תל קשיש

תל קָשִׁישׁ (ידוע גם כתל קסיס) הוא אתר ארכאולוגי השוכן על הגדה הצפונית של נחל קישון באחד מפיתוליו, באופן שבו הנחל תוחם אותו משני צדדיו. התל ממוקם ליד קריית חרושת כ-2 ק"מ מצפון לתל יקנעם. בסמוך לתל נמצא מחלף תל קשיש, המחבר את הכבישים 6, 66 ו-77.

תל קשיש

תל קשיש מבט לכיוון צפון מכביש 6
מידות
שטח	10 דונם
גובה מעל פני הים	56 מטר
היסטוריה
תרבויות	התרבות הכנענית
תקופות	ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II
ננטש	התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג	תל
אתר ארכאולוגי
חפירות	האוניברסיטה העברית 1978-1987
ארכאולוגים	אמנון בן-תור
מצב	הרוס
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	ליד קריית חרושת
קואורדינטות	32°41′04″N 35°06′32″E

תל קשיש במרכז על רקע שדות עמק יזרעאל, משמאל בתי קריית חרושת. צולם מקרן הכרמל

מראה ראשו של התל והפילבוקס המנדטורי

במאורעות 1936–1939 בנו הבריטים בראש התל פילבוקס למטרות שמירה.

תיאור התל

מבנה התל מוארך וממדיו 180X60 מטרים. שטחו עשרה דונם והוא משתפל בתלילות רבה לכל עבריו, פרט לצידו הצפוני-מזרחי. חציו המערבי של התל גבוה בכחמישה מטרים מחציו המזרחי. פסגתו בגובה של 56 מטרים מעל פני הים, והוא חולש על נחל קישון.

זיהוי התל

במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוצע לזהות את התל עם חרושת הגויים, ובעקבות זאת קיבל קריית חרושת הסמוך לתל את שמו.

יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם העיר "חלקת" המופיעה ברשימות תחותמס השלישי; ואמנון בן-תור הציע לזהותו עם "דַבָּשֶׁת" (יהושע יט י - יא).

בערבית קרוי התל בשם "תל אל-קסיס", היינו, "תל הכמרים", וייתכן שהשם קשור להריגת נביאי הבעל בידי אליהו.

המחקר באתר

באתר התנהלו שמונה עונות חפירה בראשות אמנון בן-תור שנמשכו בין 1978 ועד 1987. נמצאו בו שכבות ארכאולוגיות מתקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה הפרסית ושרידים נוספים מתקופות מאוחרות ומוקדמות. השרידים הקדומים ביותר שנמצאו בתל הם מגוון כלי צור מכל חלקי התקופה הנאוליתית (10,000 - 4500 לפנה"ס), בעיקר מהתקופה הקדם-קרמית (עד סביבות 5500 לפנה"ס). כלים נוספים מהתקופה הכלכוליתית (4,500 - 3,300 לפהנ"ס). מקורם של שרידים אלו אינו ברור, אך הוא יכול להעיד על תקופות יישוב בתל מתקופות שקדמו לזמנם של השרידים האדריכליים הקדומים באתר. ב-2010 התקיימו חפירות הצלה לקראת הנחת צינור גז, בראשות עוזי עד ואדווין ואן-דר-ברינק, במישור הנמצא צפונית לתל. חפירות נוספות התקיימו באותו אזור ב-2011 על ידי ואן-דר-ברינק, לקראת הנחת מסילת העמק.

