רידלי סקוט

סר רידלי סקוט (באנגלית: Sir Ridley Scott; נולד ב-30 בנובמבר 1937) הוא במאי קולנוע ומפיק סרטים אנגלי, מהבמאים המשפיעים בהוליווד, ואחיו של הבמאי טוני סקוט.

רידלי סקוט
Ridley Scott

רידלי סקוט, 2015
לידה	30 בנובמבר 1937 (בן 84) סאות' שילדס, טיין אנד ויר, אנגליה, הממלכה המאוחדת
סוגה מועדפת	סרט פעולה, סרט אימה, סרט מדע בדיוני
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1965–הווה (כ־57 שנים)
עיסוק	במאי קולנוע ומפיק סרטים
מקום לימודים	הקולג' המלכותי לאמנות, לונדון
יצירות בולטות	הנוסע השמיני, בלייד ראנר, תלמה ולואיז, גלדיאטור, בלאק הוק דאון, להציל את מארק וואטני
בן או בת זוג	Giannina Facio (2015–הווה)
צאצאים	ג'ייק סקוט, לוק סקוט, ג'ורדן סקוט
פרסים והוקרה	היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2007) Knight Bachelor מפקד במסדר המלכותי עלווי מפקד מסדר האמנויות והספרות כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
פרופיל ב-IMDb

חלק מסרטיו של סקוט ידועים כמצליחים או ידועים בתחומם, כגון "גלדיאטור" בתחום ההיסטוריה/פעולה, "הנוסע השמיני" בתחום המדע הבדיוני/אימה, או "בלייד ראנר" בתחום המדע הבדיוני. חלקם ידועים כבעלי סצנות אלימות מאוד ולעיתים אף קשות למראה, כשהבולטים במיוחד מקטגוריה זו הם "בלאק הוק דאון" ו"חניבעל". רידלי סקוט אחראי לכמה מהסרטים המצליחים והמעוטרים ביותר בהיסטוריה והוא עצמו נחשב לאחד המעוטרים בתולדות הקולנוע.

סקוט החל את הקריירה שלו כמעצב תפאורה ובמאי טלוויזיה לפני שעבר לפרסום, שם הוא חידד את כישורי הקולנוע שלו על ידי יצירת סרטי פרסומות מקוריים לטלוויזיה. עבודתו ידועה בסגנונה הוויזואלי. סקוט התפרסם גם כבמאי אחת הפרסומות המפורסמות ביותר בתולדות הטלוויזיה, כשביים ב-1984 את תשדיר הפרסומת למחשבי מקינטוש של חברת אפל, פרסומת ששודרה בזמן משחק הסופרבול - אירוע בעל צפיית שיא.

סקוט מגדיר את עצמו אתאיסט. ביולי 2018 הודיע שהוא יצור סרט המבוסס על הספר קיצור תולדות האנושות, שכתב ההיסטוריון הישראלי יובל נח הררי. אך הפרויקט בסופו של דבר לא יצא לפועל.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

סקוט נולד ב-30 בנובמבר 1937 בסאות' שילדס, מחוז דורהאם, אנגליה, לאליזבת (לבית ויליאמס) ולקולונל פרנסיס פרסי סקוט. סקוט נולד זמן קצר לפני שהתחילה מלחמת העולם השנייה, וגדל במשפחה צבאית. אביו, היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי, ונעדר מהבית במשך רוב חייו המוקדמים. אחיו הבכור, פרנק, הצטרף לצי הסוחר עוד כשהיה צעיר והיה לו מעט קשר איתו. במהלך תקופה זו המשפחה עברה למקומות שונים; הם התגוררו בקמברלנד וכן באזורים אחרים באנגליה, בנוסף לוויילס וגרמניה. אחיו הצעיר של סקוט, טוני, הפך גם לבמאי קולנוע. לאחר מלחמת העולם השנייה משפחת סקוט חזרה למחוז דורהאם ובסופו של דבר התיישבה בהרטבורן, פרבר של העיר סטוקטון און טיז.

סקוט למד בקולג' המלכותי לאמנות בלונדון, כתב במגזין הקולג' ARK ועזר בהקמת המחלקה לקולנוע. כפרויקט גמר הוא עשה סרט קצר בשחור-לבן, "Boy and "Bicycle, בכיכובו של אחיו הצעיר וגם אביו. בפברואר 1963 זכה סקוט בתואר "מעצב" עבור תוכנית הטלוויזיה של ה-BBC "הערב". לאחר סיום לימודיו בשנת 1963, הוא קיבל עבודה כמעצב תפאורה מתלמד ב-BBC, מה שהוביל לעבוד על סדרת המשטרה הפופולרית Z-Cars, וסדרות המדע הבדיוני "Out of the Unknown". במקור הוטל עליו לעצב את הסדרה השנייה של דוקטור הו, "הדאלקים", אשר הייתה כרוכה ביצירת היצורים המוכרים של הסדרה. עם זאת, זמן קצר לפני שהיה אמור להתחיל לעבוד הוא הוחלף, בגלל קונפליקט בלוחות הזמנים עם פרויקטים אחרים שלו. בשנת 1965 החל לביים פרקי סדרות טלוויזיה שונות ב-BBC.

רידלי סקוט אסוציאייטס

בשנת 1968 הקימו רידלי וטוני סקוט את "רידלי סקוט אסוציאייטס" (Ridley Scott Associates), חברה להפקת סרטים ופרסומות. סקוט עבד לצד אלן פרקר, יו האדסון והצלם יו ג'ונסון, והפיק פרסומות רבות במהלך שנות ה-70, כולל פרסומת ללחם משנת 1973, "Bike Round" שנבחרה לפרסומת האהודה בבריטניה, בסקר שנערך בשנת 2006. בשנות השבעים המותג שאנל מספר 5 נזקק להחייאה, לאחר תויג בשוק המוני ופסה. בימויו של סקוט בשנות השבעים והשמונים, הופקו סדרת פרסומות מצליחה לטלוויזיה עבור שאנל, שהיו בעלי ערכי הפקה של פנטזיה ופיתוי סוריאליסטים.

חמישה מבני משפחת סקוט הם במאים, וכולם עבדו בחברה. אחיו טוני היה במאי קולנוע מצליח שקריירה שלו נמשכה יותר משני עשורים; בניו ג'ייק ולוק הם במאי פרסומות מוערכים, כמו גם בתו ג'ורדן סקוט. ג'ייק וג'ורדן עובדים מלוס אנג'לס; לוק ממוקם בלונדון. ב-1995 נרכשו אולפני הקולנוע "שפרטון" על ידי קונסורציום בראשות רידלי וטוני סקוט, אשר שיפץ את האולפנים תוך הרחבה ושיפור שטחם.

פרסומת למקינטוש

ערך מורחב – 1984 (תשדיר פרסומת)

בשנת 1984 ביים סקוט סרטון פרסומת של חברת אפל, לקראת השקתו של מחשב המקינטוש. הסרטון עלה לאוויר פעמיים: פעם אחת מוקדם מספיק כדי להיכנס לתחרות הפרסומות של אותה שנה, ופעם שנייה במהלך שידורי הסופרבול, שהיה זמן צפיית שיא בטלוויזיה האמריקאית. הפרסומת הייתה כל כך אפקטיבית וזכירה – שצופים רבים זוכרים אותה טוב יותר מאשר את משחק הפוטבול.

התסריט מנסה לדמות את עלילת הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. בתשדיר מוצג בפני הצופים אצטדיון ענק מלא בגלוחי ראש בלבוש אחיד מביטים במסך שעליו נראה "האח הגדול", ראש המפלגה בספר, כשהוא נושא נאום ניצחון על הצלחתם לדכא את מרידות המחשבה, ושכעת כולם חושבים בצורה שאותה תכננה המפלגה. במקביל לתמונות אלו נראית אישה המתפרצת להיכל כשחיילים רודפים אחריה ומנסים למנוע ממנה להיכנס. האישה בולטת בתוך הקהל בלבושה הצבעוני, בשיערה ובעורה השזוף. בשיא הפרסומת מיידה האישה פטיש על המסך ושוברת אותו, דבר הגורם לכל הצופים לפעור את פיהם בתדהמה ובחרדה. בסוף התשדיר הוצגה ההודעה שב-24 בינואר 1984 אפל תשיק את המקינטוש, כדי ששנת 1984 לא תראה כמו "1984".

קריירה קולנועית

בשנת 1977 ביים את סרטו העלילתי הראשון, "הדואליסטים". הסרט צולם באירופה, והיה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, וזכה בפרס לסרט הביכורים הטוב ביותר. ל"דואליסטים" הייתה הצלחה מסחרית מוגבלת בעולם. עלילת הסרט מתרחשת במהלך מלחמות נפוליאון, והיא עוקבת עוקב אחר שני קצינים צרפתיים, ד'הוברט ופרו (קית' קרדין והארווי קייטל) אשר מריבתם, לאחר תקרית קלה בתחילה הסרט, הופכת לריב ארוך המשתרע על פני חמש עשרה שנה, השזור בסכסוך הצבאי הגדול המספק את רקע. הסרט זכה לשבחים על כך שהוא מציג תיאור אותנטי היסטורי של מדי נפוליאון והתנהלות צבאית.

סרטו הבא היה אמור להיות עיבוד קולנועי של המחזה טריסטן ואיזולדה, אך לאחר שראה את מלחמת הכוכבים, הוא השתכנע בפוטנציאל של הפקות בקנה מידה גדול, מונעי אפקטים. הוא קיבל את תפקיד הבימוי של הנוסע השמיני, סרט אימה ומדע בדיוני משנת 1979 שיזכה אותו בהצלחה בינלאומית. סקוט קיבל את ההחלטה להחליף את "אלן ריפלי" מגיבור הפעולה הגברי הסטנדרטי לגיבורה, בגילומו של סיגורני וויבר, שהופיע בארבעת סרטי הסדרה הראשונים, והפכה לסמל קולנועי. הסרט צולם באולפני שפרטון באנגליה, והיה הסרט השישי בהכנסותיו בשנת 1979, והכניס מעל 104 מיליון דולר ברחבי העולם.

לאחר שעבד שנה על עיבוד קולנועי לספר חולית, ובעקבות מותו הפתאומי של אחיו פרנק, הוא נטש את הפרויקט וגיוס לביים את הגרסה הקולנועית לספרו של פיליפ ק. דיק "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?". הסרט, שיבל את השם בלייד ראנר, בכיכובו של הריסון פורד, היה אכזבה מסחרית בבתי הקולנוע בשנת 1982, אך בשנים שלאחר מכן לקלאסיקה. בלייד ראנר מדורג על ידי מבקרים רבים כאחד מסרטי המדע הבדיוני החשובים והמשפיעים ביותר שנוצרו אי פעם, בין השאר בזכות העיצוב של הנוף העירוני העתידי. סקוט תיאר את בלייד ראנר כ"סרט השלם והאישי ביותר שלו".

בשנת 1985 ביים סקוט את הסרט "אגדה", סרט פנטזיה שהפיק ארנון מילצ'ן. סקוט החליט ליצור סיפור המתרחש בעולם של נסיכות, חדי קרן וגובלים, שצולם כמעט כולו בתוך האולפן. הוא ליהק את טום קרוז כגיבור הסרט ג'ק; מיה שרה כנסיכה לילי; וטים קארי כאלון האופל בעל קרני השטן.

בשנת 1987 ביים את "זר שומר עליי", מותחן רומנטי בכיכובם של טום ברנג'ר ומימי רוג'רס. וב-1989 את גשם שחור, דרמה משטרתית בכיכובם של מייקל דאגלס ואנדי גרסיה, שצולמו ביפן. שניהם השיגו הצלחה חלקית בקופות. גשם שחור היה הראשון מששת שיתופי הפעולה של סקוט עם המלחין האנס צימר.

