבחין במראה הגדה האחרת. אף במרחק 3,000 ק"מ מן השפך גדול רוחבו מקילומטר. בחודש יוני מזרימים היובלים היורדים מן האנדים כמויות מים עצומות לאפיק האמזונאס. הנהר עולה על גדותיו ומציף שטחים מישוריים ברוחב של מאות קילומטרים. פני המים עשויים לעלות בשמונה מטרים בעונת ההצפה. אחר מספר שבועות נסוגים המים לאפיק הקבוע בהדרגה.

אפיק הנהר עמוק - כ-30 - 50 מטר ובקטע בן 1,450 הקילומטרים האחרונים לפני השפך עשוי עומקו להגיע לכדי 90 מטר.

בהיכנסו לברזיל ליד טבטינגה, נמצאים מי הנהר בגובה 81 מטרים מעל פני הים. משם זורם הנהר בשיפוע של 21 מ"מ לק"מ. במרחק של 1,600 ק"מ מן השפך גובה הנהר הוא רק 30 מטר, זו גם הסיבה לאיטיות זרימתו ולקיבולת המים העצומה הזורמת באפיקו. כתוצאה מכך ניכרת השפעתם של מי הגאות על מפלס מי הנהר גם במרחק 750 ק"מ מן השפך.

"גילוי" השפך והמקורותעריכה

 
מקור האמזונאס, כפי שאומת בשנת 2001, הוא בהר נבאדו מיסמי (Nevado Mismi) בשרשרת הרי האנדים, כ-700 קילומטר דרום מזרח ללימה, פרו

האירופאי הראשון שגילה את שפך הנהר ואת כפרי הילידים ששכנו לידו היה ויסנטה פינסון בתחילת המאה ה-16 והוא קרא לו "ים של מים מתוקים". האירופאי הראשון ששט בנהר היה פרנסיסקו דה אורייאנה במסע חיפוש אחר הארץ האגדית אל דורדו במטרה למצוא זהב.

רוחב הדלתה כ-270 ק"מ ויש בו איים רבים המצויים בין שתי זרועות ראשיות, התעלה הצפונית (Canal do Norte) והתעלה הדרומית (Canal do Sul). נתיב צר העוקף מדרום את האי מרז'ו יוצא אל מפרץ פארה.

מקור המים הרחוק ביותר משפך האמזונאס נתגלה בשנת 1953 מפלג מים בשם הוארקו, אשר נובע בגובה 5,400 מטר מקרחון מיסואי שבפרו. הנחל מתמשך לנהר טורו ואחריו לנהר סנטיאגו ומשם ממשיך לנהר אפורימאק, שאחר התמזגותו עם נהר אורובמבה יוצר את נהר אוקיאלי, אחד משני המקורות העיקריים של הנהר. אורכו של נתיב מים זה הוא 6,440 ק"מ דרך התעלה הצפונית ואילו דרך מפרץ פארה אורכו 6,750 ק"מ, אולם מפרץ פארה אינו יחידה הידרולוגית של האמזונאס אלא של נהר טוקנטינס, וכמו כן רק 10 אחוז בלבד ממי האמזונאס עוברים דרכו. בהשוואה לנילוס נמצא שנתיב מים זה ארוך ממנו: מקורו של הנילוס בנהר לובירונזה אשר בבורונדי, והוא אינו אלא הסתעפות של נהר קאגרה הזורם אל ימת ויקטוריה ויוצא ממנה כנילוס הלבן. לפני שאבד הנתיב המפותל של הנילוס מדרום לסכר אסואן (כתוצאה מהיווצרות ימת נאצר) היה אורכו 6,670 ק"מ.

המקור העיקרי השני של האמזונס הוא נהר מרניון המתחיל בהרי האנדים שבפרו, כ-140 ק"מ בלבד מן האוקיינוס השקט, אך עושה דרכו אלפי ק"מ מזרחה משם אל עבר האוקיינוס האטלנטי. נתיב המים משפך האמזונאס עד מקורות הנהר אוקיאלי ארוך יותר מן הנתיב העובר עד מקורות המרניון. אוקיאלי נשפך למרניון דרומית לאיקיטוס ועד היכנסו אל תחומי ברזיל ממשיך הנהר להיקרא מרניון. בברזיל הוא קרוי סולימואס (Rio Solimões), ורק לאחר שהריו נגרו נשפך אליו סמוך למנאוס, נקרא הנהר אמזונאס.

