פתיחת התפריט הראשי

אליעז כהן (נולד ב-1 בינואר 1972) הוא משורר, עורך ועובד סוציאלי. חבר קיבוץ כפר עציון. פעיל שלום ישראלי.

אליעז כהן
Eliaz Kohen (cropped).jpg
לידה 1 בינואר 1972 (בן 47)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקע ספרותי-ציבוריעריכה

נולד בפתח-תקוה ב-1972 למשפחה דתית פלורליסטית. נקרא על-שם דודו, אליעזר פלדמן, שנפל בקרב-המיתלה, מערכת סיני, 1956 .

ב-1975 היו הוריו ממניחי-היסוד בהקמת גרעין מערב-השומרון של "גוש אמונים", וב-1979 עברה המשפחה ליישוב אלקנה שבשומרון, שם גדל. היותו מחובר ל"משפחת השכול" וילדותו במרחבי השומרון, בהשתייכות למפעל ההתיישבות ובשכנות קרובה לכפריים הפלסטיניים, הם עולמות-תוכן מכוננים וניכרים ביצירתו.

את לימודיו התיכוניים בחר לעשות בישיבת בני-עקיבא בכפר-הרא"ה, והיה לאחד מתלמידיו הקרובים של "אבי הכיפות הסרוגות", הרב-המשורר משה צבי נריה, ש"גילה" את כשרון-הכתיבה של כהן ועודדו. לאחר-מכן למד בישיבת-ההסדר "אור-עציון" ושירת כחייל קרבי בחיל השריון.

בשנת 1994 החל לפרסם יצירות מקור בכתבי-עת ובעיתונות היומית – בתחילה בפרוזה ולאחר מכן גם בשירה ובפובליציסטיקה. בצעדיו הראשונים כיוצר נחנך בידי פרופ' הלל וייס, הסופר והעורך משה שמיר, המשורר איתמר יעוז-קסט ואחרים.


ב-1995, עם הופעת גיליונו הראשון של כתב העת "משיב הרוח", הצטרף לחבורת-הראשונים של כתב העת והפך לאחת הדמויות הבולטות בחבורה. מאז ועד עתה הוא משמש כעורך וכמנהל-אמנותי בכתב-העת, פעילות הכוללת גם עריכת אירועים ספרותיים מגוונים, ניהול אמנותי של פסטיבל השירה "ימי אהבה לשירה" (פסטיבל שירה שנתי המתקיים ברציפות מ-1997 בירושלים),  והנחיית כיתת השירה "מזמור" למשוררים בראשית דרכם.

שותף בעריכת רוב גליונות "משיב הרוח" (עד-כה ראו אור כ-70 גליונות), ביניהם ייזום ועריכת שלוש האנתולוגיות: "משיב הרוח – מבחר שירים תשנ"ה-תשס"ה", בשיתוף ובהוצאת הקיבוץ המאוחד (2005), "עד פתח הגן – נחום גוטמן ומשוררים עבריים בעקבות התנ"ך", בשיתוף הוצאת "אבן חשן" ומוזיאון נחום גוטמן (2006), ו- "ציפור האש" - אנתולוגיה חדשה לשירת ירושלים, מבית "משיב הרוח" (2015) . כמו כן עורך את סדרת "חוט הכסף", סדרה לשירה חדשה מבית משיב הרוח,  בה הופיעו עד-כה ספריהם של נחום פצ'ניק, בני להמן(ז"ל), יוסף עוזר, הרב מנחם פרומן(זצ"ל), שמואל קליין, מיכל הלד, אפרת ביגמן, הדס שחם-זוננפלד, ספרם המשותף של סיון ואבישר הר-שפי, וספרו של אופיר נוריאל.(בהכנה)


במהלך התפתחותו כיוצר בשדה השירה עמד בקשרים מיוחדים וקרובים עם המשוררים המנוחים יהודה עמיחי, נתן יונתן, דליה רביקוביץ, משה בן-שאול, יהורם (פיצ'י) בן-מאיר, אלישע פורת וחיים גורי, ויבלח"א רבקה מרים, רחל חלפי, רוני סומק ונוספים.


ב-1995 החל לעסוק בהנחיית סדנאות לכתיבה יוצרת, בתחילה בקרב המגזר האמוני (בישיבות ובאולפנות, במרכזים קהילתיים וכדומה) ובהמשך, לאחר  שהשלים את לימודי התואר הראשון בעבודה-סוציאלית (אוניברסיטת בר-אילן), גם בקרב אוכלוסיות מגוונות אחרות (אוכלוסיות טיפוליות, מתנ"סים, קורסים למורים ,קבוצות מטפלים, כיתות-שירה ועוד).


כיום מנחה סדנאות ומוביל "קהילות כותבות" ברחבי הארץ, מרמת הגולן ועד ליישובי עוטף-עזה.

בשנה"ל תשע"ו שימש כ"משורר הבית" במכללת לוינסקי לחינוך בת"א, ובשנה"ל תשע"ח החל ללמד במסגרת המחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן קורס בכתיבת שירה, במסלול שהתפתח בשנה"ל תשע"ט ותש"פ למסלול מיוחד לתואר שני בכתיבה יצירתית במסגרת המחלקה.

ספרי-שיריועריכה

ספר שיריו הראשון ,"מחומשים" – שירים בהשראת פרשיות השבוע ("תמוז",1997), פתח למעשה הופעת שירה אמונית-מקורית בדור שאחרי דור המשוררים הבולט של קוסמן-קפלון-פנחס כהן-איזקסון-עוזר והדר, ועורר מחדש בתוך הציבור האמוני שאלות כ"שאלת הגבולות" ביצירה, היחס לתנ"ך "בגובה העיניים", שירה כמדרש מודרני ועוד.


ספר שיריו השני "נגיעות ראשונות" – אוסף שירה לירית ("מילוא",2000), הביא בפעם הראשונה לשירה העברית את פירותיו הפואטיים של המתח האירוטי המכונה בעגה ההלכתית כ"איסור נגיעה" (האיסור למגע בין גבר לאשה טרם נישואיהם), וסימן את כהן גם כ"אירוטיקן דתי". בספר זה ניכרים גם ניצנים ראשונים ביחסו המורכב של המשורר לערביי הארץ, כמו-גם בפנייתו הנועזת אל האל.


כל אלה ועוד קיבלו ביטוי עוצמתי וגבישי יותר בספרו השלישי  "שמע אד-ני" – משירי מאורעות תשס"א-תשס"ד ("אבן-חשן",2004), שהופיע בשלהי האינתיפאדה השנייה ומשמש גם כמעין "כרוניקה שירית" לחוויות השנים הללו. הספר עורר תגובות חזקות ביותר בקרב מגזרים רבים, זכה לביקורות משבחות, נדפס בשתי מהדורות נוספות וזיכה את מחברו בשנת תשס"ו בשני פרסים נחשבים: פרס ראש-הממשלה ליוצרים עבריים, ופרס "שבתון אביחי".

(בעקבות פרסום הספר פוטר כהן מעבודתו כעובד-סוציאלי בפנימיה חרדית לבנים בירושלים, בשל "שירי ההתרסה" שבו).

בקיץ 2005, בעקבות ההתנתקות מחבל-עזה ומצפון-השומרון, נוסף לספר "נספח העומד בפני עצמו" בשם "הזמנה לבכי" ובו שירי מחאה וקינה על חורבן-היישובים ("אבן-חשן",2005 ).


שני הקבצים בצירוף שירים נוספים זכו להיתרגם לאנגלית בידי לרי ברק, וראו אור במהדורה דו-לשונית בקיץ  2010 בהוצאת  Toby Pressתחת השם Hear O Lord.

לצד זאת, תורגמו שירים בודדים למגוון שפות, ביניהן: צרפתית, יוונית, ערבית, פולנית, סרבית, רוסית ואף סינית, וחלקם פורסמו באנתולוגיות ובבימות מודפסות ואינטרנטיות שונות.

במרוצת-השנים זכו כשנים-עשר משיריו להלחנות בידי מוזיקאים שונים, והם מושמעים בתחנות-הרדיו וברשת האינטרנט.

בשלהי 2012, לאחר 7 שנים בהן לא הופיע קובץ שירת מקור משלו, ראה אור ספר שיריו הרביעי: "עד שהגענו להבנה עם האור" (הוצאת קשב לשירה). הספר זכה לשבח הבקורת ולאהבת קהל קוראי השירה.


במהלך קיץ תשע"ח ראה אור ספר שיריו החדש: "מחר הירח יזרע" – מבחר שירי אהבה בהוצאת אבן-חשן, וכן אוסף מתורגם משיריו לצרפתית בהוצאת Levant.(תרגם: מישל אקהרד אליאל)



פעילות ספרותית, חינוכית, ציבורית ותקשורתית


אליעז כהן נחשב כאחד ממובילי הרנסאנס ביצירה האמונית בישראל, גם מעבר לשדה השירה, וככזה לימד והיה לאחד מבוגרי המחזור הראשון לתסריטאות בבית הספר לקולנוע "מעלה" בירושלים, וכאחד ממניחי היסוד לפתיחת מגמת-התיאטרון בבית הספר. הוא מבוקש ככותב דרמה למחזות בקרב תיאטראות קטנים, ובמהלך 2007-2008 היה שותף כתסריטאי בפיתוחה של סדרת-דרמה לטלוויזיה אודות המתנחלים.


בשנת 2004 יזם כהן את תהליך שילובה של הכתיבה היוצרת בלימודי מגמות הספרות בחמ"ד, יוזמה שהחלה כפיילוט בשנת 2007 והבשילה עד למימושה כתוכנית ליחידה אחת בבגרות החל מקיץ 2010 . כהן עודנו מלווה את הפרויקט, יחד עם ד"ר טלי יניב, המפמ"רית ללימודי ספרות בחמ"ד, והמדריכות המחוזיות והארציות.

כמו כן מרכז את מגמת הכתיבה במחנות-היצירה לנוער בחמ"ד ,ומשמש כיועץ, כמרצה וכמנחה ב"בית מורשת אצ"ג" בירושלים ובמקומות נוספים.

נבחר ומשמש כ"סופר אורח" של משרדי החינוך והתרבות בחינוך העל-יסודי ברחבי הארץ (בשנים 2004-2007 ו-2010-2015)

משתתף תדיר בפסטיבלי ואירועי ספרות ותרבות בארץ, וגם מעבר לים.

בקיץ 2012 החל לשמש כעורך הראשי בהוצאת הספרים הוותיקה ראובן מס.


מאז ראשית הופעתו הספרותית-ציבורית, זוכה כהן לסיקור תקשורתי, במדיה הכתובה והאלקטרונית, בארץ ובעולם: כתבות מגזין, ראיונות עומק ברדיו ובטלוויזיה, ואף סרט דוקומנטרי במסגרת הסדרה "עד 30" של הערוץ הראשון (במאי:חיים גיל, 1998). באביב 2012 היה אחד מעשרה משוררים שהשתתפו בפרויקט דוקו-המשוררים של הקולנוען אורי ברבש "באר חלב באמצע עיר".

במהלך חמש שנים הגיש את הפינה "שיחות קטנות על שירה" במוסף התרבות "מה יהיה" של קול ישראל ברשת ב' (פינה שהחלה בתוכנית "משב הרוח" בערוץ הראשון, ששודרה במהלך קיץ 2006 עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה). משתתף כפאנליסט בתוכניות שונות ברדיו ובטלוויזיה.


אליעז כהן נקרא להיות שותף בפורומים שונים, חברתיים ומחקריים, ובמרוצת השנים היה חבר בפורום המנהיגות הצעירה הציונית-דתית שאסף והוביל ישראל הראל בשנים 2001-2002 במכון הרטמן בירושלים, בקבוצת המחקר לשוויון ואי-שוויון בישראל מטעם מכון ון-ליר וקרן אוקספורד למחקר, והוא חבר הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית בירושלים.


בשנים האחרונות בולט כהן גם כאקטיביסט חברתי בייזום והובלת תמורות בקרב החברה האזרחית, שהמרכזית שבהן היא תנועת "ארץ לכולם" -יוזמת "שתי מדינות, מולדת אחת" - מיתווה חדש לפיוס ולשלום בין שני העמים, הישראלי והפלסטיני, המבוסס על שיתוף ולא על הפרדה במולדת האחת. החל מקיץ 2012 נועד כהן, יחד עם שותפים מובילים נוספים, ישראלים ופלסטינים (מירון רפפורט, עאוני אל-משני, לימור יהודה, מוניר עבושי, אורן יפתחאל, תאבת אבו ראס, מוריה שלומות, בורהאן סעדי, אבי דבוש, מוחמד ביירותי, יעל ברדה, אמיר פאחורי ועוד) במפגשים רבים ברחבי הארץ לגיבוש היוזמה, שנחשפה לציבור בקיץ 2015.

יוזמות נוספות בהן נטל חלק: שותפות בייסוד תנועת "צדק" (ב-2002, עם מוטי אשכנזי, פרופ' אסתר אלכסנדר, חיים אסא ונוספים), הקמת תנועת "ירושלום" - מתנחלים ופלסטינים למען שלום בארץ (יחד עם הרב מנחם פרומן ונחום פצ'ניק ב-2009), יוזמת "תג מאיר" כנגד פשעי השנאה המכונים "תג מחיר" (בחנוכה 2011 יחד עם ד"ר גדי גבריהו), ייסוד מרכז "שורשים-ג'ודור" לדיאלוג, לפיוס ולטרנספורמציה בין מתנחלים ופלסטינים באזור גוש עציון (חורף 2014, עם עלי וחאלד אבו עוואד, הדסה פרומן, שאול יודלמן, מיירון יהושע והרב חנן שלזינגר), יוזמת "בוחרים בחיים" (בצום י"ז בתמוז-רמדאן, קיץ 2014 יחד עם עלי אבו עוואד, בעקבות חטיפת ורצח שלושת הנערים ומוחמד אבו חדיר) ומיזם "ונסלח" - 40 ימי סליחה (מראש-חודש אלול ועד יום הכיפורים והעיד אל-אדחא, סתיו 2015, בעקבות רצח משפחת דוואבשה בכפר דומא, יחד עם הרבה יעל קריא)


נשוי ואב לארבעה, חבר הקיבוץ הדתי-שיתופי כפר עציון.       

ספריועריכה

  • Hear O Lord - Poems from the disturbances of 2000-2009 - a bilingual addition. Trans. - Larry Barak. Toby Press, 2010
  • עד שהגענו להבנה עם האור (קשב לשירה, 2012).
  • מחר הירח יזרע - נ"א שירי אהבה / הדפסים: מרדכי בק (אבן חשן, 2018)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אליעז כהן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה