פתיחת התפריט הראשי
דוד המלך מתואר כ"מלך החרבות", ייתכן שהועתק מ-The Master of the Power of Women, סט קלפי משחק ספרדי
יונה נבלע במעי הדגה
המנורה (מימין) וכלי בית המקדש (משמאל)

תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible, Ms Kennicott 1) הוא אחד מכתבי היד המפוארים ביותר בנמצא. כתב יד זה המלווה כולו עם ניקוד וסימני המסורה נכתב בכתב יד ספרדי ברור מימי הביניים, מעוטר בשפע איורים, כרוך בכריכת קופסה מעור עז ממרוקו, וחרוט מכל ששת צדדיו.

כתב היד הגנוז בספריה הבודליינית באוקספורד, נקרא על שם ד"ר בנג'מין קניקוט ((אנ'), ‏1718–1783), הספרן של ספריית רדקליף באוקספורד ומומחה לעברית. קניקוט המשיך את המסורת האנגלית של לימוד התנ"ך בעברית. בתפקידו כקאנון של כנסיית ישו הנוצרי באוקספורד, קניקוט בילה את רוב ימיו בהשוואת ווריאציות טקסטואליות של מאות כתבי יד בעברית מכל רחבי העולם. ממצאיו פורסמו בפרסום שנקרא Dissertatio Generalis. במשך עבודתו, קניקוט רכש את כתב היד למען ספריית רדקליף שממנה הועבר הספר לספרייה הבודליינית בשנת 1872. אם כי הטקסט כתוב לפי כתב המסורה, ערכו הרב של כתב היד הוא בשל שפע האיורים שבו. כתב היד משומר להפליא ובמשך 235 שנה רק 30 היסטוריונים לאומנות ואקדמאים הורשו לבחון אותו.

תוכן עניינים

תולדות כתב הידעריכה

ההיסטוריה של כתב היד התחילה בלָה קוֹרוּנָה, בצפון מערב ספרד בשנת 1476 כאשר יצחק, בנו של דון סולומון דה בראגה מינה את הסופר המפורסם, משה בן יעקב אבן זבארה, לכתוב את התנ"ך (שנעשה בדוגמת תנ"ך סרוורה (1300)) ביחד עם "ספר המכלול", יצירה דקדוקית של הרב דוד קמחי (רד"ק).

משה אבן זבארה מציין בסוף הטקסט של התנ"ך, בקולופון ארוך, שהוא סיים את המלאכה בעיירה לה קורונה, בחבל גליסיה בצפון מערב ספרד, ביום רביעי, בשלישי לחודש אב בשנת 5236 לבריאת העולם ( 24 ביולי 1476). הוא מציין שהוא היה האחראי על כתיבת כל עשרים וארבעת ספרי התנ"ך. הוא העתיק את הטקסט, הוסיף את הניקוד ואת טעמי המסורה, ולבסוף הוא השווה ותיקן את הטקסט בשימוש ספר תנ"ך המדויק לפי המסורה. הוא הקדיש את התנ"ך ל"צעיר המוערץ יצחק בנו של המנוח המכובד והאהוב דון שלמה דה ברגה, תנוח נשמתו בגן העדן. יהי רצון מלפני הקב"ה שהוא ובניו ובני בניו לדורות הבאים ילמדו ממנו ככתוב: "לא־ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל־הכתוב בו" (יהושע, א', ח'). ויתן ה' לו כתיבת ספרים הרבה, ויהיה בו הכתוב: "ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ" (קהלת, י"ב, י"ב). אמן, כן יהי רצון".

הספר נכתב כמעט עשרים שנה לפני גירושם של יהודי ספרד בשנת 1492, בתקופה שבה היהודים כבר חשו את נחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית. כתב יד זה מדגים את החשיבות הגדולה שייחסו הקהילות היהודיות להנצחת מורשתם על ידי השקעה בכתיבת ספרי תנ"ך מדויקים ומעוטרים להפליא.

היצירה האומנותית בכתב הידעריכה

כתב היד תוכנן מלכתחילה כיצירה לתפארת. מאתיים שלושים ושמונה מתוך 922 העמודים בתנ"ך מאוירים בצבעים, זהב מוברק וריקועי כסף. בהצהרה ייחודית בסוף כתב היד, האומן היהודי יוסף אבן חיים כותב קולופון משלו. אם כי הסופר הוא תמיד חשוב יותר מבין צוות ההפקה (ומפוצה בהתאם) נדיר למצוא כתב יד בעברית על ידי אומן יהודי כאשר הקולופון שלו מופיע באותיות ענק בסוף הספר. הדמויות המעוצבות נראות כמעט בנות זמננו ומודרניות בשל סגנונן המופשט. האותיות בעלות החזות הזואומורפית (בדמות בעלי חיים) והאנתרופומורפית (בדמות אדם) בקולופון של האומן הן ביטוי לדמיונו העשיר. פני האדם ובעלי החיים מצוירים בקצות האותיות. לעיתים הפנים בחזית ולעיתים בפרופיל. לאחד הראשים יש שלושה צדדים: שתי צדודיות וחזית אחת. הגוף רכון וכפוף על פי צורת האות. אות אחת מכילה מספר דמויות ובעלי חיים. כמה מהראשים חבושים מעין כיסוי ראש, כמו כתר, כיפה ועוד. האות "ן" בתחילת השורה השנייה בקולופון מציינת את המילה הערבית "אִבְּן", שמובנה בן. העיטורים מצוירים בשילוב של סגנון גותי ליד אלמנטים אסלאמיים.

יוסף אבן חיים יצר בסגנונו האינדיבידואלי והבולט יצירה ייחודית: המלך דוד בכס מלכותו, יונה נבלע במעי הדגה, או בלעם כאסטרולוג המשתמש באצטרולב (מכשיר אסטרונומי למדידת גובה השמש והכוכבים בימי הביניים), הם רק כמה מהדוגמאות של איורי הטקסט בתנ"ך קניקוט. אפילו היצירה הדקדוקית של רד"ק, ספר המכלול, לא הועתקה כטקסט צנוע, אלא נכתבה בתוך עמודים מקושטים להפליא בצורת קשתות בתחילת ובסוף התנ"ך (אולי כי כתב היד הוזמן עבור יצחק הצעיר, בתקווה שזה אולי יעודד את עניינו).

כתב היד המקורי עדיין מאוכסן בקופסת העור המעובד ממרוקו, המקושטת בפיתוחי עור ומעוטרת בדפי הפרדה הגזורים במוטיבים התואמים את עמודי השטיח הצבעוניים והמורכבים המחלקים את התנ"ך לשלושת החלקים העיקריים שלו: תורה, נביאים וכתובים. האיורים מזכירים את "דף השטיח" של כתב יד לנינגרד, שצויר כחמש מאות שנים קודם לכן. ייצורו של כל כתב היד, משלב הכנת גיליונות הקלף עד לשלב הסופי של הכריכה, הוא עדות לשיתוף הפעולה ההדוק בין הסופר, המאייר והבעלים. ההיסטוריון ססיל רות התייחס אל תנ"ך קניקוט כאל "יצירה מעולה של אומנות ספרדית יהודית בימי הביניים..." וכאל "אחד מכתבי היד בעברית הטובים ביותר בנמצא."

בשנת 1985 יצאה מהדורת פקסימיליה של התנ"ך בהוצאה מסחרית. [1]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה