פתיחת התפריט הראשי
רות אשל, צלמת ליאורה צור

רות אשל (1942 בחיפה) היא רקדנית, חוקרת מחול, כוריאוגרפית ומבקרת מחול.

תוכן עניינים

חייהעריכה

לימודיםעריכה

 
"ענפים מחותלים", כוריאוגרפיה וריקוד - רות אשל, 1983. צלם אברהם אילת

רות אשל נולדה בחיפה ב-1942, היא בתו של ג'נקה רטנר חתן פרס ביטחון ישראל. היא בוגרת בית הספר הריאלי העברי וקונסרבטוריון דוניה ויצמן בחיפה (1960). תלמידה של ולנטינה ארכיפובה גרוסמן לבלט קלאסי (1953–1960). למדה נגינה בפסנתר אצל חיים אלכסנדר באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים (1961-1962). בצה"ל שירתה בחיל הים.

השתלמה בבלט בפריז (1964–1967) אצל אולגה מורוזובה וכן אצל פיליס בדלס בלונדון שם עברה את בחינות האקדמיה המלכותית (לונדון) לבוגרים ברמת "אלמנטרי" ו"אינטרמדיאט" (1965, 1966). נפצעה קשה בתאונת דרכים בבלגיה (1967) כשכף רגלה התרסקה והבהונות נקטעו. חזרה לארץ ב-1967. בעקבות התאונה התמקדה במחול מודרני. תלמידה של רינה גלוק, לינדה הודס, נורית כהן, ג'ין היל-סאגאן, קנט גוסטפסון (מחול מודרני וג'אז) וכן של ליה שוברט וקאי לוטמן (בלט קלאסי). הגישה תלמידות לבחינות האקדמיה המלכותית בסניף ישראל (1971) ולימדה במרכז למחול של שוברט ולוטמן בבית רוטשילד בחיפה. לימדה בלט באולפן געתון אצל יהודית ארנון (1967-1969). תלמידה של רות זאפורה בברקלי, קליפורניה בתיאטרון-תנועה. סיימה תואר ראשון במדעי הרוח בארצות הברית, במכללה החדשה בקליפורניה, תואר שני בלימודי תיאטרון באוניברסיטת קוויבק במונטריאול בנושא "מחול ביישוב והאספקטים התאטרליים שלו", קנדה (1990), ותואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב (2001), החוג לאמנות התיאטרון בנושא "תיאטרון-תנועה בישראל 1976-1991".

קריירה (רקדנית וכוריאוגרפית)עריכה

 
ריקודי כתפיים, להקת ביתא, כוריאוגרפיה - רות אשל, 2008. צלם עופר זבולון

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 הופיעה בלהקות שונות. רקדנית ואסיסטנטית של להקת אשרה אלקיים בחיפה (1968), מייסדת ורקדנית של "להקה קאמרית למחול חיפה" (1969), רקדנית סולנית ב"בימת מחול" של שוברט ולוטמן (1971–1975). השתתפה במחזמר "טיפות הגשם" של המלחין ברט בכרך והסרט "קזבלן" בבימויו של מנחם גולן. רקדנית בהרכב הראשון של להקת "בת-שבע 2" (1976) וכן רקדה בלהקת האם. ב-1977 הופיעה ברסיטל ראשון בסגנון "מחול אחר" לריקודים שיצרו עבורה הדה אורן, רות זיו-איל, רונית לנד ורחל כפרי. ייסדה את "תיאטרון מחול רות אשל" שבין השנים 1977–1987 העלה מדי שנה תוכנית חדשה בכוראוגרפיה של אשל ובשיתוף עם הפסלים אברהם אופק ודליה מאירי. מוזיקה מקורית לריקודים כתבו יוסף דורפמן וציפי פליישר. תוכניותיה אלה נחשבו לאוונגרדיות לזמנן. בשנים 88–1978 הייתה מהרקדניות/יוצרות הראשונות שיצרו והופיעו בתוכניות לבתי ספר במסגרת נוער מוזיקלי בישראל. במהלך המחקר על ספרה "לרקוד עם החלום" שהתפרש בין השנים 1987–1991 אספה את הארכיונים הפרטיים של מרבית חלוצי המחול בתקופת היישוב והקליטה ראיונות איתם. החומרים נמסרו לספרייה הישראלית למחול לצורך הקמת ארכיון המחול בישראל ומהווים את עיקר התיעוד מתקופת היישוב. בשנים 1991–1995 תיעדה את מחול העדה האתיופית עבור הספרייה הישראלית למחול. החל מ-2001 החלה להרצות באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודים רב-תחומיים והעבירה את הקורסים, "מחול בישראל", "קומפוזיציה בתנועה" ו"מחול במאה העשרים". ב-1996 ייסדה באוניברסיטה את להקת "אסקסטה" עם סטודנטים ממוצא אתיופיה שפעלה עד 2005. באותה שנה עזבה אשל את ההוראה באוניברסיטה, ועם קבוצת רקדנים מלהקת "אסקסטה" לשעבר, ייסדה את להקת "ביתא" הפועלת עד היום בניהולה של דגה פדר במתנ"ס נווה יוסף, בלב שכונה עם אוכלוסייה גדולה של קהילת ביתא ישראל. הקימה את האתר "יומני מחול" המשמש אכסניה לכתבי העת "שנתון מחול בישראל", "רבעון מחול בישראל" ו"מחול עכשיו".

