סיחון

דמות מקראית המולך על עם האמורי

סיחון מוזכר במקרא כמלך העם האמורי, אשר שלט על השטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק[1]. סיחון היה אחד משני מלכי האמורי בעבר הירדן, לצד עוג מלך הבשן.

ממלכת סיחון

עריכה

בירתו של סיחון הייתה העיר חשבון, ושטח ממלכתו כלל חלקים נרחבים מעבר הירדן המזרחי, לאחר שכבש את רוב ערי מואב, על פי המתואר בספר במדבר פרק כ"א פסוקים כ"ו-כ"ט. הממלכה המורחבת אחר כיבוש מואב השתרעה בשטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק (במדבר כא,כו).

מלחמת סיחון בבני ישראל

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת סיחון

בני ישראל, בבואם להתיישב בארץ ישראל לאחר יציאת מצרים, ביקשו ב”דִּבְרֵי שָׁלוֹם” (ספר דברים, פרק ב', פסוק כ"ו), כפי שמעיד משה בספר דברים, לעבור דרך ממלכתו של סיחון לכיוון ארץ ישראל; אולם סיחון סירב, ואף יצא לקראתם למלחמה (בניגוד לאדום שהסתפקו בסירוב לבקשת בני ישראל).

על פי ספר במדבר, הובסו סיחון וכל עמו בקרב בעיר יהץ על ידי בני ישראל, ושם נהרג סיחון:

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים, אֶל-סִיחֹן מֶלֶךְ-הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם--לֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. וְלֹא-נָתַן סִיחֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיָּבֹא יָהְצָה; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל, לְפִי-חָרֶב; וַיִּירַשׁ אֶת-אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן, עַד-יַבֹּק.

ניצחון בני ישראל על סיחון מוזכר בספר תהילים כניצחון בעל משמעות ייחודית, המסמל את עזרתו של האל לעם ישראל לנצח את אויביו:

לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ...

לפי במדבר רבה, פרשה י"ט, פסקה ל"ב, הייתה המלחמה בחודש אלול, חצי שנה לפני הכניסה לארץ.

מלחמת חורמה

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת מלך ערד

לפי דרשת חז"ל בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה[2], ”הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב” אשר התקיף את ישראל בחורמה היה למעשה סיחון מלך חשבון, קודם להתקפתו על ישראל ביהץ. לדבריהם, התיאור הבא מתייחס להתקפה ראשונית של סיחון נגד ישראל:

 וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה.

שיר המושלים

עריכה
  ערך מורחב – שיר המושלים

לאחר תבוסתו של סיחון מופיע במקרא שיר קצר ומעורפל:

כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא, וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים: בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן. כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן, אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן. אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ, נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן. וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבוֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא.

רוב המפרשים הקלאסיים מפרשים את השיר כמתייחס למלחמה קדומה שהתנהלה בין סיחון לבין מלך מואב הראשון, ובה הביס סיחון את מואב, כבש את עריהם וסיפח אותן לנחלתו. לפי פרשנות זו, מתאר השיר כיצד חשבון, שהייתה עיר מואבית לפני שנכבשה על ידי סיחון, נשרפה באש בשעת המלחמה הקדומה בין סיחון למואב, ויחד איתה חרבו גם העיר המואבית ער והאזורים שסמוכים לנחל ארנון. השיר ממשיך ולועג לכמוש אלוהי מואב, שהפקיר את עמו ונתן לו ליפול בשבי בידי סיחון מלך האמורי. כתוצאה מכך אבדה מלכות מואב, וכל עריה – חשבון, דיבון, נפח ומידבא - הפכו שוממות. הקריאה בתחילת השיר "בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן" מזמינה את האמורים, שניצחו במלחמה, לבנות מחדש את חשבון ולהקים בה ממלכה משלהם. לפי פרשנות זו, שובץ השיר במקרא כדי להאדיר את ניצחונם של בני ישראל על סיחון גיבור החיל.

דמותו של סיחון

עריכה

על עוצמתו של סיחון נאמר במדרש שוחר טוב (קלו,א):

קשה היה סיחון כמגדל וחומה, והיה קשה מכל הבריות, וארוך מכל המגדל ורגליו מגיעות לארץ, ואין כל בריה יכולה לעמוד מפניו, והיה קשה מפרעה וחיילותיו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? כפת שר שלו והפלילו ממקומו ומסרו לישראל.

הגמרא מזהה את סיחון כמלך כנען (כמו שנזכר לעיל), ודורשת את שמו (רה"ש ב ע"ב):

תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען, סיחון שדומה לסייח במדבר, כנען על שם מלכותו, ומה שמו, ערד שמו, איכא דאמרי, ערד שדומה לערוד במדבר, כנען על שם מלכותו, ומה שמו, סיחון שמו.

ניתן ללמוד מכאן על אישיותו של סיחון שהיה מלך 'משוגע' בלי גבולות, ומכאן עוצמתו. סייח במדבר הוא הפרא, וכן הערוד נזכר אצל חז"ל כחיה אמתנית (ברכות לג ע"א).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סיחון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק כ"ד
  2. ^ דף ג' עמוד א'.