תמר בורר

רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית

תמר בורר (נולדה ב-26 באוקטובר 1965 בניו יורק) היא רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית.

תמר בורר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באוקטובר 1965 (בת 59)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בורר למדה בלט קלאסי בתיאטרון הבלט האמריקאי בניו יורק, מחול מודרני ויצירה ב"תיאטרון מחול רנה שינפלד", מחול באלינזי אותנטי באינדונזיה, ריקודי טראנס במקסיקו, ומחול נשמה-בוטו עם קזואו אונו מייסד הבוטו ביפן. החל משנת 1988 יוצרת, רוקדת ומופיעה במופעי סולו, דואטים ועבודות לאנסמבל על במות בארץ ובעולם. עשייתה האמנותית זוכה לשבחי הביקורת[1].

בשנת 1990 עברה תאונת דרכים קשה שהותירה אותה משותקת בשתי רגליה. עם זאת, ממשיכה בורר לרקוד, ליצור, להופיע וללמד.

בורר הוזמנה לפסטיבלי מחול רבים וביניהם: "הרמת-מסך" (ישראל)[2], פסטיבל מונפלייה למחול בצרפת[3], "festival cross over” באיטליה, פסטיבלים בגרמניה, נורווגיה, ניו זילנד ועוד. כמו כן זכתה בפרסים רבים וביניהם: פרס אמן מבטיח מטעם קרן בוכמן-היימן, פרס אמן נבחר מטעם קרן בלט מאסטר אלברט נאובייר (הולנד-שווייץ) ועוד.

במקביל לפעילותה האמנותית, מקיימת בורר מפגשים שמטרתם חיזוק והעצמה של אוכלוסיות ייחודיות, כגון: נשים מוכות במקלטים, נכים קשים במעונות, נשים עם מוגבלויות, נפגעי נפש, ועוד. מפגשים אלה מיועדים לעורר את כוח החיים, הרצון להשתקם ולהיבנות, ואת האמון ביכולות הטמונות בכל אדם. בזכות פעילותה זו, זכתה בורר באות החסד על שם ויליאם טראמפ, בשנת 2002, ושם נאמר: "אות החסד מוענק בזאת לתמר בורר על התמודדות עם נכות גופנית בדרך ייחודית ויצירתית, המשמשת דוגמה לאנשים עם נכויות ולקהילה כולה בישראל ובעולם. כרקדנית ויוצרת במחול, שנותרה משותקת ברגליה לאחר תאונה, השכילה תמר בורר לצמוח ולהתעלות מתוך המוגבלות הגופנית אל שיאים אמנותיים ורוחניים חדשים". בשנת 2008 יצרה, יחד עם הבמאית איבון מיקלוש, סרט תיעודי בהשראת המשוררת הפינית סירקה טורקה, העוסק במצבו של השונה בחברה האנושית ומתמקד בשני מיעוטים: הבדואים בנגב והלאפים בצפון פינלנד[4].

פרסים

עריכה
  • 2002: אות החסד - ע"ש משפחת טראמפ – "עבור היותה דוגמה אישית להתמודדות בונה ומחזקת עם הנכות: ניתן להפוך מוגבלות לקרש קפיצה להישגים מופלאים".
  • 1998: פרס משרד החינוך התרבות ליוצר צעיר בתחום המחול – "משקפת ביצירתה אמת פנימית וכוח".
  • 1997: פרס אמן מוכשר – קרן בוכמן-היימן – "למרות נכותה, ממשיכה תמר ליצור בתחום המחול החדיש. פורצת קדימה, מתמודדת ומיישמת את ניסיונה האישי עם נכים בשיטות ריפוי שונות".
  • 1996: מלגת יוצר מבטיח – קרן בלט מאסטר אלבר גאובייר, הולנד-שווייץ, מלגה ליוצרים בולטים.
  • 1988: תחרות גוונים במחול – זוכה ב"יצירה נבחרת" – עבודה ראשונה כיוצרת עצמאית: "צלו של גזע".

מופעים

עריכה
  • 2019: "שד"ף" - הוצג בסטודיו בוהו של תמר בורר, בקריית המלאכה בתל אביב[5].
  • 2018: "Meta"[6]
  • 2016: "צלמ" - בשיתוף עם היוצרת תמר לם[7].
  • 2015: "הכל הבל" עבודת מחול ווידאו שעלתה בנמל יפו מחסן 2, במסגרת במה למחול[8].
  • 2014: "אמש" (אוויר, מים, אש)[9].
  • 2012: "בוהו" - דואט בשיתוף עם היוצרת תמר לם. עלה בבכורה בתיאטרון קליפה, ת"א[10].
  • 2012" "ביוג'נסיס" - סולו, פסטיבל תיאטרונטו, יפו[11].
  • 2011: "ימונה" - טריו בשיתוף עם אמן המתכת נובויה ימגוצ'י. בכורה בתיאטרון קליפה, ת"א[12].
  • 2010-2009: "אנה" - יצירה לרקדנית סולו ווידאו, בשיתוף עם היוצרת תמרה ארדה. בכורה במרכז סוזן דלל, פסטיבל המחול הבינלאומי מונטפלייר, פסטיבל הבוטו בפריז, צרפת[13].
  • 2008: "איזאורה הון" - יצירה לחמישה רקדנים ושלושה מסכי וידאו. בשיתוף עם היוצרת תמרה ארדה. בכורה בסוזן דלל במסגרת פסטיבל מחול לוהט[14].
  • 2007: "בארדו" - מופע בוטו ומוזיקה חיה, בשיתוף עם המוזיקאי הרולד רובין והרקדן רועי סנדרוביץ. בכורה בתיאטרון תמונע[15].
  • 2006: "האדו – מסע בשדות מגנטיים" - מופע רב תחומי המשלב מחול, מוזיקה אלקטרונית חיה, וידאו, מיצג בשיתוף גל תושיה, דוד עובדיה. בכורה ב"תיבה" - חצרות יפו[16].
  • 2005: "יחפים" - דואט בשיתוף עם השחקן/ רקדן יוסף סוייד. הועלה לראשונה במרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, תל אביב[17].
  • 2004: "הלו" – ערב מחול עם הרקדנית/יוצרת ענת שמגר.
  • 2003: "עזה-ערב שלם" – יצירה לארבעה משתתפים, שני מוזיקאים ושתי רקדניות, המתנהלים על הבמה תוך ריקוד, שירה, נגינה בגיטרות חשמליות, ריחוף באמצעות מערכות שינוע בחלל ועוד. בשיתוף עם: אורי פרוסט - במאי, מוזיקאי, אילנה צברי - מוזיקאית, זמרת, משוררת, נגנית בס, אינגבורג זומר - רקדנית יוצרת. היצירה הוזמנה על ידי פסטיבל "הרמת מסך, חשיפה בינלאומית"[18].
  • 2002: "עזה - פרק 3" – דואט בשיתוף אינגבורג זומר על פי השיר "עזה", מאת הרכב מפאטל. היצירה הוזמנה על ידי פסטיבל "אינטימה דאנס", ישראל ו"קרוס אובר פסטיבל", איטליה, אוסלו, נורווגיה.
  • "לווייתנים" – דואט עם הרקדנית/יוצרת ענת שמגר. בכורה בפסטיבל "מחולוהט".
  • 2001: "איטרת" – עבודת מחול סולו בשיתוף האומנים ערן צור ואורי פרוסט, על-פי ספרו של פטר הנדקה: "האישה האיטרת". היצירה הוזמנה לפסטיבל הרמת-מסך 2001.
  • "ספסלים" – דואט בשיתוף עם הרקדנית/יוצרת ענת שמגר. בכורה בפסטיבל "מחולוהט".
  • 1999: "מאמה-מה" – טריו, על-פי יצירותיה של המלחינה סופיה גוביידולינה.
  • 1998: "הרה" – יצירה לשבע נשים, שש רקדניות וזמרת-נגנית גיטרה באס.
  • 1997: "כד" – יצירה לחמישה רקדנים, בהשראת ספר התמורות הסיני.
  • 1996: "הלויתן והירח" – דואט עם הרקדנית עדנה כץ. בכורה בגלריה מרי פאוזי – ת"א.
  • "שירי ערש ודווי" – ערב מחול ומוזיקה חיה עם מוזיקאים: זמיר חבקין – פסנתר, אלי מגןקונטרבס. בכורה בתיאטרון הבמה – ירושלים.
  • 1995: "אלושם" – דואט על פי ספרו של סמואל בקט. בכורה: מחול 95, חשיפה בינלאומית "פסטיבל ת"א – ירושלים", בון – גרמניה.
  • 1994: "שחקי שחקי" – ערב המשלב שתי עבודות: "שחקי שחקי" – עבודה לקבוצה, "פסנתר כנף" – דואט לרקדנית ופסנתרן עם המוזיקאי זמיר חבקין.
  • 1993: "אלום" – ערב סולו המשלב שלוש עבודות "אבן", "אמה", "דג". בכורה: מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון.
  • 1991: "אמה" – יצירה ראשונה בעקבות תאונת הדרכים. סולו העוסק בנושא הנכות. בכורה בפסטיבל "ריקודי חדר" – ישראל[19]. סיבוב הופעות באירופה ב-1992 "פסטיבל מחול בינלאומי מונטפלייר" – צרפת. אקדמיה למחול רוטרדם – הולנד.
  • 1990: "פרח שחור" – שלוש יצירות בשיתוף פעולה עם להקת הרוק: "כרמלה גרוס וגנר"[20].
  • "שבע" – בשיתוף עם המוזיקאים: קיי מסודה ומיה דונסקי, בכורה בפסטיבל "הרמת מסך" 1990[21].
  • 1989: "רחובות וחלומות" – בשיתוף עם השחקן מריו ליקון – מקסיקו.
  • 1988: "צלו של גזע" – בשיתוף עם הצ'לן יובל מסנר. בכורה בפסטיבל "גוונים במחול" – ישראל.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   רות אשל, הלילה מלא זהב עתיק: תמר בורר רוקדת, באתר הארץ, 21 במרץ 2013
  2. ^ יצירות של תמר בורר ויוסי יונגמן ב"בימת מחול" בתיאטרון תמונע, באתר הארץ, 26 בפברואר 2002
  3. ^ המחול כמאבק, חדשות, 2 ביוני 1992
    גבי אלדור, מחול / מונפלייה אגן הים התיכון, חדשות, 30 ביוני 1992
  4. ^ רוני דורי, הסרט הזה הוא ריקוד בוטו, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2008
  5. ^ אורין ויינברג, "כשאתה רואה 'אין' ממש גדול זה כמו לראות גווייה": המופע שגרם לכתבת שלנו לבכות, באתר ynet, 26 ביולי 2019
  6. ^ דנה שלו, מתה, מטה, מטא - ערב רב Erev Rav, באתר ערב רב (מגזין אמנות), ‏2 בספטמבר 2018
  7. ^   רות אשל, הרגש שהקהל לא נחשף אליו בריקוד, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2016
  8. ^ חגית פלג רותם, ‏"הכול הבל": יצירת מחול חדשה של תמר בורר בנמל יפו, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2015
  9. ^ ביקורות:
      רות אשל, תמר בורר מציגה: אש, מים, אוויר וסודות הנסתר, באתר הארץ, 10 ביוני 2014
    יעל אפרתי, ‏יצירת המחול החדשה של תמר בורר נותנת דרור ליצרים עזים ומהפנטת את המתבונן, באתר "Time Out ישראל", 15 ביוני 2014
  10. ^ רות אשל, "בוהו" של תמר בורר מציגה קללה שהוסרה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
  11. ^ טל פרי, ‏אילו הצגות ישתתפו השנה בפסטיבל התיאטרונטו?, באתר גלובס, 13 במרץ 2012
  12. ^ ביקורות:
    רות אשל, תמר בורר מעירה מתים ביצירתה החדשה "ימונה", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
    אלעד סמורזיק, חולות של ברזל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2011
  13. ^ ביקורות:
    רות אשל, "אנה" של תמר בורר ותמרה ארדה: רמה אמנותית גבוהה, באתר הארץ, 20 ביולי 2010
    חגית פלג-רותם, ‏יש חיים אחרי ברישניקוב, באתר גלובס, 28 ביוני 2010
  14. ^ ביקורות:
    רות אשל, איזאורה הון: בוץ או שוקולד, באתר הארץ, 28 ביולי 2009
    חגית פלג-רותם, ‏מקיצות אל חלום, באתר גלובס, 20 ביולי 2009
    רוני דורי, איזאורה הון: זה הכל בראש שלך, באתר הארץ, 8 ביולי 2009
  15. ^ ביקורות:
    רוני דורי, תמר בורר בטיבטית, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2007
    מיכל בעדני בן-שישו, תמר בורר תמגנט אתכם ב'ברדו', באתר הארץ, 15 בדצמבר 2008
    חגית פלג-רותם, ‏ציפור מתרוממת לעוף, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2007
    שלי קלינג, ‏מתרוממת לעוף, באתר גלובס, 22 ביולי 2008
  16. ^ עכבר העיר, יוסוף, תעשה לי בוטו, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2006
    עבודה של תמר בורר בחצרות יפו, באתר הארץ, 27 בינואר 2007
  17. ^ מרב יודילוביץ', יחפים ביחד, באתר ynet, 10 בנובמבר 2005
  18. ^ תמר רותם, מחול-פנים, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2003
  19. ^ גבי אלדור, ראש חץ, חדשות, 15 באוקטובר 1991
  20. ^ אדר אבישר, לרקוד את המלה, מעריב, 9 במאי 1990
  21. ^ עמיר פלג, הרמת מסך 1990, חדשות, 19 באוקטובר 1990