בעלי חיים בנהר וסביבתועריכה

  ערך מורחב – יער האמזונאס

באגן האמזונס יש מגוון בעלי חיים עצום. באזור מתקיימים כ-10% מכל המינים הידועים בעולם, אף על פי ששטח זה מכסה רק קצת יותר מאחוז אחד משטחו של כדור הארץ[3].

בנהר ישנו מגוון דגים רחב מאוד, והדגה באמזונאס מהווה מקור פרנסה שופע לתושבים סביב הנהר ובית גידולם של מדגי הנוי רבים מאוד הוא באמזונס. ניתן למצוא בנהר דגים ממשפחת האמנוניים, דגי גופי, דגי עלה, פיראניים ועוד חריתאים, צלופח חשמלי, גרום לשונאים גדולים ושפמנונאים רבים כמו הלוריקידיים או הקנדירו הטפיל. בנוסף חיים בנהר מיני טריגוני נהרות ולעתים נצפה אפילו כריש טיגרי העולה מהים.

נוסף על דגים הנהר מכיל דולפיני נהרות כמו הבוניטו, טפיר ברזילאי, לוטרות ענק, תחשים, תנין אורינוקו, קיימנים, צבים כמו צב אראו ומטמטא והגדול שבנחשים - האנקונדה המהווה טורף-על בנהר לצד היגואר הקטלני. על הגדות נראים מאות מיני עופות, מאות אלפי מיני חרקים, לטאות כמו טגו תניני, איגואנה ירוקה או הבסיליסק ומכרסמים גדולים כמו הנוטריה, הפקה והקפיברה - הגדולה שבמכרסמים.

       
מינים שונים בנהר האמזונאס: פיראניות, קפיברה מצויה, אנקונדה כהה וכפן ורוד

התיישבותעריכה

על אף שהאמזונאס זורם באזורים נידחים נרחבים, ישנם יישובים רבים המצויים סמוך לגדותיו. כמה מאות אלפי אינדיאנים גרים לאורך האמזונס ויובליו, ועימם מתיישבים ברזילאים שהגיעו עת נפרצה הדרך ביער, משהוקם הטראנס אמזוניקה. הערים הגדולות הן:

  • בלם בברזיל המצויה סמוך לשפך על גדת מפרץ פארה.
  • סנטרם בברזיל במקום המפגש של נהר טפז'וס עם האמזונאס.
  • מנאוס בברזיל שהוקמה על גדתו הצפונית של הריו נגרו, סמוך למקום מפגשו עם האמזונאס.
  • איקיטוס בפרו שבה הנמל הרחוק ביותר לאוניות גדולות.
  • מקאפה בברזיל על גדת התעלה הצפונית של שפך האמזונאס.

ערים אלה שגשגו בתקופת הביקוש לגומי והתפתחו והתרחבו בשיעור ניכר ככל שמחיר הקאוצ'וק היה מניב רווחים, אולם עם העלייה בתפוקתו במקומות אחרים בעולם, הפך השוק הברזילאי למשני, וגדולתן של הערים צנחה באותה מהירות תלולה בה עלתה. עתה אין עוד מהוות ערים אלו מרכזי כלכלה מובילים, והן בעיקר משרתות את האוכלוסייה המתגוררת בהן ואת תושבי עיירות היער הרחוקות. בשל המרחקים העצומים בין היישובים במדינות ברזיל, אין מסוגלת תמיד העיר הגדולה במדינה כלשהי לשרת את כל תושבי אותה מדינה. מונצ'ה דוארדו במדינת פארה משרתת את לרנז'ל דו ז'ארי במדינת אמאפה, בעוד מקאפה היא העיר הגדולה במדינה זו.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חדשות ה-BBC
  2. ^ אתר נשיונל ג'יאוגרפיק
  3. ^ זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, ‏התפוצצות ביולוגית, באתר "הידען", 18 בפברואר 2016