פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תימן היה יישוב עתיק בנגב, וייתכן שבקרבת דרום עבר הירדן, הנזכר לאורך התנ"ך. שמו של היישוב נהפך בעברית המקראית למילה נרדפת לכיוון דרום.[דרוש מקור: מנין שהמשמעות המקורית היא שם היישוב, שמא דווקא הכיוון הוא המשמעות המקורית, ומשם מגיע שם היישוב?] השם אומץ כשמה של הארץ והמדינה הערבית, "תימן" (ששמה בערבית הוא "יאמן").

גם אחד מבניו של אליפז בנו של עשיו נקרא בשם זה, וייתכן כי תושבי היישוב תימן זוהו כצאצאי תימן בן אליפז, מבני אדום. דברי הימים א א׳:ל״ו "בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן וְאוֹמָר צְפִי וְגַעְתָּם קְנַז וְתִמְנָע וַעֲמָלֵק׃"

היסטוריהעריכה

היישוב הראשון בשם "תימן" הוא יישוב אחר ממזרח לכנרת הנזכר בספר יהושע פרק י"ב, פסוק ג' כיישוב שמהווה חלק מנחלת סיחון מלך האמורים.

בספר יהושע פרק י"ג פסוק ד' נאמר כי חלק מהשטחים אשר לא זכו עדיין שבטי ישראל לכבוש בימיו המאוחרים של יהושע בן נון היו "מִתֵּימָן כָּל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים--עַד-אֲפֵקָה: עַד, גְּבוּל הָאֱמֹרִי" - דהיינו שהעיר הייתה בקצהו הדרומי של חבל הארץ של העם הנכרי הקטן שכונה "כנעני" במקרא.

בתיאור נחלת שבט יהודה בספר יהושע ט"ו פסוק א' מוזכרת תימן כגבול הנחלה הדרומי מול האדומים, והתיאור בפסוק מזהה אותה כיושבת בקרבת מדבר צין.

בנבואות עמוס, ירמיהו ויחזקאל המופנות לאדום מופיעה תימן כעיר אדומית.[1]

הערות שולייםעריכה