בשנת 1991 ביים את סרט הדרכים תלמה ולואיז בכיכובה של ג'ינה דייוויס בתפקיד תלמה, סוזן סרנדון בתפקיד לואיז, בנוסף לתפקיד שהביא לפריצת הדרך בקריירה של בראד פיט בתפקיד ג'יי.די. הסרט היה אחת ההצלחות הביקורתיות הגדולות ביותר של סקוט, ועזר להחיות את המוניטין שלו כבמאי. בנוסף הוא קיבל את המועמדות הראשונה לפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר. הפרויקט הבא שלו מ-1992, שממומן באופן עצמאי, היה אפוס היסטורי "1492: כיבוש גן העדן". הסרט מגולל את סיפור משלחותיו של כריסטופר קולומבוס (בגילום ז'ראר דפארדיה) לאמריקה. הסרט היה כישלון קופות וסקוט לא ביים סרט נוסף במשך ארבע שנים.

בשנת 1995 הקימו רידלי ואחיו טוני חברת הפקות, Scott Free Productions, בלוס אנג'לס. כל סרטיו העלילתיים של רידלי, החל מ-White Squall וג'י איי ג'יין הופקו על ידי חברה זו. בשנת 1995 רכשו שני האחים גרעין שליטה באולפני הקולנוע "שפרטון". בשנת 2001 מיזגו את "שפרטון" עם אולפני "פינווד" שביחד הפכו ל"קבוצת אולפני פינווד", שמשרדיה הראשיים נמצאים בבקינגהמשייר, אנגליה.

בשנת 2000 ביים סקוט את הדרמה ההיסטורית של "גלדיאטור", שהייתה אחת ההצלחות הביקורתיות והמסחריות הגדולות ביותר שלו. הסרט זכה בחמישה פרסי אוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר עבור כוכב הסרט ראסל קרואו, וראה את סקוט מועמד לפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר. סקוט עבד עם חברת האפקטים החזותיים הבריטית The Mill לצורך התמונות שנוצרו על ידי הסרט, והסרט הוקדש לאוליבר ריד שמת במהלך הצילומים. הסרט נבחר לסרט האקשן החמישי הטוב ביותר בכל הזמנים.

בשנת 2001 ביים סקוט את "חניבעל", בכיכובו של אנתוני הופקינס, בתפקיד חניבעל לקטר. הסרט זכה להצלחה מסחרית למרות שקיבל ביקורות מעורבות. סרטו הבא של סקוט, "בלאק הוק דאון" (2001), בהשתתפותו של טום הארדי בהופעת הבכורה שלו בסרט, מספר על קבוצת חיילים אמריקאים הנאבקים על חייהם בסומליה; סקוט היה מועמד לאוסקר לבמאי הטוב ביותר. בשנת 2003 ביים סקוט פרויקט בקנה מידה קטן יותר, אנשי המזימות, שעובד מהרומן מאת אריק גרסיה ובכיכובם של ניקולס קייג, סם רוקוול ואליסון לוהמן. הוא קיבל ביקורות חיוביות, אך להצלחה בינונית בקופות.

בשנת 2005 ביים את הסרט ממלכת גן עדן בכיכובם של אורלנדו בלום, אווה גרין, ג'רמי איירונס, ליאם ניסן ומייקל שין. סיפור העלילה מתרחש במהלך מסעות הצלב של המאה ה-12. נפח מכפר צרפתי יוצא לעזרתה של ממלכת ירושלים בהגנתה מפני הסולטאן המוסלמי מהשושלת האיובית, צלאח א-דין, שנלחם כדי לדרוש את העיר מהנוצרים; מה שמוביל לקרב קרני חיטין. סרט קיבל ביקורות מעורבות עם צאתו לאקרנים. ב-23 בדצמבר 2005, סקוט הוציא את גרסת הבמאי (הארוכה ב-45 דקות מהגרסה הראשונה) אשר זכתה לשבחי הביקורת, כשמבקרים רבים כינו אותה "הגרסה הסופית של הסרט". גרסת הבמאי הופצה ב-DVD ביוני 2006. עלות הפקתו של הסרט הייתה יותר מ-130 מיליון, אך בשלושת הימים הראשונים להקרנתו הוא הכניס כ-20 מיליון דולר, סכום נמוך מהציפיות.

פילמוגרפיה חלקית

• "נפוליאון" (2023)
• "בית גוצ'י" (2021)
• "הדו-קרב האחרון" (2021)
• "כל הכסף שבעולם" (2017)
• "העלמות בפיניקס" (2017) – סרט אימה ומסתורין המבוסס על פרשת "אורות פיניקס".
• "להציל את מארק וואטני" (2015) – סרט על אסטרונאוט הננטש על המאדים.
• "אקסודוס: אלים ומלכים" (2014) – סרט על סיפור יציאת מצרים.
• "היועץ" – (2013)
• "רובין הוד" (2010) – בן האצילים החוזר ממסע הצלב השלישי למולדתו ומגלה כי השריף מנוטינגהאם מנסה להשתלט על הכס.
• "גוף השקרים" (2008)
• "אמריקן גנגסטר" (2007) – גנגסטר אמיתי מהרלם, שהבריח הרואין לארצות הברית על מטוסי תובלה אמריקניים ששבו ממלחמת וייטנאם.
• "שנה מופלאה" (2006) - קומדיה רומנטית
• "ממלכת גן עדן" (2005) – סרט העוסק במלחמה בין המוסלמים והצלבנים במאה ה-12.
• "אנשי המזימות" (2003)
• "בלאק הוק דאון" (2001) – סרט מלחמה המבוסס על סיפורו של כוח עילית של צבא ארצות הברית בשנת 1993 בעיר מוגדישו שבסומליה במהלך מלחמת האזרחים במדינה, הסרט מתמקד בעיקר בפעולה שמסתבכת שבמהלכה הלוחמים הסומלים מצליחים להפיל 2 מסוקי בלאק הוק.
• "חניבעל" (2001) – המשך לסרט זוכה פרס אוסקר "שתיקת הכבשים", בכיכובו של אנתוני הופקינס, המספר את סיפורו של הקניבל חניבעל לקטר.
• "גלדיאטור" (2000) – ראסל קרואו מגלם מפקד נערץ בצבא הרומי שהופך לעבד גלדיאטור עקב מאבקי שלטון.
• "ג'י איי ג'יין" (1997) – דמי מור מגלמת קצינה בחיל הים האמריקני המנסה להיכנס ליחידת הקומנדו האמריקנית ונאבקת בדעות צבאיות שובניסטיות.
• "תלמה ולואיז" (1991) – מסען של תלמה (ג'ינה דייוויס), עקרת הבית המדוכאת, וחברתה לואיז (סוזן סרנדון) המלצרית הוא מסע של שחרור מהחברה הגברית הפטריארכלית. זהו "סרט דרך" של התפכחות לקראת מודעות עצמית, אשר במהלכו נאבקות הנשים בנורמות חברתיות באמצעים "גבריים".
• "גשם שחור" (1989) – שני שוטרים במשטרת ניו יורק (מייקל דאגלס ואנדי גרסיה) עוצרים חבר יאקוזה וצריכים להסגיר אותו ליפן.
• "בלייד ראנר" (1982) – סרט מדע בדיוני עתידני שהפך לסרט פולחן, בו משחק האריסון פורד.
• "הנוסע השמיני" (1979) – מסרטי המדע הבדיוני/אימה הידועים ביותר, המציג קבוצת אנשים בחללית אשר מגלים כי מסתובב ביניהם חייזר רצחני.

ראו גם

• ערכים על סרטי רידלי סקוט

קישורים חיצוניים

• רידלי סקוט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רידלי סקוט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• רידלי סקוט, באתר AllMovie (באנגלית)
• רידלי סקוט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• רידלי סקוט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "רידלי סקוט", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
• רידלי סקוט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רידלי סקוט, באתר Discogs (באנגלית)
• רידלי סקוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מאיר שניצר, רידלי וגנר או אולי ריכרד סקוט, חדשות, 30 בנובמבר 1989
• דניס אוברבי, הניו יורק טיימס, ראיון - רידלי סקוט חושב שאנחנו לא לבד ביקום, באתר הארץ, 6 ביוני 2012
• שירית גל, רידלי סקוט: "הכנסייה הקתולית יכולה לקפוץ לי", באתר ynet, 13 ביוני 2012
• אורי קליין, מי אתה, רידלי סקוט?, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2013