תקופת הברונזה הקדומה

התקופה הקדומה ביותר שנמצאה בתל היא תקופת הברונזה הקדומה I, שהייתה התקופה העירונית הראשונה בארץ ישראל (3300 - 3000 לפנה"ס). שרידי תקופה זו נמצאו בשטח מצומצם, כך שלא ניתן להבין את תוכנית היישוב, אך כן זוהתה פינה של מבנה בעל פינות מעוגלות שמבפנים הן ישרות, בנייה המאפיינת את התקופה. הכלים הרבים שנמצאו משכבה זו מעידים על כך שהיישוב השתרע על שטח גדול. הימצאות של שרידי ישוב מתקופת הברונזה הקדומה מעידים על כך שהיישוב בתל קשיש קדום יותר מזה של תל יקנעם השכן, שהפך במרוצות השנים לעיר-אם של תל קשיש. בין הממצאים יש לציין חותם גליל הדומה לפריטים שנמצאו באזור תל שדוד ותל יריחו. במהלך תקופת הברונזה הקדומה Iב' (סביבות 3000 לפנה"ס), התרחב היישוב לשטחים גם מצפון לתל. גם באזורים אלו נראו מבנים בעלי פינות מעוגלות, שבאחד מהם נראתה רצפת אבן איכותית. סמוך לאחד המבנים נראתה מפולת של אבני בוץ, דבר המעיד על כך שיסודות האבן של מבני התקופה היו בסיס לבתים עשויים בוץ. הממצאים, הכוללים כלי חרס, צור ועצמות בעלי חיים, מעידים על אורח חיים המשלב בין חקלאות למרעה. במהלך תקופות הברונזה הקדומה II (בין 3000 - 2700 לפנה"ס) התקיים בתל יישוב מבוצר מוקף חומה שעוביה בין 3-2.5 מטר, והיא השתמרה לגובה של מעל מטר אחד. רוב אבני החומה, וכן השער המשוער של האתר (על פי סקירה גיאוגראפית) נסחפו. היישוב כלל מבני אבן בעלי פינות מעוגלות הבנויים היטב. נחשף גם תוואי של רחוב או סמטה בעובי 1.5 מטרים שעבר לאורך החומה. על חלק מכלי החרס שנמצאו באתר ניתן לראות טביעות של חותם גליל, שרובן מראות צורות גאומטריות אך באחת מהן מוטבעת סצנה עם מאפיינים פולחניים המציגה אדם המחופש לחיה וחיה נוספת על יד מה שנראה כמו מקדש או מבנה מסוג אחר. ניכר כי באזורי החפירה לא נמצאו פריטים ממשפחת כלי בית ירח הנפוצים באזור זה מתקופה זו. בשלהי תקופת הברונזה הקדומה III (בין 2200-2700 לפנה"ס) יצאה החומה מכלל שימוש, מאחר שנבנו עליה בתים חדשים שהרחיבו את היישוב. המבנים אלו התגלו לאורך צלעותיו של התל והם בעלי קירות דקים יותר, באיכות פחות טובה מזו של התקופה הקודמת. הבתים הללו יצרו מעין חומת הגנה בפני עצמם והם שייכים לטיפות "בית המרחב הקדמי" כשאר בכניסה לבית מצויה חצר עם מתקנים ומאחוריה חדר המגורים. נראה שיישוב זה לא נחרב אלא ננטש בסופה של התקופה העירונית הראשונה בארץ ישראל עם סוף תקופת הברונזה הקדומה.

תקופת הברונזה התיכונה

לאחר תקופה של פער ברצף ההתיישבות שנמשך לאורך תקופת הברונזה הביניימית (2200-2000 לפנה"ס), שהיא תקופת מעבר שבין הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה, בה קרס היישוב העירוני בארץ ישראל ועברו רוב התושבים חזרה למרחב הכפרי ולנוודות. ייתכן ובתקופה זו התקיים באתר יישוב דל, אך הממצאים לא מספיקים בשביל לאשר את גודלו ואופיו של יישוב כזה. היישוב בתל קשיש התחדש באופן מובהק בתקופת הברונזה התיכונה II (בסביבות 1750 לפנה"ס). השרידים נמצאו בחלקו הגבוה של האתר והם בנויים בחלקם על גבי השרידים הקדומים. נראה כי השרידים היישוביים מתקופת הברונזה הקדומה עדיין נראו על פני השטח כשאר בוני תל קשיש הגיעו החלו לבנות באתר. היישוב שנבנה היה יישוב מתוכנן בעל מערכת בצורים המורכבת מחומה בעובי 2 מטר שעל גבי חלקה הפנימי הייתה מושתתת חלקלקה עשויה עפר ואבן. תוכנית היישוב דומה לתוכנית היישובים בתקופת הברונזה התיכונה בה חלקו החיצוני של היישוב מורכב משורת בתי מגורים שמצדם החיצוני הם מחוברים למערכת הביצורים ומצדם הפנימי הם מחוברים לרחוב או סמטה. תוואי זה מוכר מתל תענך, תל בלאטה (שכם), תל שילה, תל גזר ועיר דוד. בדומה ליקנעם הסמוכה, שתקופת היישוב הראשונה שלה החלה במקביל לתקופה זו של תל קשיש, נמצאו באתר אתרי קבורה של ילדים בתוך קנקנים שנטמנו מתחת לרצפת הבית. המעבר מן היישוב בתקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת (שהתרחש בסביבות 1550 לפנה"ס) אינו ברור. נראו סימני שרפה בשלבים המאוחרים של היישוב מתקופת הברונזה התיכונה, השרידים הבאים הם בני אותה התקופה, מה שמעיד על חורבן אולי לפני זמן המעבר לתקופת הברונזה המאוחרת.

תקופת הברונזה המאוחרת

לאורך כל תקופת הברונזה המאוחרת (1550 - 1200 לפנה"ס) התקיים באתר יישוב שנראה שלא היה מבוצר, פרט למבנה אחד בעל קירות עזים בעובי שני מטרים, שאולי היה חלק ממגדל שהוקם בתקופת מאוחרת. תחילה תוואי היישוב היה זהה לתוואי בתקופה הקודמת, שעד שחרב היישוב בשרפה במאה ה-14 לפנה"ס. היישוב הוקם מחדש מיד אך לא ניתן להבין את תוואי היישוב החדש, אם היה זהה לקודמו או היה חדש, בגלל הגבלת שטח החפירה. הכלים המקומיים באתר כוללים כלים ממשפחת הדו-גוניים, משפחת שוקולד על לבן וכלים המאותרים בדגם האיילות והתומר. באתר נמצאו גם כלים זרים מעטים שמקורם מקפריסין ומיקנה. סוף היישוב בתקופת הברונזה קשור בקריסת תקופת הברונזה המאוחרת בין המאה ה-13 וה-12 לפנה"ס. היישוב חרב בשרפה עזה שזוהתה בכל חלקי האתר.

מצפון לתל קשיש נמצא מטמון של כ-200 כלי פולחן מהחלק השני של תולדות היישוב בתקופת הברונזה המאוחרת, בין 1400 ל-1200 לפנה"ס. המטמון כולל כלים שלמים וביניהם כלים המיובאים מקפריסין ומיקנה, בדומה לממצאים בתל עצמו. לדעת החופרים ייתכן והמטמון שייך למקדש מקומי שעדיין לא נחשף. כלי החרס כוללים גביע שליו מפוסל פנים של אדם, ארבעה קנים בהם שמו גחלים שצורתם גלילית, מקטרים, נרות ועוד. כלי אחד שאינו עשוי חרס הוא קערה עשויה פאיינס. הממצא אינו מאפשר לדעת לאיזה אלים התפללו המקומיים או מה זהותם.

תקופות הברזל, הפרסית ואילך

בתקופת הברזל I (בין 1200 - 1000 לפנה"ס) התקיים באתר יישוב, שעיקרו היה בחלקו הגבוה של התל. באתר נמצאו כלים ובין השאר כלים בסגנון פלשתי. באתר נמצא גם מתקן אשר נראה כי שימושו היה קשור בהפקת שמן זית או תוצר חקלאי אחר, בדומה למתקן מקביל ביקנעם הסמוכה. בתקופת הברזל II (בין 1000 - 586 לפנה"ס, תקופת ממלכת ישראל והכיבוש האשורי.) התקיים היישוב על כל חלקי התל ונמצאו בו כלים בעלי אופי מיוחד שאינם היו מיועדים לשימוש יומיומי. השרידים שמתקופת הכיבוש הבבלי כוללים מספר מבנים בודדים. לא נראה כי במהלך הכיבוש הפרסי נחרב האתר וייתכן שהוא המשיך להתקיים לתוך התקופה הפרסית. אם לא, באתר הוקם יישוב חדש ובו נמצאה חווה שייתכן והייתה מבוצרת. לאחר התקופה הפרסית, ששרידיה נמצאו בחלקם על פני השטח, לא התקיימו באתר יישובים נוספים. עדות לפעילות אנושית זוהתה בעזרת כלים מן התקופה ההלניסטית (332-37 לפנה"ס) והתקופה הערבית הקדומה (638–1099 לספירה).

אתר עין קשיש

למרגלות התל, סמוך לגדות נחל קישון, שוכן אתר "עין קשיש", אתר פרה-היסטורי גדול, בו נערכה חפירת הצלה בשנים 2015–2017, לפני הקמת מחלף תל קשיש. באתר התגלה לראשונה בעולם יישוב ניאנדרטלי מחוץ למערה. החוקרים, אראלה חוברס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עומרי ברזילי מרשות העתיקות, ואלה בין מהקריה האקדמית אונו, הגיעו למסקנה כי בצפון הארץ חיה קבוצה יציבה של ניאנדרטלים במשך אלפי שנים, לפני הופעת האדם המודרני לפני כ-60 אלף שנה. הממצאים במקום סותרים הנחה של חלק מחוקרי התקופה, לפיה הסיבה להיכחדות הניאנדרטלים באזור נעוצה בקושי שהיה להם להסתגל לאקלים מתייבש, בשל אי-יכולתם לחיות במרחבים פתוחים. שרידים חלקיים של שני שלדי אדם שנחשפו באתר תוארכו על ידי נעמי פורת מהמכון הגאולוגי לישראל לתקופה הפלאוליתית התיכונה-מאוחרת (לפני 60–70 אלף שנים).

לקריאה נוספת

• אמנון בן-תור, "תל קשיש", בתוך: אפרים שטרן ואחרים, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, בהוצאת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, משרד הביטחון וכרטא, 1992, כרך 3, עמ' 1434–1435

• אמנון בן-תור ואחרים: Amnon Ben-Tor, Sharon Zuckerman and Ruhama Bonfil, "Tel Qashish: A Village in the Jezreel Valley Final Report of the Archaeological Excavations (1978–1987)" Qedem Reports, Hebrew University of Jerusalem, 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל קשיש בוויקישיתוף

• תל קשיש, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
• אדווין ק"מ ון דן ברינק ועוזי עד, ‏תל קשיש דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 123, 11 בדצמבר 2011
• תגלית נדירה - אחרי 3500 שנה נחשפו בשלמותם יותר מ-100 כלי פולחן מרשימים, הודעה לעיתונות באתר רשות העתיקות, 9 ביוני 2010
• ערן ודוד גל-אור, תל קשיש: לא לעבודה זרה, כן לפריחה ירוקה, באתר ynet, 18 במרץ 2012
• מידע על אתר תל קשיש, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות