תלמה ולואיז
תלמה ולואיז (באנגלית: Thelma & Louise) הוא סרט דרמה משנת 1991, בבימויו של רידלי סקוט ובכיכובן של סוזן סרנדון וג'ינה דייוויס. הסרט זכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, שנכתב על ידי קאלי קאורי, והיה מועמד לפרסים בשתי קטגוריות: בימוי ושחקנית ראשית. כמו כן, זכה הסרט בפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר.
עטיפת ה-DVD העברית של הסרט | |
בימוי | רידלי סקוט |
---|---|
הופק בידי |
מימי פולק גיטלין רידלי סקוט |
תסריט | כאלי ח'ורי |
עריכה | טום נובל |
שחקנים ראשיים |
סוזן סרנדון ג'ינה דייוויס הארווי קייטל בראד פיט מייקל מדסן כריסטופר מקדונלד |
מוזיקה | הנס צימר |
צילום | אדריאן בידל |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פאתה, מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 24 במאי 1991 |
משך הקרנה | 129 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט חבר'ה נשי, סרט פשע, סרט מסע, דרמה קומית, גירלס ויד' גאנס, סרט הרפתקאות |
תקציב | $16,500,000 |
הכנסות | $45,360,915 (בארצות הברית) |
הכנסות באתר מוג'ו | thelmaandlouise |
פרסים |
פרס אוסקר פרס גלובוס הזהב |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
עלילה
עריכהזוג חברות, תלמה דיקינסון (ג'ינה דייוויס), עקרת בית מתוסכלת הנשלטת בידי בעלה דריל, ולואיז סוייר (סוזן סרנדון), מלצרית דלת אמצעים, יוצאות יחד לחופשה בהרים למשך סוף שבוע ארוך, ללא ידיעת בני זוגן. עם רדת הערב, עוצרות השתיים במועדון. במועדון הן פוגשות גבר בשם הארלן, אשר מפלרטט עם תלמה שנהנית מחיזוריו. בהיותה שתויה, מוציא הארלן את תלמה מחוץ למועדון, ומשנוכח לדעת שאינה מעוניינת לשכב עמו, הוא כופה את עצמו עליה ומנסה לאנוס אותה במגרש החניה של המועדון. לואיז שמחפשת אחר חברתה, מוצאת אותה נאנסת ומאלצת את הארלן להרפות מתלמה באיומי אקדח. בעודן עוזבות את המקום, ממשיך הארלן להתבטא בגסות כלפיהן, ולואיז בתגובה אימפולסיבית יורה בו למוות.
מכאן משתנה מסען של השתיים מטיול לבריחה ממשית מהמשטרה ומהחוק. החברות הנסערות ממשיכות בנסיעתן במהלך הלילה. בבוקר למחרת, מחליטה לואיז למשוך את כל חסכונותיה ויוצרת קשר עם ג'ימי, בן זוגה אשר מסכים לעזור לה. בינתיים, בלש מקומי, האל סלוקאמב (הארווי קייטל), מקבל לידיו את חקירת הרצח של הארלן, ומתחיל באיתורן של החברות. בהמשך הנסיעה, מודיעה לואיז לתלמה כי בכוונתה לחמוק ממאסר על ידי בריחה למקסיקו ומציעה לה להצטרף. לאחר שתלמה יוצרת קשר טלפוני עם בעלה דריל, מזדעם דריל על תלמה ומצווה עליה בבוטות לחזור הביתה מיד. בנקודה זו, מחליטה תלמה הפגועה להצטרף ללואיז בבריחה למקסיקו ומנתקת את השיחה.
בזמן שתלמה נסערת ופגועה, מגיע צעיר בשם ג'יי די (בראד פיט), ומבקש טרמפ עד העיר הקרובה כדי שיוכל לחזור ללימודיו. הצעיר מתחבב על תלמה, אך לואיז מסרבת לצרף נוסעים. השתיים מתלבטות באשר למסלול הנסיעה למקסיקו וטועות בדרכן. בינתיים, יוצר הבלש סלוקאמב קשר עם דריל, ומספר לו על המעורבות של תלמה ברצח. במהרה הופך ביתו של דריל למוקד של הבולשת, שם ממתינים בלשי ה-FBI לשיחת טלפון מהחברות.
בהמשך בריחתן, פוגשות תלמה ולואיז שוב את ג'יי די. הפעם לואיז מסכימה להסיעו לעיר, שם מגלה לואיז שג'ימי מחכה לה. ג'ימי ולואיז מעבירים את הלילה יחדיו, וכך גם ג'יי די ותלמה. במהלך הלילה מתוודה ג'יי די בפני תלמה שהוא בעצם שודד דרכים. למחרת בבוקר, מגלות השתיים שג'יי די גנב את כספן במהלך הלילה שבו בילה עם תלמה. לואיז נשברת וכורעת בבכי, ותלמה, בעקבות רגשות האשם, מבצעת שוד במכולת אזורית, בעזרת הטכניקות שחשף בפניה ג'יי די.
בלילה, יוצרת תלמה קשר עם ביתה במטרה לגלות אם דריל יודע על הימלטותן מהחוק, ולפי טון דיבורו המנומס והמלאכותי של דריל, היא מבינה שדבר הימלטותן נודע, ומיד מנתקת את השיחה. בהמשך, לואיז מתקשרת לביתה של תלמה על מנת לברר מה יודעת המשטרה. בשיחה נודע לחברות כי ג'יי די נתפס עם הכסף ששדד מתלמה, וכי הוא סיפר למשטרה כי השתיים נמלטות למקסיקו. ביום למחרת עוצר את השתיים שוטר בגין נהיגה במהירות מופרזת. עוד בטרם הספיק לברר על הרישיונות שלהן ולהזעיק תגבורת, שולפת תלמה מולו אקדח ובקור רוח מורה לו להיכנס אל תא המטען של הניידת, משמידה את מכשיר הקשר ונועלת אותו. השתיים בורחות עם התחמושת הנוספת שקיבלו.
