תפיסת דימויים דתיים בתופעות טבע

נמצא שאנשים תופסים דימויים בעלי נושאים רוחניים או דתיים, המכונים לפעמים סימולאקרה, בצורות של תופעות טבע. הדימויים הנתפסים, בין אם הם איקוניים ובין אם לא, עשויים להיות פניהם של בולטים דתיים או ביטוי של סמלים רוחניים במדיה הטבעית, האורגנית או בתופעות של עולם הטבע. ההתרחשות או אירוע התפיסה עשויים להיות חולפים ורגעיים או מתמשכים ומונומנטליים יותר. נראה כי התופעה היא כמעט אוניברסלית ולעיתים קרובות עשויה ללוות פולחן לטבע, אנימיזם ופטישיזם, יחד עם מערכות אמונה רשמיות או מאורגנות יותר.

ערפילית החרוט, המכונה לפעמים ערפילית ישו בגלל הדמיון שלה לתיאורים הפופולריים של ישו עם ידיו בתנוחת תפילה.

בנצרות, מקרים רבים שדווחו כוללים תמונות של ישו או דמויות נוצריות אחרות שנראו באוכל; בעולם המוסלמי, תבניות במזון ובחפצים טבעיים אחרים עשויים להיתפס כטקסט דתי בכתב ערבי, במיוחד המילה אללה או פסוקים מהקוראן. מאמינים דתיים רבים רואים בהם גילויים אמיתיים ומחשיבים אותם לנס; דעה ספקנית היא שתפיסות כאלה הן דוגמאות לפראידוליה.

התופעות המקוריות מסוג זה היו אכרופיטים: דימויים של אייקונים נוצריים מרכזיים כמו ישו ומריה הבתולה, שהאמינו כי נוצרו באמצעים על טבעיים. מקור המילה "אכרופיט" מיוונית ἀχειροποίητος, שפירושו "לא נוצר בידי אדם", והמונח יושם לראשונה על התכריכים של טורינו ועל הצעיף של ורוניקה. מאוחר יותר, המונח החל לחול באופן כללי יותר על סימולאקרות בעלות אופי דתי או רוחני המתרחשות בתופעות טבע, במיוחד אלו שנראו על ידי המאמינים כבעלות מקור פלאי ונסי.

הסברים

פארידוליה

מבחינה מדעית, דימויים כאלה מאופיינים בדרך כלל כצורה של פראידוליה. זוהי תפיסה שגויה של דימויים עקב מה שמתואר כרגישות היתר של המוח האנושי לתפיסת דפוסים, במיוחד דפוס של פנים אנושיות גם בעצמים אקראיים.

מוצע כי הנטייה באסלאם לתפוס דימויים כמילים בערבית הופכת סבירה יותר בגלל הפשטות הכללית של צורות האותיות באלפבית הערבי (במיוחד בצורת הכתב היומיומית); מסורת של גמישות טיפוגרפית מסיבית בקליגרפיה האסלאמית; and והצורה של המילה אללה (الله). גורמים אלה הופכים את המילה לאפשרית לקריאה במבנים רבים עם קווים מקבילים עם בסיס משותף.^{[דרוש מקור]}

ק.ס. לואיס

הסופר ק.ס. לואיס כתב על ההשלכות של תפיסת דימויים דתיים בנסיבות שנויות במחלוקת על אמונה ואמונה דתית. הוא טען שהיכולת של אנשים להיות מוכנים לתפוס צורות של דמויות אנושיות סביבם משקפת מציאות דתית לפיה הקיום האנושי נמצא בעולם המכיל יצורים כאלה. הסיבה העיקרית שהוא האמין בדת הייתה בגלל שהוא האמין שהוא מחווט להאמין בה, בדיוק כפי שהוא האמין שבני אדם מחווטים להסיק מסקנות (אם... אז) ותופעות לוגיות נפשיות אחרות כמייצגות אמיתות על העולם החיצוני. ניתן ללמוד מהן, במקום לטעון כי הן מייצגות תופעות פנימיות בלבד שיש לאפיין כשגיאה. הוא בחר להאמין בחיווט שלו לתפיסה דתית באותו האופן ומאותן הסיבות שהוא בחר להאמין בחיווט שלו להיגיון, ובחר להשתמש בשניהם ולהסתמך עליהם כדרכים ללמידה על העולם במקום להתייחס אליהם כאל אקראיים גרידא ולשלול אותם. אנשים ממשיכים להאמין בתופעת ההיגיון, למרות העובדה שלפעמים הם מסיקים מסקנות מוטעות במופגן.

