תמר אלעד-אפלבום

תמר אלעד-אפלבום
	אין תמונה חופשית
לידה	1975 (בת 49 בערך)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ירושלים
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; מכון שכטר למדעי היהדות ;

תמר אלעד-אפלבום היא רבה ישראלית, מייסדת וראשת בית מדרש שותפה בבית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים, והמייסדת של קהילת ציון בירושלים (קהילה ארצישראלית).

נולדה בשנת 1975 בירושלים למשפחה ציונית דתית, וגדלה בשכונת רמות אשכול. סבא מצד אביה, יעיש בוסקילה, עלה ארצה מקזבלנקה והיה בעל פנצ'ריה ביפו אשר ייסד בית כנסת מרוקאי בבת ים, שלדבריה השפיע על תפיסתה את תפקיד בית הכנסת כמקום המקבל את כולם. סביה מצד אימה, אלפונס צרף, היה החזן האחרון של יהדות דלמה בצפון מזרח צרפת, וניצל בתקופת השואה על ידי כומר ישועי, דבר שלדבריה תרם לתפיסתה שלאמונה יש תפקיד משמעותי בתיקון העולם.^[1]

כבר מגיל צעיר נמשכה ללימודי התלמוד אותו החלה במהלך לימודיה בתיכון פלך בירושלים שהיה פורץ דרך בלימודי תלמוד לנערות.^[1] בצעירותה הייתה חברה ומדריכה בתנועת בני עקיבא.^[2] בשירותה הצבאי שירתה כמורה חיילת בבית הספר שדה כפר עציון.

לאחר הצבא למדה מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ותואר שני במדעי היהדות במסלול תלמוד והלכה במכון שכטר למדעי היהדות בו הוסמכה גם לרבנות מסורתית על ידי הרב מיכאל גרץ, אותו החליפה לאחר מכן בהנהגת הקהילה הקונסרבטיבית מגן אברהם ביישוב עומר בשנים 2005-2007.^[1] בתקופה זו יזמה מפעלי חסד בשותפות בין-דתית בנגב.

בשנים 2007-2009 הקימה את תוכנית מקהילים להכשרת מובילי קהילות בתנועה המסורתית בישראל, לימדה בבית המדרש קולות ושימשה רבה מלווה לקהילת הגימנסיה הרצליה בתל אביב. כמו כן, ייסדה וניהלה את תחום הנישואין בתנועה המסורתית. בתקופה זו כיהנה גם בהתנדבות כסגנית נשיא כנסת הרבנים המסורתית ויו"ר הלשכה לשירותי דת בתנועה. ב-2009-2010 כיהנה כרבה זמנית בקהילת טמפל ישראל בווייט פליינס, ניו יורק לצד הרב אהרון גורדון טאקר.^[3]

בשנים 2010-2012 ייסדה את תוכנית משל"י (מובילים שינוי להתחדשות יהודית) במכון שכטר וכיהנה כסגנית הדיקן בבית המדרש לרבנים על שם שכטר. בשנת 2012 הייתה מייסדת שותפה של רשת הרבנות הישראלית ומרכז הטקסים מיסודם של מכון שלום הרטמן והמכללה באורנים. בשנים 2015-2016 עברה גם הסמכה לרבנות ארצישראלית בשנים 2015-2016 בבית המדרש לרבנות ישראלית מבית מכון שלום הרטמן והמכללה באורנים.

קהילת ציון אותה הקימה בשנת 2012 בעמק רפאים בירושלים, ובה היא מכהנת כרבה, היא קהילה שוויונית ומעורבת הכוללת אנשים המגדירים עצמם כאורתודוקסים, לא אורתודוקסים ואף חילוניים המשלבת אף בין הנוסח האשכנזי והספרדי.

כמנהיגת קהילה וכרבה, פועלת אלעד-אפלבום לקדם חיבורים בין ציבורים מגוונים בחברה הישראלית, לטפח את רעיון הקהילה בכלל, ובירושלים בפרט, ולקדם רעיונות של כבוד האדם, תיקון עולם, ערבות הדדית ואקטיביזם רוחני ברוח המסורת היהודית.^[4] בין היתר היא מעורבת במפגשים בין יהודים מזרמים שונים (ארתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים) ובמפגשים בין דתיים עם מוסלמים ונוצרים - בין היתר סביב יום ירושלים וסביב המרחב הירושלמי כעיר משותפת למאמינים מדתות שונות^[1].

אלעד-אפלבום היא חברת הנהלת תג מאיר, שותפה לפרויקט מגילת הייעוד המשותף של קרן ג'נסיס ומשרד התפוצות, והמועצה הציבורית של פרויקט 929 - תנ"ך ביחד, חברת המועצה הבינלאומית היהודית לשיח בינדתי עם האפיפיור והותיקן (IJCIC),^[5] חברת הנהלת בית המדרש לרבנים ע"ש זכריה פרנקל בברלין, חברת הנהלת הכבוד של בית המדרש לרבנות בבוסטון, חברת הנהלת מנוחה נכונה בירושלים וחברה מייעצת במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך לקורס עמיות יהודית. כמו כן, עמיתה בבית המדרש כותבים אלול.

בשנת 2010 נכתב עליה במגזין היהודי Forward כי היא אחת מחמש המנהיגות הדתיות המשפיעות ביותר בישראל על רקע פועלה לקידום כבוד האדם פלורליזם, חירות ואחריות יהודית.^[3]

בשנת 2014 ערכה לצד אליעז כהן ויורם ניסינוביץ' את הספר 'ציפור האש - אנתולוגיה חדשה לשירת ירושלים' (הוצאת משיב הרוח).^[6] בשנת 2018 כתבה את 'לב שלם: פירוש למסכת אבות' לצד הרב אהרון גורדון טאקר (בעריכת מרטין כהן, הוצאת The Rabbinical Assembly)^[7]