בהמשך מנוסתן, ממשיכות השתיים ותועות בדרך מספר פעמים. לואיז יוצרת קשר עם דריל, ומדברת שוב עם הבלש סלוקאמב, שמנסה לשכנע אותן להיפגש. במהלך שיחה זו מצליחה הבולשת לאתר את מיקומן. לאחר מכן נתקלות השתיים בנהג משאית שמחווה כלפיהן תנועות מיניות בוטות. הן עוצרות בצד, מוכיחות אותו ותובעות שיתנצל, וכשהוא מסרב הן מציתות את משאיתו ביריות, ובורחות מהמקום.
לאחר ששתי הנשים אותרו, מתפתח מרדף ובו מספר ניידות ומסוקים. תלמה ולואיז מצליחות להתחמק, אך כעבור זמן קצר נקלעות השתיים לקצה צוק של הגרנד קניון, ומסתבר כי הן באריזונה. לפתע מופיע מתוך הקניון מסוק ובתוכו סלוקאמב, ומאחוריהן ניידות משטרה. במצב זה, בו הן מכותרות, מחליטות תלמה ולואיז כי הן אינן מוכנות להיתפס, וממשיכות לנסוע אל תוך תהום הגרנד קניון, אל מותן. השתיים משלבות ידיים בחוזקה ומאיצות בדרכן אל שפת הצוק. הסרט מסתיים בצילום מעופה של המכונית מהצוק שבה ישובות השתיים.
צוות השחקנים
עריכה- סוזן סרנדון - לואיז אליזבת סוייר
- ג'ינה דייוויס - תלמה איבון דיקינסון
- הארווי קייטל - הבלש האל סלוקאמב
- מייקל מדסן - ג'ימי לנוקס
- כריסטופר מקדונלד - דריל דיקינסון
- סטיבן טובולווסקי - מקס
- בראד פיט - ג'יי. די
- טימותי צ'ארהארט - הארלן
ביקורת פמיניסטית
עריכהמבקרים רבים כתבו על התכנים הפמיניסטיים של הסרט. ב. רובי ריץ' היללה את הסרט כנותן תוקף לחוויותיהן של נשים,[1] וקנת' טורן קרא לו "סרט מסע נאו-פמיניסטי".[2] במאמרה "הבנות של תלמה ולואיז", טענה ג'סיקה אנבולד שהסרט "תוקף דפוסים קונבנציונליים של התנהגות זכרית סקסיסטית כלפי נקבות", וכן, שהסרט "חושף את הסטראוטיפים המסורתיים של היחסים בין גברים ונשים", בעוד הוא משכתב את תפקידי המגדר הטיפוסיים של הז'אנר של סרטי מסע.[3]
ואולם המבקרת שילה בנסון כתבה ביקורת בלוס אנג'לס טיימס שבה התנגדה לאפיון הסרט כפמיניסטי, וטענה שההתעסקות בנקמה ובאלימות נוגדים ערכים פמיניסטיים.[4]
ב-2011, במלאת 20 שנה לצאת הסרט לאקרנים, כתבה ריינה ליפשיץ שהסרט היה "אחרון סרטי הנשים הגדולים", וכן כי הסרט בישר את הישגי הנשים בשנת 1992 - כולל מועמדויות ופרסי אוסקר, בחירתן של מספר שיא של נשים לממשל האמריקאי, פרשת אניטה היל, ועוד - שבזכותם נהייתה שנה זו "שנת הנשים". היא טענה גם שז'אנר סרטי הנשים הוא בירידה מאז, וגם היום בקושי מצליחים לעבור את מבחן בקדל.[5]
לקריאה נוספת
עריכה- מריטה סטרקן, תרגום: איה ברויר, תלמה ולואיז, תל אביב: רסלינג, 2003
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של תלמה ולואיז
- "תלמה ולואיז", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "תלמה ולואיז", באתר נטפליקס
- "תלמה ולואיז", באתר AllMovie (באנגלית)
- "תלמה ולואיז", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "תלמה ולואיז", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "תלמה ולואיז", באתר Metacritic (באנגלית)
- "תלמה ולואיז", באתר אידיבי
- "תלמה ולואיז", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
עריכה- אורי קליין, חובה לצפות ב"תלמה ולואיז" גם אחרי רבע מאה, באתר הארץ, 22 באפריל 2016
- דנה קסלר, בחזרה ל"תלמה ולואיז": 30 שנה לצאת הסרט שהיווה סנסציה, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2021
- מערכת mako תרבות, סוזן סרנדון שינתה את הסיום של "תלמה ולואיז", באתר מאקו, 21 בספטמבר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ Rich, B. Ruby (18 בפברואר 2003). "Two for the Road". The Advocate: 48–49.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Dunne, Michael (2001). Intertextual Encounters in American Fiction, Film, and Popular Culture. Bowling Green State University Popular Press. p. 89. ISBN 0-87972-848-5.
- ^ Enevold, Jessica (2004). "The Daughters of Thelma and Louise". Gender, Genre & Identity in Women's Travel Writing. New York. pp. 73–95. ISBN 0-8204-4905-9.
- ^ Sturken, Marita (2000). Thelma and Louise. London: British Film Institute. p. 11. ISBN 0-85170-809-9.
- ^ "'Thelma & Louise': The Last Great Film About Women" The Atlantic, August 31, 2011.