תופס כמסנן תרבותי

מנקודת מבט אטית (לא לבלבל עם אתית, היא נקודת מבט הנשענת על הכללות לגבי הטבע האנושי שזכו למעמד של אקסיומה, ומניחה כי יש אמת אובייקטיבית), תפיסה של תמונה, אייקון או סימן בעלי חשיבות דתית או רוחנית לתופס מתווכת או מסוננת באופן בלתי מחיק באמצעות תרבות, פוליטיקה ותפיסת עולם. כפי שגרגורי פרייס גרייב טוען:

What you see is not always what you get. Instead, what we see depends on mediation. That is, because our descriptions of religious images are culturally located, our “naïve” descriptions are neither innocent nor objective. Rather, all social objects are mediated by intervening socially grounded, culturally generated, and historically particular mechanisms. Moreover, these intervening mechanisms are not only by necessity material, but are marbled through and through with power relations.

על פי הפסיכולוגיה של הקודש, בחינת מצב האדם, אנשים בונים משמעות ממה שאין לו משמעות; אפשר לומר כי התרבות נותנת הקשר לחוויה חיה. לכן, גם משמעות וגם היעדר משמעות עשויים להיתפס בדו-קיום אחד עם השני. הקשר תרבותי כמשמעות בנויה והעברה ממטית יוצר נחמה חברתית, קיומית ורוחנית בחוויה חיה קלושה ושרירותית: תפיסה כאירוע משתף המנתח חוויה ליחידות משמעותיות. צומת הדרכים או הצמתים של הפסיכולוגיה האבולוציונית של הדת, זיהוי הדפוסים, הנוירו-אסתטיקה והתקשורת הסימבולית תורמים לבניית משמעויות כמו לכידות קבוצתית ויצירת קשרים בחברה האנושית.

דוגמאות נוצריות

הבתולה בקלירווטר ביום חג המולד 1996

מריה הבתולה מופיעה במספר ניכר של תצפיות מסוג זה. דוגמה טיפוסית היא "הבתולה בקלירווטר", שם דווח כי תמונה של מריה הופיעה בחזית הזכוכית של בניין פיננסי בקלירווטר שבפלורידה, ומשכה תשומת לב תקשורתית נרחבת. הבניין משך כמיליון מבקרים במהלך השנים הבאות ונרכש על ידי קבוצת התחייה הקתולית באוהיו. כימאי מקומי בחן את החלונות והציע שהכתם נוצר על ידי משקעי מים בשילוב בליה, מה שהניב תגובה כימית כמו זו שנראית לעיתים קרובות על בקבוקים ישנים, אולי בשל פעולתו של ממטר המים. ב-1 במרץ 2004 נשברו שלושת השמשות העליונות של החלון על ידי ונדליסט. דוגמאות נוספות מסוג זה שזכו לסיקור עיתונאי משמעותי כוללות גדר בקוג'י, אוסטרליה ב-2003; בית חולים במילטון, מסצ'וסטס ביוני 2003; ועץ כרות בפאסיק, ניו ג'רזי בשנת 2003. הופעת דמותה של מריה דווחו גם על סלע בגאנה, מעבר תת-קרקעי בשיקגו, גוש עצי הסקה בג'נסוויל, ויסקונסין; מפעל שוקולד ב-Fountain Valley, קליפורניה; ומחבת פיצה ביוסטון, טקסס. טוסט גבינה, בייגלה וחלוק נחל שנאמר כי הם דומים לתמונות של מריה הבתולה הוצעו למכירה באתרי מכירות פומביות באינטרנט, הראשון נרכש על ידי קזינו האינטרנט GoldenPalace.com, הידוע בתרגילי הפרסום שלו.

תמונה נוספת המדווחת בקביעות היא זו של ישו. תצפיות מסוג זה דווחו באמצעי תקשורת מגוונים כמו תמונות ענן, ממרח מרמייט צ'פאטי, צללים, צ'יטוס טורטיות, עצים, צילומי שיניים, כלי בישול, חלונות סלעים ואבנים, קירות צבועים ומטויחים, חלקים אחוריים של כלבים. חלק מהפריטים הללו הוצעו למכירה באתרי מכירות פומביות באינטרנט, וחלקם נקנו על ידי קזינו גולדן פאלאס. כאשר תמונות כאלה זוכות לפרסום, אנשים נוסעים לעיתים קרובות למרחקים ניכרים כדי לצפות בהן.

ב-30 באפריל 2002 פרסם המכון למדעי החלל האבל צילומים חדשים של ערפילית החרוט, הידועה גם בשם הר החלל, כדי להציג מצלמה חדשה ברזולוציה גבוהה במיוחד. זמן קצר לאחר מכן חלקם החלו לקרוא לזה "ערפילית ישו", מתוך אמונה שהם יכולים לראות בה את פניו של ישו. המצלמה החדשה הותקנה על האבל על ידי אסטרונאוטים במהלך משימת מעבורת חלל במרץ 2002. ערפילית החרוט, הממוקמת בקבוצת הכוכבים חד-קרן, היא אזור המכיל קונוסים, עמודים וצורות זורמות מלכותיות השופעות במשתלות כוכבים שבהן ענני לידה של גז ואבק נפגעים על ידי רוחות אנרגטיות ממשתלות של כוכבים שזה עתה נולדו.

תקרית אחת שנויה במחלוקת שזכתה לפרסום רב הייתה כאשר נטען כי פניה של אמא תרזה זוהו בלחמניית קינמון בבונגו ג'אווה בנאשוויל, טנסי ב-15 באוקטובר 1996. הוא זכה לכינוי "Nun Bun" (לחמניית נזירה) בעיתונות, הפך על ידי החברה למיזם למכירת חולצות וספלים, מה שהוביל לחילופי מכתבים בין החברה לבין נציגיה של אמא תרזה. ב-25 בדצמבר 2005 נגנבה הלחמנייה במהלך פריצה לבית הקפה.

תופעה זו יכולה לקבל אפילו משמעויות פוליטיות, כמו השתקפות בצורת צלב שנראתה על מגדל הטלוויזיה של מזרח ברלין, שכונה "נקמת האפיפיור" וקיבלה התייחסות על ידי רונלד רייגן כדוגמה להישרדותם של רעיונות דתיים בחברה הקומוניסטית החילונית.

לפחות בשני מקרים, תמונותיהם של אנשי דת אנגליקניים שנפטרו הופיעו לכאורה על קירות הכנסייה שלהם. בשנת 1902, דמותו של דין ווהן הופיעה לכאורה על קירות קתדרלת Llandaff, בעוד שדמותו של דין הנרי לידל הופיעה לכאורה על קירות כרייסט צ'רץ', אוקספורד בשנת 1923.

דוגמה נוספת לסימן פלאי או פראידוליה לזיהוי פנים, מקורה בשרפה בקתדרלת נוטרדאם, כאשר כמה משקיפים טענו שהם רואים את ישו בלהבות.

דוגמאות באסלאם

בקהילה המוסלמית, תפיסה דתית המדווחת תדיר היא הדימוי של המילה "אללה" בערבית על חפצים טבעיים. שוב, גילוי של חפץ כזה עשוי למשוך עניין רב בקרב מאמינים הפוקדים את החפץ למטרת תפילה או הערצה. דוגמאות לתופעה זו דווחו על דגים, פירות וירקות, צמחים ועננים, ביצים, חלות דבש, ועל גופם של בעלי חיים.

המילה אללה בערבית נראתה לכאורה בתצלום לוויין של הצונאמי באסיה ב-2004. זה נלקח כראיה על ידי מספר מוסלמים לכך שאללה שלח את הצונאמי כעונש.

דימויים שנוצרו בכוונה

במקרים מסוימים, דימויים דתיים נוצרו לכאורה במכוון מחומרים טבעיים כחלק ממאמץ אומנותי או חקירה של תופעת התפיסות של דימויים דתיים. "טארט האפיפיור" היה תגלית מתיחה שנוצרה על ידי קארן סטולזנוב (Karen Stollznow) ב-2005 כחלק מחקירה על פראידוליה עבור מגזים The Skeptic באוסטרליה. במקרים אחרים התמונות המכוונות היו מיזמים מסחריים בלבד. טוסטרים בשם הטוסטר של ישו והטוסטר של מריה הבתולה (The Jesus Toaster ו-The Virgin Mary Toaster) נוצרו על ידי Galen Dively בשנת 2010. טוסטרים אלה יוצרים תמונות של ישו ומריה על לחם.

ראו גם

• פראידוליה

קישורים חיצוניים

• Religious Pareidolia אוסף נרחב של הדגמות וידאו ותצלומים של פארידוליה, המוצג מנקודת מבט סקפטית מובהקת, בהשתתפות מכסחי המיתוסים פן וטלר
• הביקור של RoadsideAmerica.com במקדש הטורטיה של הנס
• תמונה של ישו בדיונות החול של דרום אמריקה (גוגל מפות).
• מאמר על פארידוליה ב-Spottic Wiki
• תמונות נסיות מהאסלאם
• סדרת תמונות סימולאקרה דתית מהחדשות
• מה ישו היה רואה

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "תפיסת דימויים דתיים בתופעות טבע".