ב-2013 הוענק לה פרס משרד התרבות על מפעל חיים בתחום המחול האמנותי[1].

ב-2017 הוענק לה פרס מפעל חיים של אגוד אמני ישראלי (א.מ.י)

 
נפאס, כוריאוגרפיה - רות אשל, רקדנית - מינאלו דגיה. צלם עופר זבולון

ריקודי סולו שיצרו כוראוגרפים לרקדנית סולנית רות אשל (1967-1986)עריכה

  • פסיביות (1967) מאת אשרה אלקיים-רונן
  • הרהור בקווים שבורים (1977) מאת הדה אורן, מוזיקה: רגה הודית
  • מרחב פנימי וחיצוני (1977) מאת הדה אורן, מוזיקה מקורית: משה קילון
  • דיוקן של דמגוג (1977) מאת רחל כפרי, עריכה מוזיקלית: יוסי מר-חיים
  • הדחליל (1977) מאת רות זיו-אייל, תלבושות: אבישי אייל
  • אנשים כמו קווים (1977) מאת רונית לנד, מוזיקה: לוצ'אנו בריו
  • מוטו פרופריאו (1978) מאת רונית לנד, מוזיקה מקורית: יוסף דורפמן
  • מיתר (1981) מאת הדה אורן, במסגרת תוכנית קול ומחול, מוזיקה מקורית: יוסף דורפמן
  • נעליים (1982) מאת רונית לנד, מוזיקה: טיבטית
  • אמזונה קומפקטית (1986) כוריאוגרפיה ועיצוב תלבושת: אלי דור כהן

ריקודים שיצרה רות אשל ל "תיאטרון מחול רות אשל" (1977–1987)עריכה

 
צמר וברזל (מיתוס), כוריאוגרפיה וריקוד- רות אשל, 1968. צילום מורל דרפר
  • אופוס ג'אז (1975), כוריאוגרפיה: רות אשל, מחרוזת ריקודים שליוותה את סיור רביעיית גולדן גייט מארצות הברית, רקדנים:רות אשל, ליסו ברודצקי ומשה אסטרוגנו
  • מחרוזת ריקודים לתוכנית הטלוויזיה "עלם ועלמה" בבימוי ג'ק גורן (1975), כוראוגרפיה: רות אשל, רקדנים: רות אשל, ורדה למברסקי ומשה אסטרוגנו
  • חלומות (1978), כוראוגרפיה: רות אשל, מוזיקה: משה קילון, רקדנים: להקת בת שבע 2
  • מסכות (1978), כוראוגרפיה: רות אשל בשיתוף עם נירה נאמן, רקדנית סולו: רות אשל, עיצוב המסכות: אורה שווארץ, מוזיקה מקורית: יוסף דורפמן
  • תוכניות לבתי ספר (1987 – 1989) - ריקוד ואביזרים, יצירתיות במחול, מחול ומוזיקה, כוראוגרפיה וריקוד סולו: רות אשל
  • אנשים בתנועה (1979)- אירוע תנועתי במוזיאון חיפה לאמנות לתערוכת המון של רוני בן-צבי, קבוצת רקדניות חיפאיות
  • גלימה לסקילה עצמית (1980), כוראוגרפיה: רות אשל בשיתוף אברהם אופק, יוצר הגלימה: אברהם אופק, מוזיקה: יוסף דורפמן, ריקוד סולו: רות אשל
  • ענפים מחותלים (1983), כוריאוגרפיה: רות אשל בשיתוף דליה מאירי, פסלים: דליה מאירי, מוזיקה מקורית: יוסף דורפמן, רקדניות יוצרות: רות אשל, מיה דונסקי, נאוה נסט ועמליה רובינשטיין
  • תוכנית בובות (1984), כוראוגרפיה: רות אשל, רקדניות יוצרות: רות אשל ואריאלה קימחי
  • מיתוס, או צמר וברזל (1986), כוראוגרפיה וריקוד סולו: רות אשל, אביזרים: דליה מאירי, מוזיקה מקורית: ציפי פליישר
  • זמנים (1986), כוריאוגרפיה וריקוד סולו: רות אשל, אביזרים: אברהם אופק, מוזיקה מקורית: ציפי פליישר
  • האלה ענת (1994), כוראוגרפיה: רות אשל, מוזיקה מקורית: ציפי פליישר, אביזרים: דליה מאירי, ביצוע: דורית אטיאס
  • טבילה, תפילה, טבילה (1994), כוראוגרפיה: רות אשל, מוזיקה מקורית: ציפי פליישר, תלבושות: דליה מאירי, ביצוע: תלמידי מגמת המחול בתיכון ויצ"ו חיפה
  • משפט שלמה (1996), כוראוגרפיה: רות אשל, מוזיקה: אופרה לילדים של המלחינה ציפי פליישר, ביצוע: מקהלת "קנטביל"

ריקודים שיצרה רות אשל ללהקות המחול האתיופיות "אסקסטה" ו"ביתא" (1996–2009)עריכה

  • ליתורגיה (1966) – העמדה תנועתית למקבץ נבחר של תפילות ביתא-ישראל
  • זכרונות מהכפר (1996), תלבושות: טלי יצחקי, מוזיקה: מסורתית
  • חיזורים (1996), תלבושות: טלי יצחקי ובהמשך נוגה וייס, מוזיקה: תיפוף מסורתי
  • מהארו או כיסופים (1998), תלבושות: טלי יצחקי, קולאג' מוזיקלי
  • ריקודי שבטים אתיופיים (2000), בשיתוף אבדו נגאש, תלבושות: נוגה וייס, מוזיקה: מסורתית
  • אופוס כתפיים (2001), מוזיקה מקורית: דגנית אליקים, תלבושות: נוגה וייס
  • אופוס ראשים (2002), תלבושות: נוגה וייס, מוזיקה: אסתר אווקה
  • נפאס (2003), תלבושות: נוגה וייס, מוזיקה מקורית: עודד זהבי
  • מה שהכתפיים זוכרות (2006), תלבושות: נוגה וייס, מוזיקה מקורית: עודד זהבי
  • חידה (2007) – תיפוף מסורתי
  • חגיגה (2007), תלבושות: נוגה וייס
  • תזי-תזה (2008), תלבושות: נוגה וייס, מוזיקה מקורית: משה אפרתי
  • בלהט הגורגה (2009), תלבושות: נוגה וייס, מוזיקה אתיופית

רות אשל חוזרת לבמה בגיל 75 (2017)עריכה

דיוקן 2, כוראוגרפיה אורי לנקינסקי בעקבות הסולו דיוקן של דמגוג שיצרה רחל כפרי לרות אשל בשנת 1977. רוקדות: אורי לנקינסקי, וידאו של אשל משנת 1977 ובהשתתפות אשל. בכורה באינטימדאנס 2017

גלימת האבן 2017, כוראוגרפיה וביצוע: רות אשל. עיצוב הגלימה: אברהם אופק, עיצוב השמלה: עדי גולדשטיין. הועלה בבכורה בפסטיבל בין שמיים לארץ, נובמבר 2017

לא דף לבן - מיפגש בין-דורי ובין תרבותי בין רות אשל ודגה פדר, בכורה בתיאטרון תמונע, פברואר 2018

זמנים וגלימות - מיפגש עם רות אשל המופיע ומספרת על עבודות שיצרה עם הצייר אברהם אופק, מאי 2018, בכורה: מוזאון תל אביב במסגרת התערוכה על הצייר אברהם אופק: "גוף, עבודה", אוצרת: גליה בר-אור

קריירה (סרטים)עריכה

רות אשל היא תחקירנית ומנחה של עשרה סרטים תיעודיים על מחול בישראל (56 דקות) בהפקת ערוץ הסרטים האקדמי – אוניברסיטת חיפה

  • אביזרים במחול בישראלד (1999) בהשתתפות רנה שינפלד, עידו תדמור ורות זיו-איל.
  • מגדר במחול בישראל (1999), בהשתתפות נאווה צוקרמן, אשרה אלקיים-רונן ונועה דר.
  • מחול בתנ"ך בהשתתפות ירדנה כהן וגילה טולדנו.
  • להקת ורטיגו 1999 בהשתתפות נועה ורטהיים ועדי שעל.
  • תפילות ביתא-ישראל (2000), בהשתתפות מרגרט אוחיון ורון אתר.
  • משה אפרתי – להקת קולדממה (2000), בהשתתפות משה אפרתי.
  • הכוראוגרפית מירל'ה שרון (2001), בהשתתפות מירל'ה שרון.
  • הרקדן והכוריאגורף עידו תדמור (2002) בהשתתפuת עידו תדמור.
  • הרקדנית טליה פז (2002), בהשתתפות טליה פז.
  • הכוראוגרפית יסמין גודר (2002) בהשתתפות יסמין גודר.
  • במאית הסרט כתפיים רוקדות (2010/11) - סרט תיעודי באורך 52 דקות על מפעל חיים במחול עם בני העדה האתיופית בלהקות "אסקסטה" ו"ביתא". הסרט נבחר באתיופיה לפתוח את פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים הבינלאומי באדיס אבבה.

קריירה (כתיבה)עריכה

 
רות אשל באמזונה קומפקטית - בימוי ורתמה - אלי דור כהן, 1986. צילום מורל דרפר

מבקרת המחול של עיתון הארץ (החל מינואר 1991 ועד ספטמבר 2017).

מייסדת ועורכת שותפה עם גיורא מנור של הרבעון מחול בישראל (1993 עד 1997.

עורכת מייסדת של כתב העת מחול עכשיו החל מ-2001 ואילך (גיליונות 14–18 בשיתוף עם הניה רוטנברג).

ספריםעריכה

  • לרקוד עם החלום – ראשית המחול האמנותי בארץ ישראל 1920- 1964, הוצאת ספרית פועלים והספרייה למחול בישראל, 1991.
  • מחול פורש כנפיים: יצירה ישראלית לבמה 1920-2000, רות אשל, הוצאת יומני מחול, 2016. www.israeldance-diaries.com

מאמרים לספריםעריכה

  • האנציקלופדיה העברית, הערך "מחול בישראל".
  • "צעד קדימה, שנתיים אחורה" מתוך חיפה – 100 שנות עשייה בחיפה רבתי 1906 – 2006, תרבות בחיפה, 2006, עמ' 100 – 103.
  • הקדמה לספר אחוזת מחול - יהודית ארנון ולהקת המחול הקיבוצית -פרקי חיים. אבשלום קווה, 2005.
  • " המחול", מתוך הספר אתיופיה - קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים (עורכת: הגדר סלמון), הוצאת מהון בן-צבי, תשס"ח, עמ' 11–118.
  • "תשעים שנות מחול לבימה בישראל (1920-2008)", רב-קוליות ושיח במחול בישראל (עורכות: הניה רוטנברג ודינה רוגינסקי), רסלינג, 2009, עמ' 61–94.
  • "שרה לוי-תנאי: הרחבת לקסיקון תנועה 'מתוכה ומגופה'", עורכות: הניה רוטנברג ודינה רוגינסקי, הוצאת רסלינג, 2015, עמ' 28–306 .

פרסומים בחו"לעריכה

אנציקלופדיות: יודיאיקה Judaica'

Jewish Learning

כתבי עת אקדמיים:

  • Dance of Ethiopian Jews", Proceedings of the conference, In For the People, CORD, 1993.
  • "Concert Dance in Israel", Dance Research Journal, 35/1, Summer 2003, pp.61 – 81.
  • "Creative Process in Ethiopian-Israeli Dance: Eskesta Dance Theater and Beta Dance Troupe", Dance Chronicle, vol. 34, no. 3, 2011, pp. 352 -387.
  • "Dance in Israel - Dance as a Discourse about change", Israel Affairs, 2017

מאמרים (חלקי)עריכה

  • "כתפיים רוקדות [מחול אתיופי]", מחול בישראל מס' 2, 1993, עמ' 52–56.
  • "הוראת המחול המודרני בסוף המאה ה-20", מחול בישראל מס' 3, 1994, 6-10.
  • "על אמנות הביצוע", מחול בישראל מס' 5, 1997, עמ' 6–13 .
  • "ייחודיות בתוך אוניברסליות [ על משה אפרתי]", מחול בישראל מס' 6, 1995, עמ' 81–84.
  • "בין תוכן לצורה", מחול בישראל מס' 8, 1996, עמ' 20–25.
  • "הפרה- היסטוריה של להקת המחול הקיבוצית", מחול בישראל מס' 9, 1998, עמ' 77–85.
  • "לרקוד את רוח הזמן [מחול פוליטי בישראל]", מחול בישראל מס' 10, 1997, 6-13.
  • "עיצוב תלבושות מחול בישראל ", מחול בישראל מס' 11, 1997, עמ' 35–38.
  • "החפץ ביקרם [חפצים במחול בישראל]", מחול בישראל מס' 13, 1998, עמ' 8–15.
  • "מעכסים על מדרכות עין השופט- על מסכת החג", מחול עכשיו, מס' 1, 2000, עמ' 44–48.
  • "הבלט הקלאסי – בן חורג במחול הישראלי", מחול עכשיו מס' 2, 2002, עמ' 2–7.
  • "מיגדר במחול הישראלי", מחול עכשיו מס' 4, 2001, עמ' 38–42.
  • "מהו תיאטרון התנועה? הגדרת המושג תיאטרון-תנועה", מחול עכשיו מס' 5, 2001, עמ' .27-33
  • "התמסדות וצנטרליזציה: מחול בישראל 1977-1964", מחול עכשיו מס' 6, 2001, עמ' 4–13.
  • "תיאטרון ומחול - נקודת מפגש", מחול עכשיו מס' 8, 2002, עמ'.4-9
  • "השפעת מחול ההבעה על תיאטרון- התנועה בישראל", מחול עכשיו מס' 10, 2003, עמ' 10–17.
  • "להקת בת שבע - העשור הגרהאמי", מחול עכשיו מס' 11, 2004, עמ' . 7-23
  • "תמ"ר רמלה [תיאטרון מחול רמלה], מחול עכשיו מס' 13, 2005, עמ' .62-69
  • "פריחת המחול העכשווי בישראל כיום", מחול עכשיו מס' 14, 2008, עמ' 3–8.
  • "צמתים של חיבור ופירוד בין המחול לבמה לבין המחול האתני בישראל", מחול עכשיו מס' 15, 2009.
  • "תהליכי יצירה לבניית מחול אתיופי עכשווי", מחול עכשיו מס' 15, 2009, עמ' 18–24.
  • "עשרים שנה להרמת מסך (1989 – 2009)", מחול עכשיו מס' 17, 2010, עמ' 3- 8.
  • "נזיריות, נהנתנות ווירוס: מפתחות להבנת יצירתו של אוהד נהרין", מחול עכשיו מס' 18, 2010, עמ' 3–10.
  • "יצירה בצומת שבין האותנטי למתחדש: סיפור אישי", מחול עכשיו מס' 19, 2011, עמ' 6 – 9.
  • "השפעתם של מרס קנינגהאם והמחול הניסיוני האמריקני על מחול 'המחול האחר' בישראל", מחול עכשיו מס' 20, 2011, עמ' 27- 35.

לקריאה נוספתעריכה

  • הערך "רות אשל" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 50–51, 2018, חיפה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רות אשל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה