פתיחת התפריט הראשי

תנאי בני גד ובני ראובן

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח והשלמה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תנאי בני גד ובני ראובן הוא שם כולל לסדרת פרטים הצריכים להתקיים בכל תנאי, על פי ההלכה, כדי שתנאי זה יהיה בר תוקף, וכאשר יעדרו פרטים אלו מהתנאי יחול המעשה גם אם התנאי לא יתקיים.

מקור הביטוי הוא התיאור הכתוב בתורה אודות תנאי שהתנה משה עם בני שבט גד ובני ראובן, בנוגע לקבלתם אחוזת נחלה בעבר הירדן המזרחי, זאת בתנאי שיצאו חלוצים למלחמה לפני אחיהם בעבר הירדן המערבי:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה: וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה' עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו: וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה': וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם: בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ"

בתלמוד נלמדו מספר פרטים מתנאי זה, רובם בדברים שנראו לחכמים כמהותיים לצורך הבהרת דעתו של עושה התנאי, ונקטו חכמים שאם לא תובהר דעתו של עושה התנאי די הצורך ייתכן ועושה המעשה רוצה בקיומו גם אם לא יתקיים התנאי, ואף שבנוסף הוא רוצה גם בקיומו של התנאי, אין הוא כורך חלות המעשה עם קיום התנאי.

פרטי הדינים הנלמדים מתנאי בני גד ובני ראובן הם:

א. שיהיה המעשה דבר שניתן לבצעו גם על ידי שליח, וכל תנאי שאי אפשר לעשותו על ידי שליח, אין בו גרימה של מעשה ותוצאה, סיבה וחלות דין, ולכן גם אין אפשרות לבטל את חלות הדין על ידי תנאי[1].

ב. שיהיה התנאי כפול, ויפרש עושה התנאי שאם יתקיים התנאי יהיה המעשה קיים ואם לא יתקיים התנאי יהיה המעשה בטל, ולא יסתפק בפירוש אחד מהצדדים בלבד[2].

ג. שיהיה הן קודם ללאו: שתחילה יפרש עושה התנאי את הצד החיובי, שאם יתקיים התנאי יהיה המעשה קיים, ורק אחר כך יפרש את הצד השלילי, שאם לא יתקיים התנאי יהיה המעשה בטל[3].

ד. שיהיה תנאי קודם למעשה: שקודם יפרש עושה התנאי את התנאי ואחר כך יפרש את המעשה, לדוגמה: "אם תתני לי מאתיים זוז יהיו קידושייך קידושין" - צורה תקנית, "קידושייך יהיו 'קידושין אם תתני לי מאתיים זוז" - צורה לא תקנית[3].

רבי חנינא בן גמליאל חולק על הצורך בתנאי כפול, ונחלקו הראשונים בדעתו אם הוא חולק גם על הצורך בשאר הפרטים הנזכרים[4].

וכך נפסק בשולחן ערוך:

כל תנאי צריך להיות בו ארבע דברים, ואלו הן: שיהיה כפול, ושיהיה הן שלו קודם ללאו, ושיהיה התנאי קודם למעשה, ושיהיה התנאי דבר שאפשר לקיימו. ואם חסר התנאי אחד מהם, הרי התנאי בטל, וכאילו אין שם תנאי כלל, אלא תהיה מקודשת מיד, כאלו לא התנה כלל.

שו"ע אבן העזר סימן לח ס"ב

פרטי דינים שונים המתייחסים למקרים מסוימים, נידונו בהרחבה בשולחן ערוך ופרשניו שם, ובספרות השו"ת.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ד, עמוד א'. "תנאה דאפשר לקיומיה על ידי שליח, כי התם - הוי תנאיה תנאה, דלא אפשר לקיומיה על ידי שליח כי התם - לא הוי תנאה." (יהושע היה שליחו של משה במימוש התנאי)
  2. ^ דעת רבי מאיר, תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"א, עמוד א'.
  3. ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ע"ה, עמוד ב'.
  4. ^ ראו רש"י ותוספות מסכת קידושין שם

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.